פני יהושע/סוכה/ו/ב

פני יהושע סוכה ו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בפירש"י בד"ה רובו רוב שערו כו' עכ"ל. לכאורה נראה שהוכרח לפרש כן דאי ס"ד דהלכתא דרובו ומקפיד אתי נמי לענין חציצה דבגופו. ולפ"ז הדר ביה השתא ממאי דקאמר מעיקרא כי אתאי הלכתא לשערו וא"כ הו"ל למימר אלא כי אתאי הלכתא לכדרבי יצחק ומדלא קאמר אלא משמע דהשתא נמי בהאי שינויא קאי הלכתא לענין שערו דוקא ואין לדקדק לפ"ז דהלכתא דחציצה היינו לענין שערו לחוד א"כ קרא דאת בשרו למה לי הא ליתא דכבר פירשתי בסמוך דאיכא למימר דאע"ג דשערו לא בעי טבילה אפ"ה פוסל בו חציצה דומיא דבית הסתרים דראוי לביאת מים בעינן. אח"ז ראיתי שתוס' בריש פ"ק דעירובין הקשו כן דקרא בשערו למה לי ת"ל מהלכתא ולמאי דפרישית ודאי לא קשה מידי. והנלע"ד ליישב שיטת התוס' יבואר בסמוך בלשון התוספות:

מיהו אין זה מוכרח לפרש כן שיטת רש"י דאפילו אם נאמר דלענין גופו נמי אין חוצץ אלא דוקא רובו ומקפיד אפ"ה הוצרך לפרש כן לענין שערו דהיכא דאיכא חציצה ברוב שערו אע"ג דליכא רוב גופו אפ"ה חוצץ דהכי קושטא דמלתא לכל הפוסקים וצריך לומר דכל זה מהלכתא דאל"כ מנא לן דרוב שערות פוסל בחציצה מדאורייתא דלמא הא דמרבינן חציצה בשערות מקראי ומהלכתא היינו לענין דשערות משלימין לרוב גופו אע"כ כדפרישית דכל זה מהלכתא כן נ"ל בכוונת רש"י וכן נראה מלשון התוספות שכתבו פירוש הראשון בשם יש מפרשים אלמא שאינו מוכרח כפרש"י והא דלא קאמר בגמרא אלא כי איצטריך הלכתא לחציצת גופו היינו משום דאי הוי קאמר אלא איכא למיטעי דבשערו אינו פוסל שום חציצה מש"ה לא קאמר אלא דהשתא קאי הלכתא בין בגופו בין בשערו ודו"ק ועיין בסמוך:

בתוס' בד"ה דבר תורה רובו המקפיד כו' וא"ת כיון דאתא הלכתא כו' וי"ל דאיצטריך לבית הסתרים כדאיתא פ"ק דקדושין עכ"ל. לכאורה משמע דהיינו הא דדרשינן פ"ק דקידושין מה בשרו מאבראי אף כל מאבראי למעוטי בית הסתרים אלא דלפ"ז אכתי תיקשי ברייתא גופא דיליף חציצה גופא מורחץ את בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ ואפילו את"ל דהאי דרשא דלעיל לאו ברייתא היא אלא מימרא בעלמא היא למאי דס"ד מעיקרא והשתא הדר ביה ומוקי קרא למעוטי בית הסתרים דא"כ הו"ל למימר אלא ועוד דבפשיטות הו"מ לשנויי דהלכתא אתא לחציצה וקרא לבית הסתרים ומאי איצטריך לאתויי הא דר' יצחק כלל לכך נראה בכוונת התוס' דוודאי עיקר דרשא למעוטי בית הסתרים לאו מורחץ את בשרו דכתיב במצורע ילפינן לה אלא מורחץ את בשרו דכתיב בזב ילפינן לה דבית הסתרים לא בעי טבילה במים אבל האי ורחץ בשרו במים דכתיב במצורע דילפינן מיניה לעיל לענין חציצה היינו לענין דבבית הסתרים נמי שייך חציצה כדאיתא התם פ"ק דקדושין דראוי לביאת מים בעינן ואע"ג דמייתי התם טעמא דכל הראוי לבילה מכל מקום בלא"ה צ"ל דלאו עיקר טעמא הוא דהא לא דמי לבילה דכתיב בהדיא למצוה א"כ וודאי שייך לומר דבדיעבד נמי בעינן לעכב שיהא ראוי לקיים בה מצוה דבילה משא"כ הכא כיון דבית הסתרים לא בעי טבילה כלל אפילו למצוה אין שום טעם לומר שיהא ראוי לביאת מים שיהא חציצה פוסלת בה אבל לפמ"ש התוס' כאן א"ש דבהדיא ילפינן מקרא חציצה דבית הסתרים אלא לפי שנראה תימה לומר שיהא חציצה פוסלת בדבר שאין צריך ביאת מים וא"כ ע"כ הוי מוקמינן קרא דורחץ את בשרו במים לחציצת גופו אף במיעוט והלכתא דר' יצחק לענין חציצת רוב שערו מש"ה מייתי בקדושין מלתא דכל הראוי לבילה דלפ"ז שפיר מצינן לאוקמי קרא לענין חציצת בית הסתרים כן נ"ל ברור בכוונת התוס' אלא דאכתי קשה היאך אפשר לומר דחציצת בית הסתרים דאורייתא הא לא הוי אלא מיעוט המקפיד וא"כ הטפל חמור מן העיקר דאפילו בגופו הא בעינן רובו המקפיד ודוחק לומר דקרא אתא להא מלתא לחוד שיהא חציצת בית הסתרים משלים לרוב גופו כדפרישית לעיל לענין שערו ועדיין צ"ע ודו"ק:

בגמ' ת"ר שתים כהלכתן כו' ר"ש אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח במאי קמפלגי כו'. ויש לדקדק אמאי לא מוקי פלוגתייהו בפשיטות דרבנן סברי סוכה דירת עראי בעינן ור"ש סבר סוכה דירת קבע בעינן כדאיתא לקמן בדף הסמוך דאמר אביי דר"ש סובר סוכה דירת קבע בעינן מדמצריך ג' דפנות ולכאורה היה נ"ל דקים ליה לתלמודא דבשתים כהלכתן אפילו דירת עראי לא הוי למאי דקי"ל לענין שבת שלשה מחיצות דאורייתא ופחות מג' מחיצות לא הוי רה"י לחייב זורק לתוכו ואי ס"ד דהוי דירת עראי היה ראוי לקרותו רה"י מדאורייתא לחייב הזורק לתוכו כמו בפסי ביראות דמחייב זורק לתוכו כיון דאיכא שם ד' מחיצות אע"כ דשתי דפנות כהלכתן גריעי טפי משם ד' מחיצות כדאיתא להדיא בפרק עושין פסין וכיון דלא מיקרי רה"י מדאורייתא אלמא דלא הוי אפילו דירת עראי אי לאו מגזירת הכתוב דאפ"ה מהני לענין סוכה והיינו כדמסקינן הכא אלא דא"א לומר כן דהא לענין שבת נמי קיי"ל דלחי משום מחיצה ואפילו במבוי מפולש דליכא אלא שתי דפנות ולחי משהו בשלישית הוי רה"י מדאורייתא לכ"ע אליבא דרבי יהודה כדאיתא בעירובין דף י"ב ע"א וא"כ הדרא קושיא לדוכתא אמאי לא מוקי פלוגתייהו בהכי דהא בשלישית טפח לא גרע מלחי כל שהוא והוי שפיר דירת עראי ולפום ריהטא היה נ"ל דהאי פלוגתא לענין שבת אי שתי מחיצות דאורייתא או שלש היינו לבתר דקיי"לן פלוגתא זו בסוכה והיינו דלכ"ע כי אתא הלכתא להוסיף וא"כ בפשטא דקרא משמע דשתי מחיצות דאורייתא הוי מיהא דירת עראי מש"ה מיקרי נמי רה"י ומ"ד ג' מחיצות דאורייתא היינו דס"ל נמי בסוכה הכי או דפליגי בהא גופא דמ"ד ב' מחיצות דאורייתא ס"ל הלכתא להוסיף ומ"ד ג' מחיצות לפי דס"ל הלכתא לגרע ויתכן יותר למאי דאמרינן לקמן דלרבי עקיבא סוכה ממש עשו להן וילפינן מינייהו דיני סוכה וא"כ לענין רה"י דשבת נמי בהא תליא דילפינן מלא תפיקו מרשותייכו מרה"י דידכו והיינו אותן אהלים שהיו כמין סוכה. אלא דרש"י בפרק כל גגות מפרש להדיא דהאי פלוגתא אי שתי מחיצות דאורייתא לענין שבת או ג' מחיצות פליגי בהלכה למשה מסיני אלמא דלא תליא בסוכה. ועוד דהא בירושלמי משמע דר' יהודה מחמיר בסוכה וקאמר דבעינן שלשה כהלכתן ואיהו גופא ס"ל בשבת דשתי מחיצות דאורייתא והוי סברות הפוכות אע"כ דלאו הא בהא תליא אלא כפרש"י בס"פ כל גגות דבשבת פליגי בהלכתא ובסוכה בקראי או אי הוי הלכתא לגרע או להוסיף וא"כ הדרא קושיא לדוכתא אמאי לא מוקי פלוגתייהו בדירת עראי או דירת קבע וצ"ע ודו"ק ועיין עוד לקמן בדף הסמוך גבי מיגו דהוי דופן לענין סוכה:

