אבן האזל/שחיטה/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבן האזלTriangleArrow-Left.png שחיטה TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ט[עריכה]

נמצאו כל הטריפות המנויות כשיפרטו ואפשר שימצאו בבהמה וחיה שבעים.

במה שהקשו דכיון דהרמב"ם פסק כרכיש למה לא מנה לקותא, ונראה דהרמב"ם סובר דאי משום לקותא הוי בגדר נטולה דמתולדה מותר, אבל עכשיו הוא מטעם חסרה כמש"כ הב"י ולכן גם מתולדה אסור, ועיין בדברי הרמב"ם גבי הקטינה מוכח דמתולדה נמי אסור, וכ"כ הלח"מ, ומצאתי שעמד בזה הפר"ח וכתב דהא הרמב"ם ס"ל דהוא בכלל נטולה, אבל באמת אינו נכון דהרמב"ם כתב להדיא דנטולה הוא רק בג' אברים, ומה שהעמידה הרמב"ם אחר נטולה, משום דבא לכתוב דנטלו כשרה ואינו אסור לא משום נטולה ולא משום חסרה.

ובזה נראה הנ"מ בין קרועה לפסוקה דקרועה אינו אסור אלא כשנקרע אח"כ כמו שכ' הרמב"ם בפ"ט הל' ז' גבי חלודה, ומה שפסק הרמב"ם ברוב עוביו היינו משום דמפרש מה דאמר שמואל בשר החופה את הכרס ברובו היינו ברוב עוביו שיהי' דין מיוחד לבד הא דמתני', אף דשמואל בעצמו סובר דמתני' לא איירי בהכי, אבל לדידן א"ש דיהי' מימרא דשמואל דהוי בודאי בקבלה להלכה לבד הא דמתני'.

ומה שהקשה הרשב"א בתוה"ב דהא מנקדרה מוכח דהוא נקב, יש לומר דהרמב"ם סובר דנקדרה הוא באמת דין מיוחד ולא דמי לקרועה ואף דהשיעור הוא שאם ימתח יעמוד על טפח י"ל דהרמב"ם מפרש כפרש"י דשאם ימתח הוא שהקרע ימתח. וכן כ' הפרי תואר ולא כפר"ח, וממילא יש לומר דהטעם הוא דבחייה אפשר שתמתח וכדאמר גבי ושט דמתרמי אהדדי, ולכן לא שייך זה אלא בנקב גמור.

ורק דקשה לי לדעת הרמב"ם מה אמרו בגמ' תיפשוט ממתני' אימא דמתני' היינו בקרוע לגמרי אבל הכא כיון דאמר ברובו ע"כ דהיינו ברוב נטול, ואולי כדברי התבו"ש דמשמע לו דשמואל קאי אמתני', והיינו כיון דבמתני' בשר החופה והוסיף תיבת ברובו משמע דקאי ע"ז.

והנה הבה"ג פסק ברוב קרוע ולא ברוב נטול ותמה הב"י, ונראה דהבה"ג סובר דקושיית הגמ' הוא להיפך דתפשוט דברוב נטול דלא משמע דשמואל קאמר דינא דמתני', וע"ז אמר שמואל לטעמי' וממילא לדידן סובר הבה"ג דדוקא רוב קרוע והיינו בכולו, אבל נפרש ברוב נטול לדידן דקיי"ל דמתני' מיירי בקרוע ע"כ דרוב נטול אפי' רוב עביו וזהו שכתב ולא ברוב נטול.


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.