ערך/לא תחנם

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי לא תחנם

לא תחנם הוא איסור תורה הכולל כמה איסורים הנוגעים לייחס שבין בני ישראל ואומות העולם.

מקור

בפרשת ואתחנן (דברים ז ב) נאמר: ונתנם ה' אלוקיך לפני והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם.

האיסורים הכלולים

חז"ל (ע"ז כ.) למדו מן הכתוב 'ולא תחנם' שלשה איסורים שונים:

א. לא תתן להם חנייה בקרקע

ב. לא תתן להם חן.

ג. לא תתן להם מתנת של חנם.

לא תתן להם חנייה בקרקע

גדר האיסור

בדינא דחיי (לכנסת הגדולה ) כתב שאיסור זה למכור להם קרקע בארץ ישראל אינו נוגע לאיסור ליתן להם לשבת בארץ ישראל, שעל זה יש לאו נפרד הנלמד מהכתוב שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(שמות כג לג) 'לא ישבו בארצך'.

ולפ"ז כתב החזון איש (שביעית פכ"ד אות א) שהמוכר קרקע לגוי בארץ ישראל עובר בשני לאווין.

בזמן הזה

דעת הבית הלוי (ח"ג סימן א) שאיסור נתינת חנייה לגוי תלוי ועומד במצות תרומות ומעשרות, ולפיכך לדעת הראשונים הסוברים שבזמן הזה אין קדושת הארץ לענין תו"מ אלא מדרבנן, גם איסור זה אינו אלא מדרבנן.

אמנם דעת החזון איש (שם) שאין הדברים תלויים זה בזה, אלא איסור זה הוא בכלל הרצון שתהיה הארץ מיושבת מישראל ולא יחנו בארץ עבודי עבודה זרה, וארץ ישראל היא גם בגלותנו, ואנו מחוייבים בישיבתה ולדור בה בגלונתו. והאיסור ליתן להם חנייה בקרקע הוא מפרטי מצות ביעור עבודה זרה מארצנו שהיא בכל מזמן.

האומות הכלולות באיסור זה

אם רק שבעה עממין

הפסוק מדבר על שבעת האומות ששהו באותה עת בארץ ישראל, אך למרות זאת דעת כל הראשונים שאין האיסורים נוגעים לאומות אלו דווקא, כיון שלגבי איסורים אלו אין כל טעם לחלק בין ז' עממים לשאר עובדי כוכבים.

אם רק עובדי עבודה זרה

דעת הרשב"א (ח"א סימן ח) שאיסור זה לא נאמר אלא בנוגע לגויים עובדי עבודה זרה. אמנם דעת השולחן ערוך (חו"מ סימן רמט ס"ב) ורוב הראשונים שאיסור זה נאמר על כל הגויים אף מי שאינו עובד עבודה זרה כל שאינו גר תושב.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף