ערך/שניות לעריות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} == מקור == בגמרא ביבמות {{ממ|כא.}} מבואר שהוא דין דרבנן ו...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== מקור == | == מקור == | ||
איסור שניות לעריות היא תקנה שתיקן שלמה המלך כמבו' ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/כא/א|כא.]]}}, וע"ז נאמר בגמ' שם "אמר עולא א"ר אלעזר: קודם שבא שלמה, היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים, עד שבא שלמה ועשה לה אזנים". | |||
== גדר האיסור == | |||
בגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/כא/א|כא.]]}} מבואר שהוא דין דרבנן ואסמכוה רבנן אקרא. | בגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/כא/א|כא.]]}} מבואר שהוא דין דרבנן ואסמכוה רבנן אקרא. | ||
גרסה אחרונה מ־20:39, 18 באפריל 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
שניות לעריות
מקור[עריכה]
איסור שניות לעריות היא תקנה שתיקן שלמה המלך כמבו' ביבמות (כא.), וע"ז נאמר בגמ' שם "אמר עולא א"ר אלעזר: קודם שבא שלמה, היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים, עד שבא שלמה ועשה לה אזנים".
גדר האיסור[עריכה]
בגמרא ביבמות (כא.) מבואר שהוא דין דרבנן ואסמכוה רבנן אקרא.
הרמב"ם (אישות פ"א ה"ו) כתב שאסורות מפי הקבלה ואיסורן מדברי סופרים. והקשה עליו הכסף משנה שלשון קבלה נופל על דבר מקובל מפי משה רבינו מי"ג מידות, ומאחר שאיסורם מדברי סופרים לא יצדק בהם לשון קבלה.
ויש שביארו עפ"ד הריטב"א (ר"ה טז.) שאסמכתא אינה רק רמז שרמזו חכמים בפסוק אלא שהתורה העירה שהוא דבר הגון וראוי ורק חכמים קבעוהו חובה, ואם כן אפשר שאסורות מפי הקבלה שכתב הרמב"ם היינו שע"כ העירה התורה שנכון לאוסרם אך האיסור הוא רק מדברי סופרים[1].
- ↑ אמנם הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות כתב שהוא רק רמז. ויעויין בפרי מגדים (פתיחה כוללת פרק א סימן כ) שכתב שיש ב' מיני אסמכתות.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |