אבן עוזר/עירובין/לב/ב
בד"ה והא קמשתמש כו' דקאי בכרמלית. עכ"ל. אבל רש"י לשיטתו דלקמן דמיירי אפילו במופלג טובא, וע"כ אפי' בכרמלית אסור לטלטל פחות פחות מד"א (כמ"ש ססי' שמ"ט ס"ה) אפי' בה"ש, לכן לא תירץ רש"י כן, מיהו יל"ת עוד דהני אמוראי ידעי דמצי לאוקמי מתניתין למטה מי' ברבים מכתפין עליו וגבוה ט' דאז גם העירוב בר"ה, ודו"ק.
בד"ה הכא כו' ומהר"י מפרש כו' דעוקרו מכרמלית כו'. עכ"ל. ולהמסקנא דלמטה מי' הוי ר"ה, נמי י"ל דוודאי הנטיי' של הנוף הוא למטה מי' מהארץ לכן הוי ר"ה, ולמעלה מי' ולמטה קאי אזקיפה גופא, אם הזקיפה היא למעלה מי' מן הנטיי' אז הוי רה"י ואינו עירוב, אבל אם הזקיפה עצמו אין גבוה י' מן הנטיי' אף שהיא גבוה מן הארץ י' לא הוי רה"י, כמ"ש התוס' (דף ל"ג בד"ה דהדר זקיף כו') משום דהגדיים בוקעין תחתיו וגם רה"ר נמי לא הוי, כיון דגבוה מן הארץ י' והוי כרמלית, מש"ה עוקרו מהכרמלית כמהרר"י.
ויש הוכחה לפירושו מדנקט התנא למעלה ולמטה ואיירי בהדר זקיף, ולא נקט לשון גבוה ונמוך ובדלא הדר זקיף, אבל למהרר"י ניחא דבדלא הדר זקיף גם בלמטה מי' לא הוי עירוב כיון דמופלג טובא הוי מעביר ד"א בר"ה, אבל לשטת רש"י לאו הוכחה היא דהתנא לא מל"מ דינו בדלא הדר זקיף, דאז גם בגבוה הנטיי' העי נמי עירוב משום דיכול להביאו דרך עליו עד תוך ד' אמותיו כמו מרה"י לרה"י והוי הוא ועירובו במקום א', אבל ר"י בתוס' מפרש דרך עליו בפי' אחר כמ"ש התוס' לקמן (בד"ה והא כו') ועיין מהרש"א, ולפמ"ש לקמן בכוונת רש"י, דרש"י פירש למאי דס"ד א"ש ודוק.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |