תוספות הרא"ש/סוכה/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות הרא"ש
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ויעמידנו כנגד ראש תור. אע"ג דאכיוצא בזה אמרי' בפ"ק דעירובין אתא אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטיל לי' גבי והרחב עשר אמות וגבי עור העסלא הכא דטפח מחיצה הילכתא גמירי לה ולא אתי אוירא ומבטיל לי':


ועושה לו טפח שוחק. ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן כדי שיהא רוחבו ד' דחשיב מחיצה בכל מקום[1]:


אינה ניתרת אלא בצורת פתח. שיעשה לאותו טפח צורת הפתח על פני כל הדופן כולו כיצד קנה של חצי טפח אצל היוצא וקנה של חצי טפח במקצוע של היוצא ועל גבן קנה על פני כולו, ואע"ג דבפ"ק דעירובין לא יהיב שיעורא לקנה של צורת פתח אלא קנה משהו מכאן וקנה משהו מכאן וקנה על גביהן אלא שתהא בריאה כדי שתעמוד בה דלת אפי' דלת של קשין, גבי דופן סוכה דאורייתא החמירו:


שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים. הך אתיא דלא כר' יאשי' דבסמוך דבעי מחיצות שוות לסכך שצלתן מרובה מחמתן, או (א"נ) [אפשר לומר] שיעשה רוב הדופן שלם ומיעוטו קנה קנה דכי מצטרפת לה הויא צילתה מרובה:


א"ה ליתני נמי ויתירה שבת על סוכה. אי אמרת בשלמא יתירא שבת דסוכה אסוכה לא מצי למיתני יתירה סוכה דלא משכח"ל יתירה סוכה דשבת (אסוכה) [אשבת] דהא רבא הוא דקאמר סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי כשר [2]:


סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי כשר. פרש"י אם עשויה כמבוי ושתי דפנותי' זו כנגד זו סגיא לה בלחי זקוף אצל היוצא דאע"ג דאין רוחבו טפח במגו דהוי דופן לשבת למ"ד לחי משום מחיצה והזורק למבוי שיש לו לחי חייב אלמא מדאו' מחיצה היא, ומתוכו לרשות הרבים נהי דמדרבנן אסור מדאו' מיהא מותר, והקשו על פי' משום דליכא למ"ד דמבוי מפולש משתרי בלחי וקורה אלא ר"י וכולהו אמוראי כרבנן ואמרי' בסוף חלון ובסוף כל גגות דאין הלכה כר"י במחיצות וי"ל דלעולם מיירי במבוי סתום מג' רוחות ומיירי שסיכך מצד הלחי ולצד הבתים לא סיכך והשתא אין לסוכה זו אלא שתי מחיצות ולחי אחד, ומיהו קשה מה שייך לומר בכאן מיגו מלחי דמתיר גבי מבוי דהוי מדרבנן דמדאורייתא בלא לחי שרי ולענין סוכה [בעי'] מקצת [דופן ג' מדאורייתא] טפח שוחק [וי"ל דהכא איירי בלחי שיש בו טפח דהא דאמרי'] דמעמידו פחות מג' סמוך לדופן היינו מדרבנן ובשבת ע"י מיגו שרי אפי' סמוך לדופן, אבל אין לתרץ דטפח סוכה מדרבנן ומדאורייתא בכ"ש דהא בפ' המפלת חשיב דופן סוכה בהדי ה' ששיעורן טפח וקאמר התם דלא חשיב קורה טפח משום דהוי מדרבנן ויש ליישב פרש"י כמו שפי' למ"ד לחי משום מחיצה כדאי' בפ"ק דעירובין אמר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור אלמא קסבר לחי משום מחיצה וקורה משום היכר ואע"ג דקאמר התם רבה אמר א' זה וא' זה משום היכר נר' דרבא גרסי' התם שהי' תלמידו של רב יהודה[3]:



שולי הגליון


  1. וכ"כ הריטב"א, ודלא כרש"י שפירש שהוא רוב דופן, ועיין רש"ש שהעיר על פירש"י שלכך לא בעינן לטפח שוחק, והציע כפירוש רבינו מדנפשיה.
  2. ואין להקשות דאכתי לתני יתירה סוכה דעלמא אשבת דאין זה בדומה עם יתירה שבת דסוכה אסוכה, ושוב ראיתי בערוך לנר שהניח זה בקושיא ולענ"ד פשוט כמ"ש. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר
  3. כן הגירסא ברא"ש והגיהו הגרי"ב וקרבן נתנאל, רבה. שהרי רבא לא היה תלמידו של רב יהודה. שהרי רבא נולד ביום שמת רב יהודה (קידושין עב:). וכ"כ בהסכמת האדר"ת לתוספות הרא"ש (ירושלים תרס"ג) והכיח מזה ייחוס התוס' לרא"ש.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף