שפת אמת/זבחים/נה/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > לדף הבבלי
צור דיון על דף זה מפרשי הדף ראש המזבחשפת אמת שיח השדה |
בגמ' שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין דכ' פתח אהל מועד כו'. וקשה עיכובא מנלן. ואפשר לומר דבאמת גם בתמיד פ"ג איתא דלא הי' שוחט עד שנפתח שער הגדול ובתוס' יומא (ד' כ"ט) כתבו דנלמד משלמים לכל הקרבנות ולע"ד אפשר משום דכתיב בשחוטי חוץ ואל פתח אהל מועד לא הביאו וזה קאי לכל הקדשים א"כ משמע דכל הקדשים צריך לשחטן פתח אוה"מ והשתא האי פתח אה"מ בשלמים לעיכובא אתי. ובזה יש ליישב מה שמתמה התוי"ט במס' תמיד שם. שלא הביא הרמב"ם האי פסולא רק בשלמים ולמ"ש א"ש דעיכוב ליכא רק בשלמים ולכתחילה הביא בה' תמידין דאין שוחטין קודם פתיחת השער. מיהו לדינא אפשר[1] דנלמד מזאת התורה לעכב בכל הקדשים מ"מ כיון דאין מפורש בגמ' עיכוב רק בשלמים לכן לא הביאו הרמב"ם:
שם בגמ' אחורי בית הכפורת מהו כו'. הרמב"ם בפ"ה ממעה"ק כ' אחורי היכל כשר לשחוט וכ' הכ"מ א"י מנ"ל והלח"מ הקשה למה לא הביא הרמב"ם אחורי ביהכ"פ. ואני תמה על שניהם דודאי אחורי היכל שכ' הרמב"ם היינו אחורי ביהכ"פ דתו ליכא אחורי היכל דהא הק"ק הוא לפנים מהיכל וא"כ אחורי היכל היינו אחורי ביהכ"פ כנ"ל פשוט. והנה בעיא דגובהה השמיט הרמב"ם. וצריך טעם. וכן הניח בצ"ע בלח"מ ואפשר לומר דבאמת יש לתמוה על בעיא זו דהא אין שום גובהה אצל הפתח ואין מוסיפין על הבנין בבנין קבוע ולכן נראה דכל הבעיא סובב משום דס"ל בס"ד דאצל הפשפשין הי' גובהה ולכן מיבעי' לי' למה לא יהא חציצה ולמסקנא דגובה היינו גובה הפשפשין תו ליכא למיבעי' מידי ולהכי לא פלפל תו הגמ' בבעיא זו ולא אמר תיקו דליכא תו נ"מ בבעיא זו כנ"ל:
בתוס' ד"ה גובהה מאי תימה כו'. ואפשר ליישב דבאמת מסברא נראה דאם אורך הפתח עשרים וגבהה שמונה מפסיק כיון דהרוב פתוח שפיר נקרא פתח א"מ וכדהוכיחו נמי מפרה. לכן נ"ל דבס"ד דגמ' ידע ג"כ דהפשפש אין גבוה רק שמונה רק דמשמע לי' וגובהן שמונה שניהם הפתח וגם הגובה שהי' עומד הי' שמונה וע"ז לא הוי קשיא לי' מכל השערים שהי' במקדש דשם חשיב שערים פתוחים לא זה שהי' נסתר תמיד ע"י הגובה רק למסקנא דלא הי' סתימה קשיא לי' מכל השערים כו'. כן י"ל לפי שיטת התוס'. אבל עיקר נראה ליישב כל הקושיא דעיקר בעית הגמ' בגובהה דומיא דוילון דהיינו שהעמידו גובהה כדי לסתום הפתח כהך דפשפש לפי הס"ד שהעמידו שם גובהה להסתיר הפתח אבל מזבח שעומד בפ"ע פשיטא דכזה לא חשיב סתימה שאינו אצל הפתח וכעין זה ראיתי בס' פמ"א. ולבאר יותר נראה דודאי כל הרשות דקודם אהל מועד נקרא בתורה פתח אה"מ דהיינו כל העזרה רק דצריך להיות דלת היכל פתוחה לאותו הרשות ותו לא איכפת לן בהפסקה בין מול פתח היכל דכל הרשות כשר רק כשיש גובהה אצל פתח היכל לא נקרא הרשות פתח אה"מ וזה פשוט וברור:
- ↑ *) כן כתבו התוס' לקמן (ס"א.) ד"ה קודם. אכן למ"ש התוס' יומא (כ"ט.) דלא מיפסל אלא בשחיטה ולא במליקה וקמיצה ע"כ דלאו מהיקשא דזאת התורה ילפינן דהא מהך היקשא ילפי' נמי עופות ומנחות כמ"ש התוס' מנחות (ב'.) וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |