מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מנין לומדת הגמרא איסור אכילה והנאה בבשר בחלב?
אכילה - ג"ש קודש קודש מטריפה. הנאה - ק"ו מערלה שלא נעבדה בה עבירה (דחיה - לא היתה לה שעת הכושר), פסח (דחיה - ענוש כרת), כלאי הכרם (דחיה - אף שלא כדרך, ואביי - אף בשר בחלב לא נאמר בה אכילה וחייב שלא כדרך, ואידך - ילפינן מטריפה, ואביי - לכך לא כתב בה מפורש אכילה).
מדוע כלאי הכרם נחשבים היתה לה שעת הכושר?
כיון שגם הירק עצמו אסור ולא רק גידוליו, ולו היתה שעת הכושר (רש"י מציע שהגידול נאסר רק בהשרשה ולא בזריעה ולכן חשוב היתה לה שעת הכושר, ודוחה).
האם כלאי הכרם נאסרים בעצם או רק הגידולים?
כשזורע מתחילה בכרם - גם הגידולים עצמן, כשמעביר עציץ קיים - רק הגידולים.
האם מותר להתרפאות באיסורי הנאה?
בפיקוח נפש - מותר מלבד עצי אשירה. שלא בפיקוח נפש - אסור, אלא אם כן עושה שלא כדרך.
אלו איסורים נאמר בהם יהרג ואל יעבור ומנין?
עבודה זרה - ובכל נפשך, גילוי עריות - כאשר יקום איש על רעהו גו' כן הדבר הזה, שפיכות דמים - מאי חזית דדמא דידך סומק טפי.
מה לומדים מההקש בין נערה המאורסה לרוצח?
יהרג ואל יעבור בגילוי עריות, ואפשר להצילו בנפשו ברוצח (כנערה המאורסה דכתיב ואין מושיע לה).
במה נחלקו אביי ורבא בדין הנאה הבאה לאדם בעל כרחו? ובאיזה נקודה נוספת נחלקו 2 הלישנות בגמרא?
לל"ק - בדעת רבי שמעון באפשר ולא מתכוון, אם אף בכה"ג מתיר או שכיון שאפשר להימנע אסור. לל"ב - בדעת רבי יהודה בלא אפשר ומתכווין, אם לרבי יהודה חייב או פטור. ונחלקו הלישנות במקרה שנחלקו ר"ש ור"י, לל"ק - בלא אפשר ולא מתכוין, לל"ב - באפשר ולא מתכוין, אך בלא אפשר ולא מתכוין לכו"ע מותר.
מעבר לתחילת הדף