אבן עוזר/סוכה/ה/א
גמרא הניחא למ"ד מסגרתו למטה היתה אלא למ"ד כו'. במס' יומא דף ע"ב (ע"ב) גבי עוביו דשולי ארון של זהב אמר שם הא רמ"ד אין בעביו אלא משהו והא כמ"ד יש בעביו טפח. ופירש"י לא ידענא היכא איפלגו בה עכ"ל.
ול"נ לפרש דהיינו תנאי דהכא. וע"פ הסוגיא דאמר הניחא למ"ד מסגרתו למטה היתה דהי' כלי שפיר ילפינן כפורת דהוי טפח ממסגרת. ולא ילפינן מזר דהי' משהו. משום דילפינן כלי מכלי ולא ילפינן כלי מהכשר כלי. אלא למ"ד מסגרתו למעלה היתה והי' הכשר כלי מאי איכא למימר. ומסיק רב הונא פני פני גמר. ונודע דג"ש צריך לגמור מרבו. ולפ"ז האי תנא דכבר מסגרתו למעלה היתה והיה הכשר כלי. לכן מסתבר דשולי ארון דזהב היה טפח. (כמו האמצעי של עץ) וילפינן לה מכפורת דהיה טפח דדנין כלי מכלי ואין דנין כלי מזר דהי' הכשר כלי. ודקשיא לך למה לי ג"ש דפני פני נילף ממסגרת. דהא סבר מסגרת למעלה היתה והיה הכשר כלי. לכן סד"א אדנילוף ממסגרת נילף מזר משהו. אבל להאי תנא דסבר מסגרתו למטה היתה. א"כ מסגרת היה כלי ואי ס"ד דילפינן כלי מכלי ולא ילפינן כלי מהכשר כלי. א"כ קשה למה לי ג"ש דפני פני בכפורת נילף לכפורת ממסגרת. אלא ע"כ צ"ל משום דתפסת מועט תפסת סד"א למילף מזר משהו א"כ מוכח דמהכשר כלי ילפינן טפי מכלי עצמו כדי למעטו. והשתא נמי ילפינן עוביו שולי הארון מזר משהו זה ברור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |