תורת נביאים/הקדמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תורת נביאים TriangleArrow-Left.png הקדמה


הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


אמר המחבר הסיבות אשר הגיעוני לחבר מאמרים אלו אשר אנכי נותן לפניכם היום, אף שרוב הענינים המסתבבים בספר זה אינם אמורים להלכה ולמעשה, וגם ידעתי את המשפט אשר יחריצו בזמנינו זה על ספרים חדשים המתחדשים לבקרים. כי המעיינים ובלתי מעיינים, מבינים ובלתי מבינים בפינה זאת יתאחדו, טרם ישקיפו שנים או שלשה דלתות, אלו לאלו שואלים, מה הביא לנו האיש הזה חדשות ונצורות אשר לא ידענו עד בה. רבות שבעה לה נפשנו מספרים ישנים, אשר נמצא בהם די והותר לרוות צמאון עדת המשתוקקים לבא שעריהם ומה יתן ומה יוסיף לנו דבר שפתים בעשות ספרים הרבה אין קץ, ולבי נע ונד בי במקרה שאר ספרי זמנינו גם את חיבורי זה יקרה. אשר אף הנדיבים הקונים הספרים. לא ירצו לחזות בו נכוחות , וגם לא יבקרו את מומיו רק משימים אותם בבית עקד ספריהם. ויניחו אותם במשמר למען לא תשורם עין רואי. דע קורא אהוב. כי מלפנים זאת ידעתי לכן הקדמתי לך דברי אלה להראותך כי לא הלכתי בדרך רוב המחברים אשר כלם מתנבאים בסגנון אחד לבאר רק פרטי המצות וסדר עשיתן לבד ועיקרי ויסיודי התורה בקרן זויות מונחים, אין דורש ואין מבקש אותם להרימם מערימת עפר, ולדאבון נפש השרידים אשר ה' קורא, יחזו כי רפו יסודותיה של תורה אצל עדת המעיינים, ויתרבו דיעות שונות וזרות אצל בעלי האמונה, ושוכחים העיקרים הראשים אשר הונחו ליסוד מוסד לאנשי האומה, מאז נהיו לעם באהבת ה' לאבותינו ובחר בזרעם אחריהם להנחיל אותנו המדה גנוזה, וניצוצי תורתינו הקדושה נתחלקו מאוד מהאור הגדול והחזק אשר היה זורח לבעלי המשנה והתלמוד המקבלים האמתים כדור לדור עד משה רבינו ע"ה שקיבל מפי הגבורה כל חלקי תורה שבע"פ, ואם בחכמות של חול אשר רק בשכל אנושי יסודתם, נחוץ הוא להמתחילים לאסוף מקורדם בחפניהם השמות והמלות והסוגים והגדרים והכללים למען יהי' בכל עת נגד עיניהם, למען לא יצטרכו לחזור לראש בדרך למודם, כ"ש וקל וחומר בן בנו של ק"ו בלימוד תורה הקדשוה נתונה ממרומים יסודתה בהררי קודש, מימין אל רם ונשא אש דת לנו למנה, וזה ים התלמוד גדול ורחב ידים אין מספר להלכות הרבות ונשגבות הנמצאים שמה, כלם אהובים כלם מזהירים כעצם השמים לטוהר לבאר לנו שרשי כל מצוה, אכן משונים הענינים באיותם זה מזה, מהם באו בפירושי הכתובים מהם באו לבאר תיקוני והכשר המצות, מהם משפטים והלכות הויציאו חז"ל דרך המדות הנדרשות המקובלו' בסיני, גם באו במשנה ותלמוד הרבה תקנות וסיייגים וגזירות מה שתקנו וגזרו נביאים וחכמים למען יעמדו ויתמידו אצלנו לנצח, ומהם באו רק בהוראות שעה, ורבותינו הניחו שמות מיוחדות, כמו הלכה למשה מסיני• באמת אמרו• הלכה• הלכתא גמירי• גמירי• דברי סופרים•מדרש חכמים • תקנה • גזירה וכדומה שמות אלו יבאו ברוב ענין מפוזר ומפורד בין פניני אמרותם הטהורות והצרופות , לסמן על ידיהם משפט ואיכות הדינים והלכות מה המה ומאיזה מקום יהלכו, למען ידעו עדת המורים איך להתנהג בספיקות הנופלות, אם להחמיר בהם כמו בדברים של תורה, או להקל בהם כמו בתקנות וסייגי חכמים, ויש בידיעת אלו השמות ג"כ שמירה מעבירת בל תוסיף או בל תגרע אם מחליף הדברים ואומר על ענין דרבנן שהוא אסור מן התורה עובר בבל תוסיף , ואם אומר על איסורי תורה דאינם רק מדבריהם עובר בבל תגרע, כמו שהעליתי בפנים במאמר בל תוסיף נוסף על זה נחוצה מאוד ידיעת שמות הללו להבנת סוגיות ושמועות הש"ס, והכללים נותנים בים התלמוד דרך ובמים עזים של תורה נתיבה ישירה להקל על המעיין, כי שלימות הפעולה תלוי בידיעת הקדמות ואופני הפעולה ההיא כי מי שיודע ההקדמות הללו יהיו כמה סוגיות הש"ס מבוררים לפניו כשמלה וזה נמי כונת חז"ל במדרש (שיר השירים) פיסקא סמכוני באשישות א"ר יצחק לשעבר היתה התורה כלל והי' מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשים לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה ע"ש. והיינו דע"י שהיו יודעים ההקדמות וכללי התורה היה נקל להם לשמוע דבר משנה ותלמוד, אבל עכשיו שאין התורה כלל, ונתראו הפרטים בפני עצמם באלו לא יתדמו להכלל ולפינה הראשית ונלאו המעיינים למצוא פתח להגיע עד תכלית כל המצות, ומפ"ז מבקשין לשמוע רק מקרא ואגדה, ובורחין ממשנה ותלמוד, כי קשה להם למלאות מגמתם ולהנחות מטרתם אל מחוז החפץ הנרצה להשיג את השלימות המבוקש, וכן אמרו (ירושלמי פסחים ר"פ אלו דברים) כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה היינו שאין לה הקדמות וכללים ידועים.

