ערך/לא תחנם

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png לא תחנם

לא תחנם הוא איסור תורה הכולל כמה איסורים הנוגעים לייחס שבין בני ישראל ואומות העולם.

מקור[עריכה]

בפרשת ואתחנן (דברים ז ב) נאמר: ונתנם ה' אלוקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם.

האיסורים הכלולים[עריכה]

חז"ל (ע"ז כ.) למדו מן הכתוב 'ולא תחנם' שלשה איסורים שונים:

א. לא תתן להם חנייה בקרקע

ב. לא תתן להם חן.

ג. לא תתן להם מתנת של חנם.

לא תתן להם חנייה בקרקע[עריכה]

גדר האיסור[עריכה]

בדינא דחיי (לכנסת הגדולה ) כתב שאיסור זה למכור להם קרקע בארץ ישראל אינו נוגע לאיסור ליתן להם לשבת בארץ ישראל, שעל זה יש לאו נפרד הנלמד מהכתוב (שמות כג לג) 'לא ישבו בארצך'[1].

ולפ"ז כתב החזון איש (שביעית פכ"ד אות א) שהמוכר קרקע לגוי בארץ ישראל עובר בשני לאווין.

בזמן הזה[עריכה]

דעת הבית הלוי (ח"ג סימן א) שאיסור נתינת חנייה לגוי תלוי ועומד במצות תרומות ומעשרות, ולפיכך לדעת הראשונים הסוברים שבזמן הזה אין קדושת הארץ לענין תו"מ אלא מדרבנן, גם איסור זה אינו אלא מדרבנן.

אמנם דעת החזון איש (שם) שאין הדברים תלויים זה בזה, אלא איסור זה הוא בכלל הרצון שתהיה הארץ מיושבת מישראל ולא יחנו בארץ עבודי עבודה זרה, וארץ ישראל היא גם בגלותנו, ואנו מחוייבים בישיבתה ולדור בה בגלונתו. והאיסור ליתן להם חנייה בקרקע הוא מפרטי מצות ביעור עבודה זרה מארצנו שהיא בכל מזמן[2].

האומות הכלולות באיסור זה[עריכה]

אם רק שבעה עממין

הפסוק מדבר על שבעת האומות ששהו באותה עת בארץ ישראל, אך למרות זאת דעת כל הראשונים שאין האיסורים נוגעים לאומות אלו דווקא, כיון שלגבי איסורים אלו אין כל טעם לחלק בין ז' עממים לשאר עובדי כוכבים[3].

אם רק עובדי עבודה זרה

דעת הרשב"א (ח"א סימן ח) שאיסור זה לא נאמר אלא בנוגע לגויים עובדי עבודה זרה. אמנם דעת השולחן ערוך (חו"מ סימן רמט ס"ב) ורוב הראשונים שאיסור זה נאמר על כל הגויים אף מי שאינו עובד עבודה זרה כל שאינו גר תושב.

ישראל מומר

ובפת"ש יו"ד סימן קנ"ט מבואר שנאמר גם על ישראל מומר [אלא שיש לדון אם הוא דווקא על איסור מתנה או גם על חנייה בקרקע]

פרטי האיסור[עריכה]

לא תתן להם חן[עריכה]

אסור לומר מה נאה גוי זה או לשבח מעשיו[השלם מקור].

אסור מתנת חינם[עריכה]

אסור ליתן מתנת חינם לגוי ואפי' להלוות לו בחינם אסור. אך לשכנו הקרוב אליו מותר ליתן מתנה מפני שהוא כמכירה לו שודאי יקבל ממנו תועלת חזרה[השלם מקור].

לעיון נוסף[עריכה]

  • מכירת קרקע לגוי, הליכות שדה גליון 163, תמוז תשס"ט, מאמר מאת הרב א. שלנגר, עמודים 32-27.


שולי הגליון


  1. כמבואר ברמב"ם (סהמ"צ לאוין נא ובהלכות ע"ז פ"י ה"ז), וכן דעת החינוך (מצוה צד) והסמ"ק (לאוין מט).
  2. עי"ש שדייק כן מלשון הרמב"ם.
  3. תוס' (ע"ז כ.).
מעבר לתחילת הדף