ערך/ליל הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספות) |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
=== טעמי המנהג === | === טעמי המנהג === | ||
בספר כתר שם טוב כתב ששאל לחכמי מרוקו והשיבו לו שסיבוב זה הוא סגולה להצלה. | |||
רבי שם טוב גאגין עצמו כתב טעם נוסף לעורר לב הילדים לשאול ולחקור בדבר ואז מספר להם האב את סיפור יציאת מצרים. | רבי שם טוב גאגין עצמו כתב טעם נוסף לעורר לב הילדים לשאול ולחקור בדבר ואז מספר להם האב את סיפור יציאת מצרים. | ||
גרסה מ־21:10, 8 במרץ 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ליל הסדר
קישוט השולחן בכלים נאים
מקור הדין
בשו"ע (סימן תעב ס"ב) כתב: יסדר שלחנו יפה בכלים נאים כפי כחו.
טעם הדין
וכתב הגר"א (שם) שזהו בכלל דרך חירות. ובשולחן ערוך הרב (שם סק"ו) כתב שטוב להרבות בכלים נאים כפי כחו אפילו כלים שאינו צריך לסעודה יסדרם יפה על השולחן לנוי זכר לחירות. ודקדק הגר"ח (חידושי הגר"ח, סטנסיל, פסחים צט:) שלדעת הגר"א אין זה דין חדש זכר לחירות אלא הוא מכלל דרך חירות שנאמרה במצות ההסיבה[1]
איסור גזל
המגן אברהם כתב בשם מהרי"ל שאף שלא היה משתמש במשכנות עכו"ם שהרי שואל שלא מדעת גזלן הוי, מ"מ בפסח היה מוציאם להניחם על השולחן. והקשה עליו וכי בפסח מותר לגזול. ובמגן האלף יישב שמסתמא היו אלה כלי כסף ומבואר בשו"ע (חו"מ סימן רסז ס"ט) שמותר להשתמש בהם לפרקים וממילא בחר להשתמש בהם בפסח. אך העיר שלדעת הרמ"א (סימן תנא ס"ו) היה צריך להגעילן ברותחין ואם כן לא יכל להשתמש בהם שאף שמותר להשתמש בכלי כסף לפרקים אך בחמין אסור להשתמש. וביאר דכל האיסור להשתמש בחמין הוא משום שמשחירין ובשימוש חד פעמים בחמים אינן משחירים וממילא יכל להגעילן ואחר כך להשתמש בהם בפסח בצונן.
שינויים לעורר את הילדים
הרמב"ם (פ"ז מחו"מ ה"ג) כתב וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו וכו'.
יש שנהגו להוסיף פעולות משונות כדי לעורר את הבנים. כך כתב בספר כתר שם טוב בביאור המנהג (הובא להלן) לסובב את קערת הסדר מעל ראשי המסובים.
סיבוב הקערה
עדויות למנהג
בספר כתר שם טוב (לרבי שם טוב גאגין) הביא את מנהג הספרדים במרוקו לסובב הקערה עם מיניה על ראשי המסובים.
מנהג דומה מובא גם בספר סדר היום (לרבי משה אבן מכיר) בשם חכם מקובל, יעוין שם פרטים נוספים באופן קיום המנהג.
עדות נוספת למנהג זה נמצאת בספר מעגל טוב לחיד"א שכותב שבשנת תקל"ד התארח בתוניס בליל הסדר אצל רבי יהושע הכהן טנוג'י וראה שעשה שם כסדר הזה.
אופן קיום המנהג
בספר כתר שם טוב כתב שנהגו עוד שבשעת הסיבוב אומר המסבב היום אנחנו עבדים לשנה הבאה בירושלים עיר הקודש בני חורין, ואומר כן ג' פעמים.
טעמי המנהג
בספר כתר שם טוב כתב ששאל לחכמי מרוקו והשיבו לו שסיבוב זה הוא סגולה להצלה.
רבי שם טוב גאגין עצמו כתב טעם נוסף לעורר לב הילדים לשאול ולחקור בדבר ואז מספר להם האב את סיפור יציאת מצרים.
- ↑ ועי"ש שביאר זאת ע"ד מה שביאר בדברי רש"י (פסחים צט:) ורשב"ם (שם) שכתבו שאפילו עני שבישראל אל יאכל עד שיסב כדרך בהני חורין במטה ועל השלחן זכר לחירות. ולכאורה צ"ב מה ענין שולחן אצל הסיבה, אלא הביאור הוא שבכלל ההסבה דרך חירות הוא שיהיה על השלחן אבל אם יסב על המיטה בלי שולחן אין זו הסבה. וכשם שצריך שיהיה שם שולחן צרי גם שיהיה השולחן מסודר בכלים נאים.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |