ערך/עיבור צורה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png עיבור צורה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קדשים שנפסלו י"א שאסור לשורפן עד שתעובר צורתן. ויש כמה דעות תנאים באיזה פסול נצרך עיבור צורה, ע' פסחים פב: די"א דאף בפסול הגוף כגון פיגול בעי עיבור צורה וי"א דרק בפסול דם ובעלים, ולדעת ר' יוחנן י"א דאף בפסול בעלים לא בעי עיבור צורה, ויש עוד שיטה (לר' יוחנן) דפסול בגוף ובדם בעי עיבור צורה ולא בבעלים.

גדר עיבור צורה: דעת רש"י (בפסחים עג: ד"ה תעובר) דעי"ז נהיה פסול בגופו[1], ואז אפשר לשרוף, ולפני כן הוי בזיון קדשים. וע"ש ברש"י שכתב פסול לינה, וע' רש"י בפסחים לד. (ד"ה תעובר) וע' חת"ס או"ח קנה. וע' תוס' (בפסחים טו. ד"ה ולד) שהסתפקו אם עיבור צורה היינו לינה בעלמא או שצריך שייעשה עי"ז נותר. ובפי' ר"ח בפסחים לד: כתב "כ"ז שייתכן שייאכל מניחין אותו שמא יבוא אליהו ויתירנו עד שיסריח וישתנה מצורת בשר שא"א להיאכל". ובפסחים עג: כתב הר"ח "יישאר ימים עד שיבאיש ולא יישאר עליו אדמומית אלא תיעשה צורתו כעין ירקרוקת".



שולי הגליון


  1. לפי השיטה (שהזכרתי לעיל) שאף בפסול הגוף בעי עיבור צורה א"א לומר ביאור זה, אמנם לשיטה זו יש מקור מפס' לדין עיבור צורה (ע' פסחים פב:) ולפ"ז א"צ הסבר דיכול להיות גזה"כ. וע' קוב"ש פסחים אות עב.
מעבר לתחילת הדף