תוספות הרא"ש/סוכה/ו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(לע"נ מאב"ן זצ"ל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ.''' יש מפ' דהכא איירי בשער אבל בבשר חוצץ אפי' במיעוטו שאינו מקפיד, וקשה לר"ת מהא דפ' הערל {{ממ|}} נכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה ופריך אמאי וכ"ת משום דר' יצחק הא אמר רב כהנא לא שנו אלא רובו אבל כולו חוצץ, והשתא דעדיפא לי' הוה לי' לאקשויי דבבשר אפי' משהו ואפי' אינו מקפיד חוצץ, ועוד מדקא יהיב שיעורא בחציצה במס' מקואות {{ממ|}} על המרדעת ר"ג אומר עד כאיסר האיטלקי, של הבנאים מצד א' ושל בור משני צדדים ובזבחים בסוף דם חטאת {{ממ|}} דם על בגדו חוצץ ואם טבח הוא אינו חוצץ רבב על בגדו חוצץ ואם מוכר רבב הוא אינו חוצץ ועוד תנן במס' מקואות {{ממ|}} על חציצת הגוף ר' אליעזר אומר א' האיש וא' האשה כל המקפיד עליו חוצץ שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ, וא"ת כיון דאתא הלכתא לרובו ומיעוטו דאינו חוצץ אלא רובו המקפיד א"כ קרא למאי אתא דדרשינן בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין המים וי"ל דאצטריך לבית הסתרים כדאי' בפ"ק דקידושין, א"נ הוה אמינא כולו ואתיא הלכתא וגרעתא ואוקמה ארובו וכה"ג אמרי' לקמן גבי סוכה אתאי הלכתא לגרעתא לשלישי' ואוקמה אטפח, ולא נהירא לי דא"כ הול"ל כי אתאי הלכתא לכולו ולרובו למה הזכיר מיעוטו, ונראה לי לפרש דאי לאו הלכתא הו"א אפי' מיעוטו שאינו מקפיד דבעי' כל בשרו במים ואתאי הלכתא להקל ואוקמי' ארובו ודוקא מקפיד דומיא דסוכה דהלכתא בהכי {{הערה|'''ר"ל''' להקל{{צבע גופן|אפור|. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר}}}}: | '''{{עוגן1|דבר}} תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ.''' יש מפ' דהכא איירי בשער אבל בבשר חוצץ אפי' במיעוטו שאינו מקפיד, וקשה לר"ת מהא דפ' הערל {{ממ|}} נכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה ופריך אמאי וכ"ת משום דר' יצחק הא אמר רב כהנא לא שנו אלא רובו אבל כולו חוצץ, והשתא דעדיפא לי' הוה לי' לאקשויי דבבשר אפי' משהו ואפי' אינו מקפיד חוצץ, ועוד מדקא יהיב שיעורא בחציצה במס' מקואות {{ממ|}} על המרדעת ר"ג אומר עד כאיסר האיטלקי, של הבנאים מצד א' ושל בור משני צדדים ובזבחים בסוף דם חטאת {{ממ|}} דם על בגדו חוצץ ואם טבח הוא אינו חוצץ רבב על בגדו חוצץ ואם מוכר רבב הוא אינו חוצץ ועוד תנן במס' מקואות {{ממ|}} על חציצת הגוף ר' אליעזר אומר א' האיש וא' האשה כל המקפיד עליו חוצץ שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ, וא"ת כיון דאתא הלכתא לרובו ומיעוטו דאינו חוצץ אלא רובו המקפיד א"כ קרא למאי אתא דדרשינן בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין המים וי"ל דאצטריך לבית הסתרים כדאי' בפ"ק דקידושין, א"נ הוה אמינא כולו ואתיא הלכתא וגרעתא ואוקמה ארובו וכה"ג אמרי' לקמן גבי סוכה אתאי הלכתא לגרעתא לשלישי' ואוקמה אטפח, ולא נהירא לי דא"כ הול"ל כי אתאי הלכתא לכולו ולרובו למה הזכיר מיעוטו, ונראה לי לפרש דאי לאו הלכתא הו"א אפי' מיעוטו שאינו מקפיד דבעי' כל בשרו במים ואתאי הלכתא להקל ואוקמי' ארובו ודוקא מקפיד דומיא דסוכה דהלכתא בהכי {{הערה|'''ר"ל''' להקל{{צבע גופן|אפור|. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר}}}}: | ||
'''ר"ש סבר יש אם למקרא.''' כולהו מודו דדרשי' מקרא ומסורת דלא על חנם נכתבו, אלא במילות דמכחשי אהדדי פליגי מר סבר מקרא עיקר ומר סבר מסורת עיקר כדאשכחן ר"ע בריש סנהדרין דאמר יש אם למקרא ובפ' כל שעה גבי לחם עוני דריש מקרא ומסורת ולקמן בפ' לולב הגזול רע"ק אומר כשם שלולב א' ואתרוג א' ודרשי' בגמ' משום דכתיב כפת חסר ו"ו וכן ר"ש דסבר הכא יש אם למקרא בפ"ק דקידושין גבי בבגדו בה דריש מקרא ומסורת ומיהו צריך ליתן טעם לר"ע אמאי לא דריש התם אלא מקרא לחוד ולא דריש לי' תרוייהו כדשמעי' לי' גבי לחם עוני: | '''{{עוגן1|ר"ש}} סבר יש אם למקרא.''' כולהו מודו דדרשי' מקרא ומסורת דלא על חנם נכתבו, אלא במילות דמכחשי אהדדי פליגי מר סבר מקרא עיקר ומר סבר מסורת עיקר כדאשכחן ר"ע בריש סנהדרין דאמר יש אם למקרא ובפ' כל שעה גבי לחם עוני דריש מקרא ומסורת ולקמן בפ' לולב הגזול רע"ק אומר כשם שלולב א' ואתרוג א' ודרשי' בגמ' משום דכתיב כפת חסר ו"ו וכן ר"ש דסבר הכא יש אם למקרא בפ"ק דקידושין גבי בבגדו בה דריש מקרא ומסורת ומיהו צריך ליתן טעם לר"ע אמאי לא דריש התם אלא מקרא לחוד ולא דריש לי' תרוייהו כדשמעי' לי' גבי לחם עוני: | ||
'''וסוכה תהי' לצל יומם.''' בירושלמי קאמר טעמא דר"ש [ורבנן] מחד קרא וסוכה תהיה לצל יומם מחורף הרי אחת, ולמחסה ולמסתור הרי שנים, וזרם ומטר שנים הרי ד', ורבנן אמרי מזרם וממטר אחת: | '''{{עוגן1|וסוכה}} תהי' לצל יומם.''' בירושלמי קאמר טעמא דר"ש [ורבנן] מחד קרא וסוכה תהיה לצל יומם מחורף הרי אחת, ולמחסה ולמסתור הרי שנים, וזרם ומטר שנים הרי ד', ורבנן אמרי מזרם וממטר אחת: | ||
'''אמר רב מעמידו כנגד היוצא.''' אם היו שתי הדפנות מזרח ודרום מעמיד הטפח מקצוע מערבית צפונית שיהא משכו כנגד היוצא שבדרום לאורך המערב, או כנגד היוצא שבמזרח למשך הצפון שאם יעמידנו סמוך לדופן דרומי או לדופן מזרחי ונמצא ארוך כנגד הקצר לדעת רב לא הי' אותו טפח מתיר אלא כנגדו, ואזדא לטעמי' דאמר התם בבבא בתרא [{{כ}}[[בבלי/בבא בתרא/סב/א|ד' ס"ב]]] גבי מצר לו מצד א' ארוך ומצד א' קצר, אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר, מצאתי בשם רב שרירא ורב האי גאון {{הערה|'''נראה''' שמצא כן הלכות רי"צ גיאת ה' סוכה עיין שם ד' ס"ח וס"ט{{צבע גופן|אפור|. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר}}}}: | '''{{עוגן1|אמר}} רב מעמידו כנגד היוצא.''' אם היו שתי הדפנות מזרח ודרום מעמיד הטפח מקצוע מערבית צפונית שיהא משכו כנגד היוצא שבדרום לאורך המערב, או כנגד היוצא שבמזרח למשך הצפון שאם יעמידנו סמוך לדופן דרומי או לדופן מזרחי ונמצא ארוך כנגד הקצר לדעת רב לא הי' אותו טפח מתיר אלא כנגדו, ואזדא לטעמי' דאמר התם בבבא בתרא [{{כ}}[[בבלי/בבא בתרא/סב/א|ד' ס"ב]]] גבי מצר לו מצד א' ארוך ומצד א' קצר, אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר, מצאתי בשם רב שרירא ורב האי גאון {{הערה|'''נראה''' שמצא כן הלכות רי"צ גיאת ה' סוכה עיין שם ד' ס"ח וס"ט{{צבע גופן|אפור|. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר}}}}: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:17, 26 בספטמבר 2020
