אבן יקרה/א/יד
|
< הקודם · הבא > |
כבוד ידידי הרב הה"ג החריף ובקי שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה אפרים זלמן מרגליות נ"י האבד"ק בריילוב והגליל במדינת רומעניען
ע"ד שאלתו באשר רוצה לתקן עירובין לעירו ונסתפק אם יש לצרף אלה השערים אשר על דרך נתיב הברזל (אייזענבאהן) העשויים לסגרם בעת עבור המסע, או צריך גם שם צורת הפתח:
רואה אני עיקר ספקו של מעכת"ה באשר השערים האלה לא נתקנו לצורך העיר זולת לצורך הבאהן כדי למנוע רגל העוברים בשעת הילוך הלאקאמאטיף ומסע העגלות ואיך נתיר משום זה לטלטל בתוך העיר. ולדידי אי משום הא ליכא שום חששא ובודאי יש לצרפם שהרי הוא ש"ס ערוך בעירובין דף ט"ו דמחיצה העשוי' מאלי' הוה מחיצה עיי"ש. וכבר כתבו הפוסקים דצורת הפתח מועלת מטעם מחיצה ושפיר מהני אף אם לא נעשה לצורך העיר:
ואם ירצה לחלק דשם מיירי דלא נעשה ג"כ לצורך דבר אחר לכך שפיר מהני משא"כ כאן דנעשה לצורך הבאהן. וכסברא זו מצאנו הרבה בדברי הקדמונים. גם זה אינו וראי' לזה מש"ס עירובין דף כ"ד ע"ב דאמרינן התם האי רחבה דהואי בפום נהרא דחד גיסא הוי פתוח למתא וחד גיסא הוי פתוח לשביל של כרמים ושביל של כרמים הוי פתוח לגודא דנהרא אמר אביי היכא נעביד ליעביד לי' מחיצה אגודא דנהרא אין עושין מחיצה ע"ג מחיצה וליעביד לי' צורת הפתח אפומא דשביל של כרמים אתו גמלי שדיין לי' כו' עייש"ה כל הענין. ופירש"י ד"ה היכא נעביד להתיר את כלם שהיו רוצים מעכשיו להשתמש בהם בני העיר ולהיות מוקפת לדירה כו' ואמרינן לעיל הוקף ולבסוף פתח לא מהני וגדר של אבנים היתה רחבה זו מוקפת כו'. ובד"ה ליעביד לי' צורה"פ אפומא דשביל של כרמים דפתוח לרחבה דמגו דמהני לשביל שלא יהי' פרוץ לרחבה שאפילו יהי' פתוח לרה"ר מועיל לו ליהני נמי לרחבה להיות לה תוספת זה היקף לדירה. עכ"ל. ואם נימא שאם נעשה הצוה"פ לצורך דבר אחר ולא לצורך העיר שאנו רוצין להת"ר הטלטול בתוכה לא מהני, קשה ל"ל להש"ס לדחות תקנה זו דצורת הפתח אפומא דשביל משום דאתי גמלי ושדיין לי', הא בלאו"ה אינו מועיל דהאיך נתיר את הרחבה משום צוה"פ זה שנעשה אפומא דשביל של כרמים הא אם נעשה צוה"פ זה משום הרחבה לא מהני דהרי הרחבה יש לה מחיצה והוה כמו שהוגבהה אותה מחיצה עצמה כמו שפירש"י שם ואינו מועיל רק כשנתכוין בעשייתה לצורך השביל דוקא וא"כ נעשה לצורך דבר אחר ולא מהני לרחבה. אע"כ דזה אינו מזיק ואף אם נעשה לצורך דבר אחר מהני לאותה העיר שאנו רוצים להתירה ודוק. ואפילו לשיטת התוס' דדחו פירוש רש"י שם מ"מ ראי' זו קמה גם נצבה מהא דאמרינן התם להלן ליעביד לחי אפתחא דשביל של כרמים עיי"ש היטב כי קצרתי:
אולם מטעם אחר נ"ל שאין לצרף השערים האלו. ואף דאמרינן בש"ס עירובין דף ו' ע"ב ירושלים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה אין חייבין עלי' משום רה"ר, ואם התירו כן ברה"ר כ"ש בעיירות שלנו שאין בהם רק דין כרמלית. ז"א חדא דאנן פסקינן כדעה ראשונה בש"ע או"ח סי' שס"ד סעיף ב', דל"מ רק נעולות ולא ראויות לנעול, ואלו השערים פתוחים יומם ולילה ואם ירצה לומר דנעולות בלילה לאו דוקא דמ"מ כיון שהם נעולות באיזה זמן ביום השבת וחוסמת את העוברים שוב לא חשיב רה"ר, וגם השערים האלו יסוגרו כמה פעמים ביום השבת בשעת הליכות המסעות. לדעתי אין לסמוך ע"ז שלפיע"ד הדבר ברור דדין זה דדלתות נעולות בלילה או ראויות לנעול לא נאמר רק בדלתות הקבועות בין שתי מזוזות ומשקוף באופן שאפי' בעת שהם פתוחים יש כאן צוה"פ רק יען שרה"ר אינו ניתר בצוה"פ לבד לזה צריך דלתות ומהני נעולות בלילה או ראויות לנעול, שהרי אף בשעה שהם פתוחים אין כאן פירצה, משא"כ השערים האלו שבכל מקום אשר ראיתים אין להם משקוף וכשהם פתוחים הוי"ל פירצה גמורה האיך יעלה על הדעת להתיר פירצה יתרה מעשר בלי שום תיקון. ומה מהני מה שסוגרים אותה איזה פעמים ביום נהי דבשעה שהם סגורים הוי"ל מחיצה גמורה מ"מ בשעה שהם פתוחים לא עדיף מאלו נפרצה המחיצה שם באותו פעם ובזה ל"ש כיון דהותרה הותרה כמבואר בפוסקים ועיין תוס' שבת דף ק"א ועירובין דף י"ז ושאר דוכתי ועיין בש"ע סי' שס"ה סעיף ז'. ואי משום דאפי' כשהם פתוחים יש כאן היכר שיש כאן דלתות ז"א, חדא דאנה מצינו שיועיל היכר כזה, ועוד אי משום היכר קאתית עלה הא מבואר בסוגיא דערובין דף ט"ו שהבאתי למעלה דלענין היכר לא מהני עומד מאליו וכאן לא נעשו השערים לצורך העיר כנ"ל. וע"כ אין רצוני להיות אפילו לסניף להמתירים לצרף השערים האלו לטלטל על ידן בתוך העיר. ומאפס הפנאי דברי לעו. דברי ידידו דורש"ת.