שם ואיבעית אימא דכ"ע יש אם למקרא והכא בהא קמפלגי מר סבר סככה בעי קרא כו'. לכאורה קשה מ"ט דמאן דאמר דסככה בעי קרא דאכתי בלאו הני קראי דבסוכות בסוכת כתיבי נמי טובא חג הסוכות תעשה לך וחג הסוכות תעשה שבעת ימים והרבה כיוצא באלו אלא דנ"ל לפרש בענין זה דודאי חד קרא דבסוכות תשבו שבעת ימים איצטריך לגופא למצות ישיבת סוכה אלא דמ"מ כיון דתרי בסוכות מייתרו למנינא וממילא דכולהו למנינא כדאיתא להדיא בפ"ק דנזיר גבי סתם נזירות שלשים יום דלבר פדא אע"ג דכמה קראי דנזיר נזרו לדרשא אפ"ה מסיק כיון דחד למנינא כולהו נמי למנינא ולרבי מתנה לא אמרינן הכי וא"כ הכא לכ"ע הכי הוא כדרבי מתנה אלא דמר סבר דהסכך נמי הוא מהמנין ומר סבר שאינו מן המנין ובהכי אתי נמי שפיר הא מסקינן לכ"ע יש אם למסורת והכא בדורשין תחילות קמיפלגי והכי פירושא דאף ע"ג דוודאי איצטריך חד לגופא אלא דס"ל כבר פדא דכיון דחד למנינא כולהו למנינא והיינו דלא משכחנא בכולה תלמודא הא מלתא דדורשין תחילות אלא היכא דדרשינן למנינא ומ"ד דאין דורשין תחלות ס"ל דהאי קרא דכתיב לגופא אין עולה מן המנין כיון דלגופא לא משמע אלא סכך ואע"ג דסככה לא בעי קרא מ"מ איצטריך לגופיה למצות ישיבת סוכה ולעולם דמהאי דלגופיה אכתי לא שמעינן דבעי שום דופן אלא דבקנה כל שהוא סגי לסכך על גביהן או דומיא דאכסדרה דלקמן ובזה נתיישב' קושית התוס' מהאי דקרנת וטטפת דלכ"ע דורשין תחילות דשאני התם דוודאי אף דחד לגופא מ"מ ממילא שמעינן מיהא בהאי קרא מנינא דבעי מיהא חד קרן למתנות דם וחדא פרשה לתפילין וא"כ שפיר עולה מהמנין משא"כ הכא בסוכה דמהאי קרא דלגופיה לא משתמע כלל שום דופן שפיר סבר דאין דורשין תחילות ובזה נתיישב גם כן לשיטת רש"י לענין סנהדרין דנהי דמחד אלהים דכתיב לגופיה ממילא משתמע מנינא דבעי מיהא חד אכתי מומחה לא הוי שמעינן ואיצטריך להאי דרשא משו"ה אין עולה מן המנין והיינו כרבי מתנה בפ"ק דנזיר כן נראה לי נכון ודוק היטב:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.