ואנוכי הצעיר מאז שמתי אל לבי להבין ולהשכיל בעמקי מצולות ים התלמוד, ונחלת שפרה לי לשבור צמאוני מפי סופרים וספרים , חזיתי כי הכללים הללו היו נודעים מאוד להקדמונים, ובכל מקום שהגיעו לדבר בהם חקרו בהם הרבה, והניחו כללים ליסוד, ובפרט רבינו הגדול הרמב"ם אשר מפו אנו חיים בכל דבר תורה להלכה למעשה ולאמונה קבע מסמורת בזה בהקדמתו לספר היד החזקה ובכמה מקומות כפי' המשניות, וביותר בי"ד שרשים אשר הקדים רבינו לס' המצות, ואחריו בא הצייר הגדול הרמב"ן ז"ל בהשכותיו, גם הוא לא סר לחקור אחר היסודות אשר הנוחו לתורה שבע"פ, והפליא לעשות בזה בעוצם חריפותו ובקיאתו מכל סוגיות הש"ס בבלי וירושלמי, וביאר ג"כ קצת שמות אשר לא נתבארו היטב בש"ס, וגם בעל מגילת אסתר ואחרון חביב הגאון בעל חות יאיר בתשובתו הגדולה סי' קצ"ב, גם המה חרשו וזרעו קצרו ודשו בשדה התלמוד ליישב הסתירות וליישר המעוקלות. ואנכי הצעיר אשר באתי אחריהם, מצאתי דרך וסדר נאות להראות כי לא נשתנו פרטי המצות מן העיקר והיסוד, וחלקתי חיבורי זה לשלשה מאמרים גדולים ויצאתי בעקבות אדוננו הרמב"ם בהקדמתו. ועל סדר דבריו באתי:

מאמר ראשוון כניתיו אלה המצות בו החזקתי העיקר הגדול אשר השריש לנו רבינו שזאת התורה לא תשתנה ולא תנוסח לעולם לא בכלל ולא בחלק רק עומדת לעד ולנצח, ובאתי במשפט על כל נעלם בענין הערך והיחס שבין מתנת וכח אלהי הנתונה לנביא, ובין כח ההוראה, כי אע"פ שעיקר גדול וקיים אצלינו שזאת התורה המצויה עתה בידינו היא בעצמה אשר הנחילה אדון כל למשה בסיני, בכל פרטיה ודקדוקיה, ואי אפשר לשנות ולהוסיף או לגרוע מאתה אף בחוט השערה הן על מה שבא מפורש בתורה שבכתב והן על תורה שבע"פ. ובכל זאת מצינו ררינו בספרי הנבוא מעשים מהנביאים עצמם אשר מתנגדים לתורה שבכתב או לתורה שבעל פה, והמקומות הללו הם שגרמו לחכמי נכר ולרבים מבני עמנו אשר יצאו לדון בדבר החדש להתפאר עלינו שעשיות אלו המה ראיות עצומות שלא שמרו על ישראל את התורהה כראוי עד ימות עזרא, ורוצים להטיל ספק בקבלה האמתית נאמנת ומקובלת אצלנו איש מפי אשיש עד זמן מבחר היצורים, אולם בטענות הבדויות אלו אשר יגישו בעלי ריבנו להעריך אתנו קרבות הבל יפצה ולא מחכמה ישאלו זאת כי באמת לא נמצא אף מקום אחד בכתבי קודש אשר מתנגד לתורת משה שלא התעוררו חז"ל עליו, וקראו למעשים הללו הוראת שעה ולא התמידו הענינים הללו לנצח רק עשר כן כדי לגדור גדר ולעמוד בפרץ, אבל חלילה וחס להעלות על הדעת,, כמו שטענו אלו הכופרים החכמים בעיניהם וצרעת הממארת המינות זרחה במצחם, וכל היום רק רע יהגו בתרמיתם להדיחנו מן המסילה הישרה אשר דרכו אבותינו זה שלש' אלפ' שנה ויותר לתפארת עולם לנו, אבל אנחנו נלך בשם ה' אלהינו ובצור ישראל וקדושו נשים מגמתינו כי לא יטוש אותנו וימהר להצילנו מידי צודי נפשות אלו, ואלף וכיוצא בהם יאבדו ודבר אחד מדברי התורה ומן הקבלה לא יתבטל, וזאת התורה תתמיד לנצח בכל חלקיה, ועשיות המצנגדים אשר עשו הנביאים כלם היו רק משום מגדר מלתא כדי להעמיד דת על תילה, ומיד בנפול הסיבה בטלה המסובב וחזר דין התורה לתוקפו ולאיתנו הראשון.

ולפי הנמשך מיסוד הגדול השהזכרנו שאין מבוא להנבואה במשפטי התורה, ואין יתרון לנביאים על אר ראשי החכמים ואבות בתי דינים גדולים שבישראל, ומפ"ז הניחו כלל גדול שגם למורי התורה דבר זה נמסרו ואמרו שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין וכו' אלא לעשות סייג לתורה, ושני אלו היסודות שאין הנבואה באה לדון להורות, שושאין כח השינוי בהוראת שעה תלוי ביד הנביאים לבד, סמכו חכמינו על שני כתובי התורה אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל ובאה הקבלה שאין נביא ראשי לחדש דבר ועלה כתיב לא בשמים היא.

והנה יש באלו הדברים ענינים גדולים במה יתכן הוראת שעה. ואם הוא רק על אותו פעם בלבד או על משך זמן או אפילו לנצח כל זמן שלא תסור הסיבה אשר בשבילה היתה הוראת שעה. ואם יש עם זאת איזה הבדל בין הנביא והחכם בדבר זה. וכבר באו בזה סוגיות רבות בשני התלמודים ושיטות נפרדות לגדולי המפורשים כמו שיבוא בהמשך המאמרים האלה. גם יתבאר משך המאמר מה יהיה משפט אליהו וכחו בבירור ההלכות אחרי שאין מבוא להנבואה בהוראת הדינים, ומה יועיל אמירתו בזה ומ"מ מצינו הרבה פעמים עד שיבא אליהו לכשיבא אליהו.

זאת ועוד אחרת הנה מצינו הלכות ומשפטים שהם באמת תוריים, היינו מיוסדים על תורה שבכתב או מסורים למקבלי התורה שבע"פ, אך עם זאת הנם נראין כיוצאים מכלל שורת המשפטים התוריים, והכלל שצותה התורה הקהל חקה אחת לכם, והגם שאין באמת בזה תימה הלא הכל מפי הקב"ה או מפי החכמים שנמסרה תורה שבע"פ מקובל בידם, הנה עם כל זאת יש עלינו תורת חובה לבאר המשפטי' ההם היוצאים מן הכלל ולברר אופני התיחדם, ולבעבור יתראה בזה חכמת התורה התמימה וחכמת מעתיקי השמועה, שכל דבריהם חוקים צדיקים כוללים כל מעמד פרטי וכל מקרה ומאורע לכלל וליחידים, אשר >>>

·
מעבר לתחילת הדף