ערך/עיבור צורה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת הערך מספר הון יוסף + התאמה לאוצר) |
מ (←top: תיקון) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
קדשים שנפסלו י"א שאסור לשורפן עד שתעובר צורתן. ויש כמה דעות תנאים באיזה פסול נצרך עיבור צורה, ע' פסחים פב: די"א דאף בפסול הגוף כגון פיגול בעי עיבור צורה וי"א דרק בפסול דם ובעלים, ולדעת ר' יוחנן י"א דאף בפסול בעלים לא בעי עיבור צורה, ויש עוד שיטה (לר' יוחנן) דפסול בגוף ובדם בעי עיבור צורה ולא בבעלים. | קדשים שנפסלו י"א שאסור לשורפן עד שתעובר צורתן. ויש כמה דעות תנאים באיזה פסול נצרך עיבור צורה, ע' פסחים פב: די"א דאף בפסול הגוף כגון פיגול בעי עיבור צורה וי"א דרק בפסול דם ובעלים, ולדעת ר' יוחנן י"א דאף בפסול בעלים לא בעי עיבור צורה, ויש עוד שיטה (לר' יוחנן) דפסול בגוף ובדם בעי עיבור צורה ולא בבעלים. | ||
גדר עיבור צורה: דעת רש"י (בפסחים עג: ד"ה תעובר) דעי"ז נהיה פסול בגופו{{הערה|לפי השיטה (שהזכרתי לעיל) שאף בפסול הגוף בעי עיבור צורה א"א לומר ביאור זה, אמנם לשיטה זו יש מקור מפס' לדין עיבור צורה (ע' פסחים פב:) ולפ"ז א"צ הסבר דיכול להיות גזה"כ. וע' קוב"ש פסחים אות עב.}}, ואז אפשר לשרוף, ולפני כן הוי בזיון קדשים. וע"ש ברש"י שכתב פסול לינה, וע' רש"י בפסחים לד. (ד"ה תעובר) וע' חת"ס או"ח קנה. וע' תוס' (בפסחים טו. ד"ה ולד) שהסתפקו אם עיבור צורה היינו לינה בעלמא או שצריך שייעשה עי"ז נותר. ובפי' ר"ח בפסחים לד: כתב "כ"ז שייתכן שייאכל מניחין אותו שמא יבוא אליהו ויתירנו עד שיסריח וישתנה מצורת בשר שא"א להיאכל". ובפסחים עג: כתב הר"ח "יישאר ימים עד שיבאיש ולא יישאר עליו אדמומית אלא תיעשה צורתו כעין ירקרוקת". | גדר עיבור צורה: דעת רש"י (בפסחים עג: ד"ה תעובר) דעי"ז נהיה פסול בגופו{{הערה|לפי השיטה (שהזכרתי לעיל) שאף בפסול הגוף בעי עיבור צורה א"א לומר ביאור זה, אמנם לשיטה זו יש מקור מפס' לדין עיבור צורה (ע' פסחים פב:) ולפ"ז א"צ הסבר דיכול להיות גזה"כ. וע' קוב"ש פסחים אות עב.}}, ואז אפשר לשרוף, ולפני כן הוי בזיון קדשים. וע"ש ברש"י שכתב פסול לינה, וע' רש"י בפסחים לד. (ד"ה תעובר) וע' חת"ס או"ח קנה. וע' תוס' (בפסחים טו. ד"ה ולד) שהסתפקו אם עיבור צורה היינו לינה בעלמא או שצריך שייעשה עי"ז נותר. ובפי' ר"ח בפסחים לד: כתב "כ"ז שייתכן שייאכל מניחין אותו שמא יבוא אליהו ויתירנו עד שיסריח וישתנה מצורת בשר שא"א להיאכל". ובפסחים עג: כתב הר"ח "יישאר ימים עד שיבאיש ולא יישאר עליו אדמומית אלא תיעשה צורתו כעין ירקרוקת". | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:הון יוסף]] | [[קטגוריה:הון יוסף]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:47, 20 בספטמבר 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
עיבור צורה
קדשים שנפסלו י"א שאסור לשורפן עד שתעובר צורתן. ויש כמה דעות תנאים באיזה פסול נצרך עיבור צורה, ע' פסחים פב: די"א דאף בפסול הגוף כגון פיגול בעי עיבור צורה וי"א דרק בפסול דם ובעלים, ולדעת ר' יוחנן י"א דאף בפסול בעלים לא בעי עיבור צורה, ויש עוד שיטה (לר' יוחנן) דפסול בגוף ובדם בעי עיבור צורה ולא בבעלים.
גדר עיבור צורה: דעת רש"י (בפסחים עג: ד"ה תעובר) דעי"ז נהיה פסול בגופו[1], ואז אפשר לשרוף, ולפני כן הוי בזיון קדשים. וע"ש ברש"י שכתב פסול לינה, וע' רש"י בפסחים לד. (ד"ה תעובר) וע' חת"ס או"ח קנה. וע' תוס' (בפסחים טו. ד"ה ולד) שהסתפקו אם עיבור צורה היינו לינה בעלמא או שצריך שייעשה עי"ז נותר. ובפי' ר"ח בפסחים לד: כתב "כ"ז שייתכן שייאכל מניחין אותו שמא יבוא אליהו ויתירנו עד שיסריח וישתנה מצורת בשר שא"א להיאכל". ובפסחים עג: כתב הר"ח "יישאר ימים עד שיבאיש ולא יישאר עליו אדמומית אלא תיעשה צורתו כעין ירקרוקת".
- ↑ לפי השיטה (שהזכרתי לעיל) שאף בפסול הגוף בעי עיבור צורה א"א לומר ביאור זה, אמנם לשיטה זו יש מקור מפס' לדין עיבור צורה (ע' פסחים פב:) ולפ"ז א"צ הסבר דיכול להיות גזה"כ. וע' קוב"ש פסחים אות עב.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |