קרן אורה/עירובין/לב/ב
תוס' בד"ה ולא לעביד כו' ע"ש שהקשו מהא דעברו כהני אעשה דהשלמה ואין זו קושיא כ"כ כיון דהכהנים מצווין ע"כ אין כאן עבירה כלל ועיין בריטב"א ז"ל באריכות בזה:
משנה נתנו באילן ומסיק הש"ס דמיירי באילן דקאי ברה"ר ונתכוין לשבות למטה מכאן מוכח דרבי לא גזר ביה"ש אפילו בשני שבותין דהא הכא איכא שני שבותין מכרמלית לרה"ר ושימוש באילן וכן מוכח בעיקר מחלוקת של רבי ורבנן ומלשון הירושלמי נראה דגם רבי ס"ל דגזרו על שבות ביה"ש אלא דאפ"ה הוי עירוב כיון דיכול לעבור על שבות וליטלו ועיין בשבת דף קנ"ה תוס' ד"ה למטה מי' טפחים שדבריהם ז"ל צ"ע וכבר עמדו המפרשים ע"ד ע"ש ודו"ק ועיין בריטב"א ז"ל שפי' כן בשם הראב"ד לשיטת הש"ס דילן ועיין בתוספתא בפ"ב דשבת כלל אמר רשב"א דלא משמע כן:
שם גמרא אמר רבא לא שנו אלא חוץ לעיבורה של עיר כו' והרי"ף והרמב"ם ז"ל השמיטו למימרא דרבא ונראה דטעמייהו כיון דמ"מ אינו יכול ליטלו ולאוכלו לא הוי עירוב ולסומכוס ור' יהודא וודאי נראה דלא הוי עירוב כל שאינו יכול לאוכלו במקום שביתתו והתוי"ט ז"ל כ' בפרקין דדעת הרי"ף בהא דפסק דמערבין בתרומה לישראל הוא משום דאי בעי מיתשיל עלי' וכרבי אבל בשאר מילי קי"ל כסומכוס וא"כ הכא לא הוי עירוב לדידהו אלא דדברי התוי"ט צ"ע דוודאי נראה מדברי הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל דהלכה כרבנן דסומכוס דמידי דחזי לאחריני שפיר הוי עירוב וכבר כתבתי לעיל מזה ואי"ה לקמן בסוגיא יבואר עוד מזה:
שם גמרא הכא באילן הנוטה חוץ לד' אמות עסקינן עיין פירש"י ז"ל ותוס' ז"ל ולפי שיטת הרמב"ם ז"ל דד' אמות של עירוב הוא באמצען וכמש"כ הה"מ שם א"כ הא דאמרינן הכא שנוטה חוץ לד' אמות היינו חוץ לב' אמות שהוא שיעור ד' אמות א"כ אין כאן קושיא למטה מי' היכי מצי מייתי לה ודו"ק ולשיטת רש"י ותוס' ז"ל יש להקשות מהא דפריך רב משרשיא לרבא בשבת דף ח' על הא דאמר תשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש מהא דתניא נתכוין לשבות בר"ה והניח עירובו בבור למעלה מי' טפחים עירובו עירוב למטה מי' טפחים אין עירובו עירוב ואי תשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש אכתי הוי מכרמלית לרה"ר זימנין משני לי' דקאי בכרמלית ואמאי קרי לי' כו' וזה וודאי נראה שצ"ל גם שם שנתכוין לשבות חוץ לד' אמות מן הבור דאי בתוך ד' אמות הא ד' אמותיו הוי כרה"י ועולה עד לרקיע ויורד עד התהום וא"כ אמאי למעלה מי' לא הוי עירוב אלא ע"כ צ"ל דנתכוין לשבות חוץ לד' אמות מן הבור וא"כ לפירש"י ותוס' תיקשי למטה מי' אמאי עירובו עירוב הא אסור הוא לטלטל יותר מד' אמות אפילו בכרמלית וברייתא אתיא כרבנן דלא התירו שבות ביה"ש וצ"ל דמיירי דלא נתרחק הרבה חוץ מד' אמות וכמש"כ התוס' ז"ל והנה מהא דמשנינן באילן הנוטה וע"ז איצטריך למימר דהדר זקיף ואמאי לא מוקי הש"ס דמקום שביתתו הי' רחוק ד' אמות מן האילן נראה מזה דהכי לא הוי עירוב כיון דהעירוב מונח חוץ לד' אמותיו ודווקא באילן הנוטה דנתכוין לשבות בעיקרו ונוף האילן נוטה חוץ לד' אמות הכל א' הוא וכ"כ הריטב"א ז"ל והשתא תיקשי גבי בור מא"ל ויותר תיקשי לשיטת בעה"מ ז"ל ורבינו יהונתן דקושיית הש"ס מאי למעלה ומאי למטה היינו דאמאי הוי עירוב כיון דהוא חוץ לד' אמות ומשני דהדר זקיף שהרוח יטנו לתוך ד' אמות א"כ גבי בור מאי איכא למימר אם לא שנאמר דלענין בור לא מהני ד' אמות לעשות הוא ועירובו במקום א' אך לא ידענא לחלק ומכאן סעד לשיטת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שהשמיטו להא דרבא ועל מה שפירש"י ז"ל הקושיא על לשון מעלה ומטה דהוי לי' למיתני גבוה ונמוך א"כ התם גבי בנר נמי אמאי לא תני עמוק י' ואינו עמוק ויש לחלק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |