תורת נביאים
תורת נביאים
המכונה
אלה המצות
חיבור כולל שלשה עשר מאמרים להראות כי תורת ה' תמימה:
מדובר בם נכבדות אודות עקרים ויסודות גדולים, בתורה שבכתב ושבעל פה. אשר שתלום ויסדום חכמינו ז"ל המקבלים האמתיים ממשה והנביאים, המה הבונים בתורה בנין אדיר וקיים מזמן אלפי שנה, ועוד כל ימי עולם לא ימוט:
ויבואר מה שיש בעקרים אלו מן עומק החכמה והצדק וההסכמה לתכלית הגדול המכוון, ואיך הם מתאחדים בשרשם ומסתעפים לענפים רבים ברוב הלכות וסוגיות הש"ס, ישתאה עליהם כל אוהבת תורת אמת ומחבב דברי חכמינו ז"ל, וכל מאמין בתורה מן השמים ובנצחותה ישמח על החפץ הזה אשר הכינו וגם חקרו איש חי רב פעלים ה"ה אדמו"ר הרב הגאון הגדול המפורסם מופת הדור, צעיר לימים ולחכמה זקן, חדש וישן מלא הקנקן, עמו חזרו לנו האשכולות, תורה וגדולה יחס ומעלה בקנה אחד עולות, השלם האמתי מעוטר במעלות ומדות תרומיות נזר גלילנו כש"ת מוהר"ר צבי הירש חיות נ"י האב"ד פה ק"ק זאלקווא והגליל יע"א:
דברי חכמים כדרבונות ובמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרועה אחד (קהלת י"ב):
תוכן העניינים[עריכה]
פרק ראשון: אלה המצות: משפט הנביא ומעשהו בהוראות המשפטים והדינים, ואם יש מבוא להנבואה, או רוח הקודש, או אורים ותומים, או בת קול, בלמוד ההלכות.
פרק שני: בירור אליהו: לבאר המקומות שמצינו בלשון חז"ל כמה פעמים בש"ס בדין מן הדינים ואמרו עד שיבא אליהו ויאמר, ולכאורה לפי העיקרים שהשרשנו למעלה, דאין מבוא לנבואה בדין והוראה משום דלא בשמים היא, אם כן מה יהיה כחו של אליהו מועיל בזה:
פרק שלישי: הוראת שעה: בו יתבאר האופנים, אימת רשאים או מוכרחים אנו לשמוע לדברי הנביא על דברי התורה לשעה, וענין זה מכונה בש"ס בכל מקום בשם הוראת שעה:
פרק רביעי: הוראת שעה: בו יתבאר הא דצריכין בעקירת דבר מן התורה מגדר מלתא וצורך שעה, דוקא אם בא הנביא לצוות לאחרים, אבל אם בא הדבור להנביא בדבר שנוגע אליו לבדו, ואין לזרים אתו, חייב לשמור ולעשות מיד אף אם לא נראה בכאן מגדר מלתא:
פרק חמישי: הוראת שעה: מצינו דגם בית דין יוכלו לעקור דבר מן התורה, משום מגדר מלתא, ומה הפרש יש בין עקירת חכם לעקירת נביא:
פרק ששי: הוראת שעה: באור הדברים מה דמצינו הרבה ענינים נראה מהם, עקירת מצוה מן התורה לדורות, ואיך יתכן זה עם הכללים האמורים למעלה:
פרק שביעי: דין מלך ישראל: לבאר כל פרטי הדינים אשר מצינו בדין מלך ישראל, וראינו אצלו שהיו דן במשפטים יותאים מחוק הקבוע בדין הסנהדרין, וגם באור בתחילה ענין הוראת שעה אשר מצינו בדין מלך, ומה הבדל יש בינו לחכם ונביא בזה:
פרק שמיני: משפט עיר הנדחת: לבאר משפט עיר הנדחת, אשר גם אצלם מצינו דלא היה מתנהג ע"פ חוקי התורה הקבועים ועומדים לדין בית דין, רק משפטם יצא מן שאר עונשי ב"ד:
פרק תשיעי: מלחמות חובה: לבאר התנהגות ישראל בזמן מלחמה, הן מלחמת מצוה או חובה, וראינו בהרבה דברים דהיו נוהגים במשפטים יוצאים מחוק הקבועה בתורה:
פרק עשירי: מצות בני נח: לבאר ענין מצות בני נח, אשר נשתנו על ידי תורת משה לפעמים, מחומר לקל, ואיך יוצדק זה עם הכלל שהנחנו, כי דבור ה' שבא פעם אחת, אין אפשרות בו העקירה והביטול:
פרק אחד עשר: תורת אבות ואין למדין דבר מן קודם מתן תורה: בו יתבארו כל הדינים אשר למדו חז"ל מן האבות, ואיך יתכן זה עם הכלל אשר נתנו חז"ל אין למדין דבר מקודם מתן תורה:
פרק שנים עשר: חקת עולם: לבאר הענינים שמצינו דהנביאים בטלו קצת מצות התורה לחלוטין, והתעורר בהם הרב העקרים, להשיג על דעת רבינו:
מאמר תורת נביאים: פרק ראשון * פרק שני * פרק שלישי * פרק רביעי * פרק חמישי * פרק ששי * פרק שביעי * פרק שמיני * פרק תשיעי.
מאמר בל תוסיף: פרק ראשון * פרק שני.
מאמר לא תסור: פרק שלישי.
מאמר תורה שבעל פה: פרק רביעי.
מהדורות דפוס[עריכה]
- זולקווא תקצ"ו
ראו גם[עריכה]
- הוספות לספרי [תורת נביאים], תשובותיו של מהר"צ חיות להשגות החתם סופר לספרו זה
מנחת זכרון[עריכה]
לכבוד הורי ומורי היקרים והנכבדים ה"ה כבוד אדוני אבי מורי הנגיד הגביר המפורסם החכם השלם שלשלת היוחסין מוהר"ר מאיר חיות נ"י. וזוגתו היא אמי מורתי הצנועה המפורסמת המשכלת היקרה אשת חיל ויראת ה' מרת אסתר חנה תחי' מק"ק בראדי העליזה, המה יעמדו על הברכה העליונה על כי אמנוני וגדלוני על ברכי התורה והתושיה, ומטובם ומאודם האצילו עלי להביאני עד הלום, להיות רועה צאן קדשים בקריה המפוארה זאלקווא וכל הגליל, ולנהלם על מימי התורה והתושיה להתפארף ועוד ידם הנדיבה נטויה עלי להטריפני לחם חקי ולנהלני לכל כושל כיד ה' הטובה עליהם יהי נועם ה' עליהם ומעשה ידיהם יכונן לבלות ימיהם בטוב ובנעימים ויתענגו על רוב עוז ושלום, כאות בנם המשתוקק לאושרם והצלחתם ונפש ההומה תודות.
יום וא"ו ט' לירח תמוז לסדר זאת חקת התורה הטיבה ה' לטובים ולישרים לפ"ק זאלקווא