רש"י/זבחים/נד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
נוסח מוגה מכתבי־יד ועוד
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png נד TriangleArrow-Left.png ב

Gnome-colors-emblem-development.svg דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.

דגייז ליה. אחר שיבש סתר הבנין מעל חלקו של יהודה:

ופרכינן והא אבנים שלמות כתיב. שיהא חלק ולא פגימות פגימות ואי אפשר לסתירה להיות חלקה:

(דמחית) [דמנח] מידי מתותיה. כלומר במקומו על כנגד[1] חלקו של יהודה הניח עץ ארוך ועוביו כעובי המלבן וחלק [והניח[2]] בתוך המלבן ולא יכול (להדביק) [להידבק] עם חלוקי האבנים ע"י שפיכת המיחוי של סיד וקוניא ולכשיבש קצת נטלו ונשאר מקומו חלק:

קרנות של מזבח חלולות היו. נקבים נקבים עמוקים בארבעתן שיפול דם החטאת ויבלע לתוכו[3]:

כמזרק כזיות מזבח. אלמא בית קיבול יש [להם] (ב)[כ]מזרקים[4]:

דמחית מידי מתותיה. מקלות וקסמין חלקים[5] נתן בין חלוקי האבנים וכשיבש הוציאם ונשארו מקומות' בנקבים חלוקים ולא הוצרך לפגום בפגימות לנקבים:

שהן יושבים ברמה. בעירו של שמואל:

נויו של עולם. למצוא מקום לבית הבחירה מן התורה:

ועלית. (בכל) [מכל] שעריך קרי עלייה (ו)משם לבית המקדש מלמד שבית המקדש (היה) גבוה מכל ארץ ישראל:

וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. לא מיבעיא לן הכא ולאו מהכא נפקא לן אלא מקרא אחרינא דכתיב (ירמיהו טז וכג) לא יאמר עוד חי וגו' כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון ומכל המקומות אשר הדחתים שם וגו':

(דוכתיה.) מקומו [היכא.] היכן מקום הגבוה בא"י בגבול מי הוא:

אייתו ספר יהושע. לבדוק בגבולי השבטים ולא פירשו שם באחד מכל השבטים פיאות גבוליהם לארבע רוחותיהם חוץ משבט יהודה ובנימין שנתפרשו שם כל הגבולים מסובבין ברוחותיה[ם] ומקצועותיה[ם]. גבול יהודה לדרומה של ארץ ישראל וארץ אדום גבולו לדרום על פני כולו ואורך גבול יהודה מן המזרח למערב על פני אורך כל גבולה של א"י ים המלח למזרח וים הגדול למערב והן (מן) [הן] גבולי ארץ ישראל בפרשת אלה מסעי וגבול צפוני של (ארץ) יהודה לא היה מכוון לארכו אלא התחיל למזרח מן הירדן ועולה למערב ומרחיב מאמצעו ופונה באלכסון לצפון ועולה מדביר ומרחיב לצד צפון אל (ה)כתף היבוסי היא ירושלים ומשהתחיל מן המזרח [ו]מונה וה(ו)לך עד ירושלים כתיב ועלה הגבול ולא כתיב וירד. ועוד כתיב [בו] (ב)עלייה אחת מירושלים עד ראש ההר על פני גיא בן הינום. ומשם עד הים שהוא לרוח מערב כתיב ותאר הגבול וירד הגבול ולא כתיב ועלה. ונחלת בנימין בצפונה של נחלת יהודה וגבול נגב לבנימין הוא גבול צפונה ליהודה אלא שאין אורך נחלת בנימין מן המזרח (ו)עד הים אלא עד ירושלים ועד ההר אשר על [פני] גיא בן הינום ועד קרית יערים. [והיינו דאמרי' הכא בכולהו כתיב וירד הגבול ותאר הגבול בשבט בנימין ועלה כתיב וירד לא כתיב. ה"ג[6] והכי פירושא בכל תחומי[7] יהודה הנזכרים בצפון שהן משכלתה נחלת בנימין ולהלן לצד מערב וסמוכין לגבול דרומי של שאר השבטים כתיב בהו וירד הגבול ותאר הגבול ולא כתיב ועלה וכל כמה שהגבול צפוני של יהודה סמוך לנחלת בנימין מן המזרח עד קרית יערים כתיב ועלה ותאר ולא כתיב וירד. ותאר אינה לא עליה ולא ירידה למדנו שראש ההר אשר על [פני] גיא בן הינום הוא [ה]גבוה מן הכל [והוא] (ו)למעלה מירושלים דמירושלים ולשם כתיב ועלה:

סבור למיבנייה בעין עיטם. נראה בעיני שהוא מעין מי נפתוח האמור שם אחר עליית ההר אשר על פני גיא בן הינום אשר לא נכתב ירידה בינתיים:

ניתתי ביה קליל. נעשה אותו נמוך מעט ונבנהו בירושלים שהיא למטה כדכתיב כתפיו ולא כתיב ראשו:

ואיכא דאמרי. האי דלא בנאה בעין עיטם משום דרחיק שם נחלת בנימין מנחלת יהודה יותר משיעור הר הבית ואפשר לסמוך לשכת הגזית לעזרה ואנן בעינן סנהדרין בעזרה דכתיב וקמת ועלית וגו' וצריכה להיות בחלקו של יהודה כדמפרש ואזיל גמירי סנהדרין בחלקו של יהודה כדכתיב (בראשית מט) ומחוקק מבין רגליו:

את כל ענותו. אשר עינה את עצמו לעסוק ולדעת ונשבע ונדר אם אבא באהל וגו':

מתני' זבחי שלמי צבור. כבשי עצרת:

אשם גזילות. האמור בשבועת הפקדון (ויקרא ה):

אשם מעילות. הנהנה מן הקדש:

אשם שפחה חרופה. הבא על שפחה כנענית המיועדת לעבד עברי:

אשם נזיר. שנטמא במת דכתיב ביה והזיר לה' את ימי נזרו וגו' (במדבר ו׳:י״ב):

אשם תלוי. ספק שגג בכרת ספק לא חטא והוא כתוב בויקרא גבי אשם מעילות אשם ודאי ל"ג שכל אלו שהוזכרו אשמות ודאין הן חוץ מאשם תלוי:

שתי מתנות שהן ארבע. דבאשם נמי בעינן זריקת סביב דכתיב במקום אשר ישחטו וגו' (ויקרא ז׳:ב׳):

ונאכלין לפנים מן הקלעים. דכתיב באשם בויקח קרח לכל אשמם וגו' בקדש הקדשים תאכלנו וגו'. וזבחי שלמי צבור בגמרא מפרש מנא ליה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
  1. הוקף בדפו"א ע"פ צ"ק.
  2. נוסף ע"פ צ"ק, ובכת"י ליתא.
  3. בכי"י לתוכן.
  4. כן תוקן בדפו"א.
  5. בדפו"א [דקים].
  6. כ"ה בכי"י.
  7. כ"ה בש"מ וחלופי גרסאות. בכי"י התחומין והוגה כלפנינו, ובכי"פ תחומיו.