אבן עוזר/עירובין/לג/א

אבן עוזר עירובין לג א

רש"י בד"ה והוא נתכוין לשבות כו' פחות פחות מד"א כו'. עכ"ל. התוס' הבינו מפי' רש"י דפחות פחות מד"א מותר בין השמשות לרבי, ולפי הבנתן ברש"י יש תמיהות הרבה בכל הסוגיא על רש"י.

חדא למה נדחק רש"י לפרש דמיירי במופלג טובא, הלא שפיר י"ל דאין רק ב' או ג' אמות כמ"ש התוס'.

ותו גם במופלג טובא שרי כמ"ש הרר"י (בד"ה הכא כו') כיון דהעקירה מן הכרמלית, תו הקשו התוס' על פי' רש"י אמאי קרי ליה מושיט לפטור בזה כנגד זה, הא באמת מעביר הוי כיון שיש יתר מד"א, תו הקשו התוס' בד"ה או בראש המגדל כו' (דף ל"ד ע"א) קושיא גדולה על רש"י עיי"ש, תו שרש"י לקמן (שם) בסוף הסוגיא בלשון שני. דפירוש בראש המגדל פי' וז"ל ולא מצי למשקליה ולאיתויי' לראש המגדל ונמצא מעבירו ד"א בר"ה עכ"ל, מלבד שלשון זה הוא מגומגם דהכי הו"ל לכתוב ולא מצי לאיתויי' לראש המגדל משום דאז מעבירו ד"א בר"ה, יש לתמוה עוד דדבריו אלו סותרים למ"ש רש"י בכל הסוגיא דיכיל לטלטל פחות פחות מד"א בר"ה, תו יש לתמוה למה בלשון הראשון שם לא כתב רק פי' אחד משום דיהיה ראש המגדל חוץ למקום שביתתו ד"א, ובלשון השני פי' שני פירושים האחד פי' הנ"ל, ועוד פי' משום העברת ד"א בר"ה, תו למה מפרש רש"י בלשון ראשון שם דהמגדל היה גבוה הרבה הל"ל דגבוה י', תו יש לדקדק כאן דכתב (בד"ה והוא נתכוין כו') ולקמן פריך והא איבעי כו' ואין זה דרכו לכתוב בגמרא מה דפריך אח"כ מיד תכ"ד.

ולתרץ כ"ז נלעד"ל בכוונת רש"י, וצריך אני להקדים שיש לתמוה על התוס', דלפי מה דס"ל להתוס' דפחות פחות מד"א גזרו נמי בה"ש, א"כ איך כתבו התוס' בד"ה הכא, ובד"ה או בראש המגדל כו' להקשות בפשיטות על רש"י וסוברים בפשיטות דמכרמלית לרה"י דרך ר"ה אפי' במופלג טובא לא גזרו בה"ש, וע"כ ס"ל להתוס' דשבות דפחות פחות מד"א הוא חמור מן שבות דכרמלית לרה"י דרך ר"ה, וזה אינו להסכמת כל הפוסקים בר"פ מי שהחשיך (דף קנ"ג ע"ב) בהא דהתירו לטלטל שם פחות פחות מד"א, ועוד אמרו שם דיכול לרוץ בבת א' תחת חבילתו, והסכימו שם הרמב"ן והר"ן וסמ"ג וסה"ת הביאם שם הש"ג וש"ע ס"ס רס"ז, דלכ"ע עדיף לטלטל פחות פחות מד"א מלרוץ בב"א דחיישינן שמא יעמוד מעט בר"ה אך דפליגי שם אם א"א לו לטלטל פחות פחות מד"א אי שרי לרוץ עם כיסו בבת א', דשמא לא התירו אלא חבילתו דמשאו כבד ואיכא הכירא עיי"ש, הרי דלכ"ע טלטול בבת א' ממקום המותר הוא חמור מלטלטל פחות פחות מד"א, וא"כ לפי מה שנתבאר בתוס' והסכימו כל הפוסקים דפחות פחות מר"א גזרו בה"ש, מכ"ש מכרמלית לר"ה במופלג טובא, או דרך ר"ה לר"ה פשיטא דגזרו ביה בה"ש, דחיישינן שמא יעמוד בר"ה מעט והוי קרוב לחיוב חטאת.

ועפ"ז נבאר כוונת רש"י ז"ל בכל הסוגיא, דודאי גם רש"י ז"ל ס"ל דפחות פחות מד"א גם בה"ש גזרי ביה, מכ"ש לטלטל מכרמלית דרך ר"ה לרה"י, או מכרמלית לר"ה יותר מד"א דקרוב טפי לאיסור תורה שמא יעמוד מעט (כמבואר שם ר"פ מי שהחשיך ובפוסקים שם) פשיטא דגזרי ביה בה"ש, ותחלה ס"ד דהמקשה דלמטה מי' הוי כרמלית, לזה צריך רש"י לפרש דע"כ אפי' במופלג טובא נמי איירי וקא מטלטל פחות פחות מד"א, והיינו משום דקשיא ליה לרש"י בהא דמשני באילן הנוטה חוץ לד"א עסקינן, א"כ קשה מאי איריא למעלה מי' אינו עירוב דהוי איסור דאורייתא, הל"ל רבותא אפי' למטה מי' אם העירוב רחוק מד"א ממקום שביתתו אפ"ה אינו עירוב, ואף דליכא איסור תורה דהא מכרמלית עקר, אפ"ה כיון דקרוב הוא לאיסור תורה דחיישינן שיעמוד פורתא בר"ה גזרי נמי בה"ש, והל"ל בזה דאינו עירוב וכ"ש בלמעלה מי' דהוי איסור תורה גופא, ע"כ מפרש רש"י דאפילו במופלג טובא נמי הוי עירוב אי הוי למטה מי', והטעם הוא דס"ל לרש"י דודאי פחות פחות מד"א בר"ה עצמו, זה הוא שבות חמור וגזרי ביה בה"ש, וטעמא דמילתא הוא משום דחיישינן שמא פעם א' יצטרך למהר ולחפוז מאוד לדרכו אשר הולך בה וילך בכת א', וכן אם ירצה לילך מכרמלית דרך ר"ה ומופלג טובא נמי גזרי בי' בה"ש, דקרוב הוא לאיסור תורה פן לפעמים לא יצטרך כ"כ ויעמוד פורתא נמצא דמעביר ד"א בר"ה, אבל בנ"ד אם העירוב הוא למטה מי' דהוא כרמלית שרי אפילו במופלג טובא משום דיכול להוליכו פחות פחות מד"ח, ובזה לא גזרי בה"ש דממ"נ אי יצטרך למהר ולחפוז וילך בב"א, לא יעשה איסור תורה דהא עקירה הוא מכרמלית, ואי לא יצטרך למהר כ"כ וילך פחות פחות מד"א פשיטא דברי, נמצא דזה אינו קרוב לאיסור תורה ולא גזרו בזה בה"ש, לכן שפיר נקט דוקא למעלה מי' דאינו עירוב, הא למטה מי' אפילו במופלג טובא הוי עירוב כדפרישת, וזהו כוונת רש"י במ"ש ולקמן פריך הא אי בעי כו', ר"ל דזה שכתבתי דאפי' במופלג טובא שרי, היינו למאי דס"ד דהמקשה דפריך והא אי בעי כו' דע"כ ס"ד דלמטה מי' הוי כרמלית, אבל למאי דמסיק הש"ס דאיירי דרבים מכתפין עליו למטה מי' והוי ר"ה גמור א"א לפרש כן, וגם אין צריכין לפרש הכי, אלא דמתניתין מיירי ברחוק עירובו רק ב' או ג' אמות ממקום שביתתו, אבל אי הוי יתר מד"א כיון דהוא ועירובו בר"ה ורחוק זה מזה ד"א, יש איסור של תורה להעביר ד"א בר"ה, ואפילו אם יטלטל פחות פחות מד"א גזרי בה"ש כיון דקרוב לאיסור של תורה הוא.

והשתא ל"ק קושיא זו דהוי קשיא לרש"י בקס"ד דהמקשה, דאמאי תנן למעלה מי' דאינו עירוב, הל"ל רבותא דאפילו למטה מי' נמי אינו עירוב וכגון שיש רחוק ממנו יתר מד"א, דל"ק מידי כיון דאיירי השתא דלמטה מי' הוי ר"ה גמור, א"כ כיון דהעירוב רחוק ממנו יתר מד"א בר"ה הוי איסור דאורייתא דהוי מעביר ד"א בר"ה א"כ שוה הוא כמו למעלה מי', דמה לי מרה"י לר"ה ומה לי מעביר ד"א בר"ה, א"כ לאו רבותא היא דשניהם שוין באיסור תורה, ואי משום שיש בזה תיקון דיכול לטלטל פחות פחות מד"א, למעלה מי' נמי יש תיקון בזה עוקר וזה מניח או יניח על כתיפו, אלא דבזה דקרוב לאיסור תורה גזרי בה"ש, בזה שניהם שוין דאין יכול לעשות התיקון דהתיקון קרוב לאיסור תורה, ע"כ להמסקנא ניחא דדוקא ברחוק רק ב' אמות או ג' אמות מיירי, אבל במופלג טובא אינו עירוב, וע"כ קרי ליה רש"י מושיט ולא מעביר דהא איירי דאינו רחוק ד"א ממקום שביתתו, אבל למאי דס"ד דהמקשה דפריך והא אי בעי כו'. דע"כ קס"ד דלמטה מי' הוי כרמלית, שפיר הוי קשיא לי' לרש"י דלפ"ז אמאי נקיט מתניתין למעלה מי' דהוי עירובו ברה"י אינו עירוב דהוא איסור תורה, הל"ל רבותא דאפילו למטה מי' דהוי עירובו בכרמלית ואם יטלנו למקום שביתתו ליכא איסור תורה, אפ"ה אינו עירוב אי רחוק ממנו יתר מד"א, לכן צריך רש"י לפרש דלמאי דס"ד צ"ל דאפילו במופלג טובא הוי עירוב, משום דאיירי בכרמלית וגם יוליכנו פחות פחות מד"א, ע"כ אינו קרוב לאיסור תורה בזה ולא גזרו בזה בה"ש, וזה ברור, והשתא אתי נמי שפיר מ"ש רש"י לקמן.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף