ערך/מחלוקת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(נכתב על ידי אנונימי בדף אוצר:יש לי חידוש)
 
מאין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:


ב. לגבי פלפלין אי נחשבים מפיגין טעמם, לענין ליחשב א"א מעיו"ט, וכתבו התוס' בשבת {{ממ|[[תוספות/שבת/קמא/א|קמא.]]}} ואין סברא לומר דבהא פליגי רבי אלעזר בן עזריה ורבנן דמר סבר דמפיגין טעמא ומר סבר אין מפיגין טעמא, עיי"ש.
ב. לגבי פלפלין אי נחשבים מפיגין טעמם, לענין ליחשב א"א מעיו"ט, וכתבו התוס' בשבת {{ממ|[[תוספות/שבת/קמא/א|קמא.]]}} ואין סברא לומר דבהא פליגי רבי אלעזר בן עזריה ורבנן דמר סבר דמפיגין טעמא ומר סבר אין מפיגין טעמא, עיי"ש.
עם זאת, מצינו בש"ס גם מחלוקות במציאות, ולמשל מח' האמוראים האם עילאה גבר או תתאה גבר. כי לפעמים יש גם דברים מציאותיים לא ברורים.
אלא שכשלא נתפרש במאי קמיפלגי, ואפשר לפרש שהמח' לא במציאות אלא בסברת הדין וכדו', בד"כ עדיף לפרש שהמח' לא מהי המציאות.
===המחלוקת אם טריפה חיה או אינה===
מחלוקת על פניו נראית כמחלוקת במציאות, ואכן עמדו על מדוכה זו כבר הראשונים, ובכללם הרמב"ן חולין דף מב עמוד א, דמה שנחלקו חכמי ישראל בטרפה אם היא חיה או אינה חיה. תמוה היאך לא בדקו הדבר בנסיונות הרבה, ועל כתב הרמב"ן דאפשר שקיימו מן הטרפות שהם הלכה למשה מסיני פעם אחר פעם ומצאו שלא היו מתקיימות שנים עשר חדש, ואעפ"כ מי שראיות חכמתו או קבלתו נותנת לו שהיא חיה אינו חוזר בו שהרי אומר שמתה במקרה כדאמרינן (נ"ד א') גמירי דאי מבדרי לה סימני חיה, ושוב מביא הרמב"ן שכבר בירושלמי עמדו בזה, והוא במס' תרומות (פ"ג ה"א) גבי קשות ונמצאת מרה בעי בן לוי וכי בדבר שאפשר לעמוד עליו חכמים פליגין אלא בעיקר בדיקתה פליגין.
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־00:51, 10 במרץ 2022

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מחלוקת

מחלוקת במציאות[עריכה]

יש מקומות בהם כתבו המפרשים שדוחק לפרש את המחלוקת במציאות:

א. ר"ש נגעים (פ"א מ"א) לגבי מחלוקת ר"מ ורבנן מהם שאת ותולדתה, דלר"מ, השאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן דברי ר"מ וחכמים אומרים ולרבנן השאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה, ובתוך דברי הר"ש שם כתב וז"ל: וזהו תימה לומר דסדר לבנינותם לר"מ שלג וקרום ביצה סיד ההיכל וצמר לבן דאיך היתה סברתם חלוקה כל כך זו מזו שלא יוכלו לברר דבר התלוי בראיית העין.

ב. לגבי פלפלין אי נחשבים מפיגין טעמם, לענין ליחשב א"א מעיו"ט, וכתבו התוס' בשבת (קמא.) ואין סברא לומר דבהא פליגי רבי אלעזר בן עזריה ורבנן דמר סבר דמפיגין טעמא ומר סבר אין מפיגין טעמא, עיי"ש.

עם זאת, מצינו בש"ס גם מחלוקות במציאות, ולמשל מח' האמוראים האם עילאה גבר או תתאה גבר. כי לפעמים יש גם דברים מציאותיים לא ברורים.

אלא שכשלא נתפרש במאי קמיפלגי, ואפשר לפרש שהמח' לא במציאות אלא בסברת הדין וכדו', בד"כ עדיף לפרש שהמח' לא מהי המציאות.

המחלוקת אם טריפה חיה או אינה[עריכה]

מחלוקת על פניו נראית כמחלוקת במציאות, ואכן עמדו על מדוכה זו כבר הראשונים, ובכללם הרמב"ן חולין דף מב עמוד א, דמה שנחלקו חכמי ישראל בטרפה אם היא חיה או אינה חיה. תמוה היאך לא בדקו הדבר בנסיונות הרבה, ועל כתב הרמב"ן דאפשר שקיימו מן הטרפות שהם הלכה למשה מסיני פעם אחר פעם ומצאו שלא היו מתקיימות שנים עשר חדש, ואעפ"כ מי שראיות חכמתו או קבלתו נותנת לו שהיא חיה אינו חוזר בו שהרי אומר שמתה במקרה כדאמרינן (נ"ד א') גמירי דאי מבדרי לה סימני חיה, ושוב מביא הרמב"ן שכבר בירושלמי עמדו בזה, והוא במס' תרומות (פ"ג ה"א) גבי קשות ונמצאת מרה בעי בן לוי וכי בדבר שאפשר לעמוד עליו חכמים פליגין אלא בעיקר בדיקתה פליגין.

מעבר לתחילת הדף