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות הרא"ש מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ. יש מפ' דהכא איירי בשער אבל בבשר חוצץ אפי' במיעוטו שאינו מקפיד, וקשה לר"ת מהא דפ' הערל נכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה ופריך אמאי וכ"ת משום דר' יצחק הא אמר רב כהנא לא שנו אלא רובו אבל כולו חוצץ, והשתא דעדיפא לי' הוה לי' לאקשויי דבבשר אפי' משהו ואפי' אינו מקפיד חוצץ, ועוד מדקא יהיב שיעורא בחציצה במס' מקואות על המרדעת ר"ג אומר עד כאיסר האיטלקי, של הבנאים מצד א' ושל בור משני צדדים ובזבחים בסוף דם חטאת דם על בגדו חוצץ ואם טבח הוא אינו חוצץ רבב על בגדו חוצץ ואם מוכר רבב הוא אינו חוצץ ועוד תנן במס' מקואות על חציצת הגוף ר' אליעזר אומר א' האיש וא' האשה כל המקפיד עליו חוצץ שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ, וא"ת כיון דאתא הלכתא לרובו ומיעוטו דאינו חוצץ אלא רובו המקפיד א"כ קרא למאי אתא דדרשינן בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין המים וי"ל דאצטריך לבית הסתרים כדאי' בפ"ק דקידושין, א"נ הוה אמינא כולו ואתיא הלכתא וגרעתא ואוקמה ארובו וכה"ג אמרי' לקמן גבי סוכה אתאי הלכתא לגרעתא לשלישי' ואוקמה אטפח, ולא נהירא לי דא"כ הול"ל כי אתאי הלכתא לכולו ולרובו למה הזכיר מיעוטו, ונראה לי לפרש דאי לאו הלכתא הו"א אפי' מיעוטו שאינו מקפיד דבעי' כל בשרו במים ואתאי הלכתא להקל ואוקמי' ארובו ודוקא מקפיד דומיא דסוכה דהלכתא בהכי [1]:
ר"ש סבר יש אם למקרא. כולהו מודו דדרשי' מקרא ומסורת דלא על חנם נכתבו, אלא במילות דמכחשי אהדדי פליגי מר סבר מקרא עיקר ומר סבר מסורת עיקר כדאשכחן ר"ע בריש סנהדרין דאמר יש אם למקרא ובפ' כל שעה גבי לחם עוני דריש מקרא ומסורת ולקמן בפ' לולב הגזול רע"ק אומר כשם שלולב א' ואתרוג א' ודרשי' בגמ' משום דכתיב כפת חסר ו"ו וכן ר"ש דסבר הכא יש אם למקרא בפ"ק דקידושין גבי בבגדו בה דריש מקרא ומסורת ומיהו צריך ליתן טעם לר"ע אמאי לא דריש התם אלא מקרא לחוד ולא דריש לי' תרוייהו כדשמעי' לי' גבי לחם עוני:
וסוכה תהי' לצל יומם. בירושלמי קאמר טעמא דר"ש [ורבנן] מחד קרא וסוכה תהיה לצל יומם מחורף הרי אחת, ולמחסה ולמסתור הרי שנים, וזרם ומטר שנים הרי ד', ורבנן אמרי מזרם וממטר אחת:
אמר רב מעמידו כנגד היוצא. אם היו שתי הדפנות מזרח ודרום מעמיד הטפח מקצוע מערבית צפונית שיהא משכו כנגד היוצא שבדרום לאורך המערב, או כנגד היוצא שבמזרח למשך הצפון שאם יעמידנו סמוך לדופן דרומי או לדופן מזרחי ונמצא ארוך כנגד הקצר לדעת רב לא הי' אותו טפח מתיר אלא כנגדו, ואזדא לטעמי' דאמר התם בבבא בתרא [ד' ס"ב] גבי מצר לו מצד א' ארוך ומצד א' קצר, אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר, מצאתי בשם רב שרירא ורב האי גאון [2]: