ערך/לבוד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←השלמת אויר הלבוד: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון) |
(מראה מקום למיזם חדש על ה(מ)דף.) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== לבוד לחומרא == | == לבוד לחומרא == | ||
'''אם אמרינן לבוד לחומרא.''' בט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תרכו|או"ח סי' תרכ"ו]]}} נקט דלא אמרינן לבוד להחמיר. ועי' בכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרכו#ח|שם סק"ח]]}} שכתב שבמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תקב|סי' תקב]]}} הוכיח שדנים לבוד גם לחומרא. | '''אם אמרינן לבוד לחומרא.''' בט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תרכו|או"ח סי' תרכ"ו]]}} נקט דלא אמרינן לבוד להחמיר. ועי' בכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרכו#ח|שם סק"ח]]}} שכתב שבמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תקב|סי' תקב]]}} הוכיח שדנים לבוד גם לחומרא{{הערה|שם=חדש על הדף סוכה יד|ועי' [[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/יד]].}}. | ||
== כשיש דבר אחר באמצע == | == כשיש דבר אחר באמצע == | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
אלא שכתב בדעת התוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/יז/א|שם יז.]]}} שדנו אם דנים את האויר מלא סתם או דנים אותו כמלא באותו דבר הנמצא בשני צדדיו{{הערה|שם איירי בב' טפחים סכך פסול מצד זה וב' טפחים סכך פסול מצד זה ואויר פחות מג' טפחים באמצע, שאם דנים את אויר הסכך כמלא בסכך פסול הנמצא בצדדיו תיפסל הסוכה, משא"כ אם נדונו כמלא סתם ולענין סוכה היינו סכך כשר.}}. | אלא שכתב בדעת התוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/יז/א|שם יז.]]}} שדנו אם דנים את האויר מלא סתם או דנים אותו כמלא באותו דבר הנמצא בשני צדדיו{{הערה|שם איירי בב' טפחים סכך פסול מצד זה וב' טפחים סכך פסול מצד זה ואויר פחות מג' טפחים באמצע, שאם דנים את אויר הסכך כמלא בסכך פסול הנמצא בצדדיו תיפסל הסוכה, משא"כ אם נדונו כמלא סתם ולענין סוכה היינו סכך כשר.}}. | ||
== בדבר העומד להיות פתוח לעולם == | |||
כתב הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/עירובין/י/ב|עירובין י:]]}} שבדבר העומד להיות פתוח לעולם ונעשה לכך, אין אומרים בו לבוד{{הערה|שם=חדש על הדף סוכה יד}}. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה מ־13:11, 25 ביולי 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
לבוד
ג' או ד' טפחים
נחלקו תנאים אם אמרינן לבוד עד ג' טפחים או עד ד' טפחים. דעת חכמים שאין אומרים לבוד אלא בג' טפחים ודעת רבן שמעון בן גמליאל שאומרים לבוד עד ד' טפחים. (עירובין טז:).
אמנם אף לדעת רשב"ג לא אמרו כן אלא בלבוד למעלה אך לבוד למטה אינו אלא עד ג' טפחים, מטעם דהוי מחיצה שגדיים בוקעים בה ואינה מחיצה. (עירובין יד:)
באמצע
בגמרא בסוכה (יח.) נחלקו אם אמרינן דין לבוד גם באמצע או רק מן הצד.
לבוד לחומרא
אם אמרינן לבוד לחומרא. בט"ז (או"ח סי' תרכ"ו) נקט דלא אמרינן לבוד להחמיר. ועי' בכורי יעקב (שם סק"ח) שכתב שבמגן אברהם (סי' תקב) הוכיח שדנים לבוד גם לחומרא[1].
כשיש דבר אחר באמצע
אם דנים לבוד כשיש דבר אחר באמצע. לדעת הב"ח (או"ח סי' תרכ"ו) דנים לבוד גם כאשר יש דבר אחר באמצע, אולם לדעת המגן אברהם (שם) לא אמרינן בכה"ג לבוד, ועי' בכורי יעקב שם סק"ח.
השלמת אויר הלבוד
הקהילות יעקב (סוכה סימן יג) הוכיח שאין ביאור דין לבוד שמחברים שני הקצוות, שהרי מבואר בגמרא בסוכה (טז:) שסוכה שיש לה דופן ד' טפחים ומשהו מעמיד הדופן באמצע ולבוד משלימה לעשרה, הרי שדנים את אויר הלבוד כמלא ולא רק שמחובר לשני צדדיו.
אלא שכתב בדעת התוספות (שם יז.) שדנו אם דנים את האויר מלא סתם או דנים אותו כמלא באותו דבר הנמצא בשני צדדיו[2].
בדבר העומד להיות פתוח לעולם
כתב הריטב"א (עירובין י:) שבדבר העומד להיות פתוח לעולם ונעשה לכך, אין אומרים בו לבוד[1].
- ↑ 1.0 1.1 ועי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/יד.
- ↑ שם איירי בב' טפחים סכך פסול מצד זה וב' טפחים סכך פסול מצד זה ואויר פחות מג' טפחים באמצע, שאם דנים את אויר הסכך כמלא בסכך פסול הנמצא בצדדיו תיפסל הסוכה, משא"כ אם נדונו כמלא סתם ולענין סוכה היינו סכך כשר.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |