לחם משנה/שחיטה/י

לחם משנה ‏ שחיטה י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

וכן אם נעקרו וכו'. פסק כרבי יוחנן דבין נעקר בין נשתברו בעינן שני צדדים והטעם ביאר הרא"ש ז"ל בפסקיו:

וכן אם נעקרה וכו'. שם אוקימו ההיא דבית הלל חוליא אחת חוליא בלא צלע היכי משכחת לה בשלהי כפלי עוד אמרו שם בנעקרה צלע וקצת חוליא מכאן וצלע וקצת חוליא מכאן ואמצעיתה של חוליא קיימת שהיא נבילה ולא ראיתי שהזכירה רבינו בהלכות שחיטה ששם ביאר דין הנבלות ולא ידעתי טעמו:

ג

בהמה שנשמט וכו'. שם (דף נ"ז) שמוטת ירך בבהמה טרפה שמוטת ירך בעוף טרפה שמוטת גף בעוף טרפה חיישינן שמא ניקבה הריאה ושמואל אמר תבדק ע"כ. ופירש רבינו דשמוטת ירך היינו בוקא דאטמא שהזכירו שם (דף נ"ד) ואיירי בדאיעכלו ניביה וכן פירש רש"י ז"ל אבל הר"א ז"ל בהשגות סובר ששני המימרות האלה הם שני דינים חלוקים ובדיוק שנו הלשון בחד אמרו בוקא דאטמא ובאחרינא אמר שמוטת ירך דבוקא דאטמא ר"ל הראש התחתון שנשמט מן הקולית ושמוטת ירך המכתשת אשר בו נכנס הראש התחתון שנשמט מן השדרה ולפיכך קצת קשה כשאמרו שם בגמרא (דף נ"ד) דרבי יוחנן וריש לקיש פליגי בדרב מתנה אמאי לא קאמר דפליגי בדרב יהודה בשמוטת ירך ומנא ליה לגמרא דפליגי בהא טפי מבהא וי"ל דמשמע ליה לגמרא דטפי יש לאסור בשמוטת ירך מבוקא דאטמא. ולכך נראה לי דשמוטת ירך ודאי דטריפה לכולי עלמא ובהא דרב מתנה הוא דפליגי:

ה

גולגולת וכו'. שם (דף נ"ב:) וגולגולת שנחבסה ברובה וכו' (עיין בכ"מ). ומפרש רבינו דהכי קאמר רוב גובהה לבד בעינן או דילמא ג"כ רוב היקפה ולכך כתב דבשיש שניהם היא ודאי טרפה אבל רש"י ז"ל נראה מלשונו שאין פירושו כך אלא שהוא ז"ל סובר דרוב היקפה הוי טפי מרוב גובהה דרוב גובהה הוא מן העינים ולמעלה והבעיין ודאי דידע דהאי ברובא ר"ל חד רוב אבל מספקא ליה אי האי רוב הוי רוב גובהה או דילמא לא סגי בהאי אלא רוב היקפה דהוי טפי בעינן אבל ודאי דברוב היקפה לחוד סגי ולדידיה ודאי דברוב היקפה לחוד טריפה:

ז

עוף של מים וכו'. שם (דף נ"ו) הקשו על מ"ש בדיק בידא ומכשיר והתני לוי טרפות שמנו חכמים בבהמה וכו' נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח ותירצו ההיא בעוף של מים וכו':

עוף היבשה וכו'. שם כמ"ד דבדקינן בידא:

ח

בהמה שאחזה דם וכו'. שם (דף נ"ח:) במשנה אחוזת הדם והמעושנת וכו' והקשו מברייתא דסם המות אסם המות ותירצו כאן סם המות לבהמה כאן סם המות לאדם:

ט

נמצאו כל הטרפות וכו' דרוסה וכו'. וא"ת למה לא מנה האדים הבשר כנגד בני מעיים א' ונימוק הבשר כנגד בני מעיים ב', וכי תימא דתרווייהו מטעמא דדרוסה א"כ היכי מנה כמה נקובים דכולהו מטעמא דנקובה. וי"ל דנקובה אע"ג דהוא מחד טעמא מ"מ הם ענינים חלוקים ולב וקנה הלב ומרה וקיבה וכו' שהדברים הם חלוקים אבל גבי דרוסה הכל הוא בענין אחד שהוא בבני מעיים והכל הוא מטעם אחד שהוא דרוסה:

ניקב תרבץ הושט. אבל נקב הושט נבילה כדכתב לעיל פרק רביעי:

ניקבה הריאה וכו'. בכלל זה ניקבה הורדא וגם כל סירכות הריאה מטעם ניקב הוא ומחט שנמצאה בסמפוני הריאה הכל בכלל זה:

נמצאה הריאה בלא חתוך אזנים וכו'. וא"ת היינו חסרה הריאה ממנין האונות וכ"ש הוא דהתם לא חסרה אלא אונה אחת ואפ"ה טרפה כ"ש היכא דליכא חתוכי דאוני כלל. וי"ל דיש לחלק דכשנמצאת אונות וחסר אחת הרי נראה החסרון בעין כיון שיש שם אונות אבל כשאין שם אונות כלל אינו נראה החסרון אלא דמתחילת ברייתה הוא כך ולכך הוצרך רבינו לכתוב השני דינים למעלה בפ' שמיני וכאן. ומ"מ בדלית לה חיתוכי דאוני כלל פסק רבינו דטרפה אע"ג דבגמרא נראה שהוא ספק כדכתיבנא לעיל מפני שדומה לחסרון אונא אחת אע"פ דלא דמי לגמרי כדפרישית מ"מ כיון דדמי קצת ושם בחסרון היא טרפה ודאית הכא נמי אמרינן הכי:

חסר הרגל וכו'. וא"ת כי היכי דמנה נשתברו רוב הצלעות ונעקרו בתרתי ג"כ היה לו למנות חסר הרגל ונשבר העצם ואין עור ובשר חופה את רובו בתרתי. ואולי מפני ששם בפרק שמיני כתב הרי זה כמו שנחתך ונפל להכי מנה אותו כאן בכלל נחתך:

ניטלה צומת הגידין וכו'. גם כאן קשה למה לא מנה תרתי נחתכו צומת הגידין ונטלו כמו שמנה בצלעות נעקרו ונשתברו. וי"ל דכאן ראה חילק בגמרא בין נעקרו לנשתברו אבל בין נחתכו צומת הגידין לאם ניטלו לא ראה ובגמרא מנה אותם בחד:

נדלדלו וכו'. וא"ת ואמאי לא מנה נתקפלו. ויש לומר דשבקיה בכלל נדלדלו:

י

וטחול העוף עגול וכו'. כלומר ואין לחלק בו בין סומכיה לקולשיה כדמפלגינן בבהמה:

יא

ושתי טריפות וכו' אע"פ שיש להם אותם איברים וכו'. כלומר דבאיברים שאין בבהמה כמו הזפק וקרקבן יש הרבה יותר:

ואלו הן עוף שנשתנו מראה וכו'. טעם רבינו הוא שבמשנה שם (דף נ"ו) לא אמרה נפלה לאור וכו' אלא גבי עוף וכל השאר שמנה מתני' בעוף כבר מנה אותם למעלה גבי בהמה והך דנפלה לאור לא מנה א"כ משמע דהך בעוף דוקא הוי. אבל דעת הר"א ז"ל בהשגות שה"ה בבהמה אלא שלא אמרו אותה בעוף אלא משום דלא שכיחא בבהמה שכשיגיע החום לבני מעיה וכו' וכתב שיש לזה מקצת ראיה בגמרא ע"כ. ונראה ראייתו ששם תני לוי טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יתר עליהן עוף שנשבר העצם ואי איתא כדברי רבינו היה לו למנות גם כן עוף שנשתנו מראה בני מעיו. ויש לתרץ לדעת רבינו דלא הוצרך לוי למנות זאת מפני שהרי היא מפורשת במתני' ולא מנה אלא דבר שהוא חידוש ודוקא כל דבר חידוש אם לא מנאו לוי ליתיה ולכך פירש רבינו למעלה בסוף פ' ששי גבי המעי היתר שכתב שם או שהיה המעי יוצא כענף מן הבד והרי הוא מובדל בין בעוף בין בבהמה והשוה עוף לבהמה מה שאינו נראה מדברי רש"י ז"ל כמו שכתבתי למעלה אלא דבעוף בכל גוונא מותר אבל אם היה כן היה לו ללוי למנותו ולומר ויתר הבהמה על העוף דבר אחד שהמעי שיצא כענף מן הבד שבבהמה פסולה ובעוף כשר דזה דבר חידוש הוא שלא הוזכר במשנה ועוד שאפי' בברייתא אינו מפורש כל כך ולכך פי' רבינו שם דעוף ובהמה שוים אבל כאן שאינו דבר חידוש לא הוצרך לוי למנותו ולכך חילק בין עוף לבהמה כפשטה דמתני'. וא"ת קשה ללוי ולרבינו אמאי לא מנה היכא דנפסק חוט א' מצומת הגידין שבעוף פסולה ובבהמה כשרה דרוב מנין או רוב בנין סגי כדכתב רבינו לעיל בפ' שמיני. וי"ל דלא מנו רבינו ולוי אלא דבר שהוא טרפות חדש נוסף אבל זה אינו טרפות חדש נוסף שטרפות צומת הגידים בבהמה איתיה אלא שכאן בעוף הוא חמור יותר אבל נשבר העצם ולא ניקב הקרום הוא טרפות חדש נוסף על הבהמה וכן נשתנו מראה בני מעיו:

יב

ואין להוסיף וכו'. שם (דף נ"ד) אמרו וכי להוסיף על הטריפות יש אין לך אלא מה שמנו חכמים:

יד

כל טבח שהוא יודע כו' ואם יצתה טרפה כו'. בהלכות סנהדרין פרק עשירי אבאר זה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף