ערך/דינא דמלכותא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת הערך מספר הון יוסף + התאמה לאוצר) |
מ (תיקון) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== המקורות בתורה == | == המקורות בתורה == | ||
בקרית ספר (להמבי"ט, הל' גזילה פ"ה והל' מלכים פ"ד ופ"ה) מבואר דהמקור הוא מפרשת מלך בספר שמואל א פ"ח. [ע' סנהדרין כ: מח' אם כל האמור בפ' מלך – מלך מותר בו.] וכן משמע ברדב"ז (בהל' מלכים פ"ד ה"א). אמנם בכמה ראשונים מוכח דלא ס"ל כן, ע' רשב"א ור"ן בנדרים כח. שכתבו שבמלך ישראל אין דינא דמלכותא, והפרשה נאמרה במלך ישראל. וכן מוכח בריטב"א בנדרים (י. מד' הרי"ף סד"ה גמ' ולמוכסין) שכתב שלא מצאנו מי שנחלק על דינא דמלכותא דינא, עכ"ד, ובפ' מלך נחלקו. וע"ע נ"י נדרים י. מד' הרי"ף ד"ה גמ' שמבואר שאינו מפ' מלך. | בקרית ספר (להמבי"ט, הל' גזילה פ"ה והל' מלכים פ"ד ופ"ה) מבואר דהמקור הוא מפרשת מלך בספר שמואל א פ"ח. [ע' סנהדרין כ: מח' אם כל האמור בפ' מלך – מלך מותר בו.] וכן משמע ברדב"ז (בהל' מלכים פ"ד ה"א). אמנם בכמה ראשונים מוכח דלא ס"ל כן, ע' רשב"א ור"ן בנדרים כח. שכתבו שבמלך ישראל אין דינא דמלכותא, והפרשה נאמרה במלך ישראל. וכן מוכח בריטב"א בנדרים (י. מד' הרי"ף סד"ה גמ' ולמוכסין) שכתב שלא מצאנו מי שנחלק על דינא דמלכותא דינא, עכ"ד, ובפ' מלך נחלקו. וע"ע נ"י נדרים י. מד' הרי"ף ד"ה גמ' שמבואר שאינו מפ' מלך. | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
== אם יכול לחוקק בדברים שאינם לטובתו == | == אם יכול לחוקק בדברים שאינם לטובתו == | ||
ע' ב"י חו"מ סו"ס שסט שי"א שרק להנאתו יכול לתקן וע"ש שאין כן דעת הרמב"ן והרשב"א והר"ן. [וע' רמ"א בסו"ס שסט.] | ע' ב"י חו"מ סו"ס שסט שי"א שרק להנאתו יכול לתקן וע"ש שאין כן דעת הרמב"ן והרשב"א והר"ן. [וע' רמ"א בסו"ס שסט.] | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:הון יוסף]] | [[קטגוריה:הון יוסף]] | ||
גרסה מ־17:46, 20 בספטמבר 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
דינא דמלכותא
המקורות בתורה
בקרית ספר (להמבי"ט, הל' גזילה פ"ה והל' מלכים פ"ד ופ"ה) מבואר דהמקור הוא מפרשת מלך בספר שמואל א פ"ח. [ע' סנהדרין כ: מח' אם כל האמור בפ' מלך – מלך מותר בו.] וכן משמע ברדב"ז (בהל' מלכים פ"ד ה"א). אמנם בכמה ראשונים מוכח דלא ס"ל כן, ע' רשב"א ור"ן בנדרים כח. שכתבו שבמלך ישראל אין דינא דמלכותא, והפרשה נאמרה במלך ישראל. וכן מוכח בריטב"א בנדרים (י. מד' הרי"ף סד"ה גמ' ולמוכסין) שכתב שלא מצאנו מי שנחלק על דינא דמלכותא דינא, עכ"ד, ובפ' מלך נחלקו. וע"ע נ"י נדרים י. מד' הרי"ף ד"ה גמ' שמבואר שאינו מפ' מלך.
וע"ע בדבר אברהם ח"א א שהביא מקורות נוספים מדין הפקר ב"ד הפקר, ומכיבוש מלחמה, ויש לדון. וע"ע רשב"ם ב"ב צט: ד"ה דרך המלך. וע"ע חת"ס חו"מ מד.
הטעמים: א. י"א משום בעלות המלך על הארץ[1], ולכן יכול לומר שאם לא תציית אינו מרשה לגור בארצו.[2] (רשב"א ור"ן נדרים כח. ורא"ש שם סי' י, ואו"ז ב"ק תמז, ומהרי"ק קצד, וסמ"ע שסט יב.) ב. י"א משום שבני המדינה קיבלו על עצמם.[3] (רשב"ם ב"ב נד: ד"ה והאמר שמואל, תה"ד שמא, שו"ת או"ז תשמה). וע' שו"ת חת"ס חו"מ מד שהר"ן מודה לטעם הרשב"ם בנימוסין ורק במיסים הוצרך לטעם דבעלות, שבזה אינם מסכימים. [ויל"ע לפי השיטות שיש מקורות מפסוקים אם צריכים לטעמים אלו.]
אם דינא דמלכותא דינא מדאורייתא
בב"ש (אה"ע כח ג) כתב דהוי מדרבנן. ובאבנ"מ (כח ב) כתב דהוי מדאו', וכ"כ החת"ס (יו"ד שיד) והדבר אברהם (ח"א א). [וע' בנין ציון ח"ב טו]. וע' תשובת ר"ת (בתשובות בעלי התוס' סי' יב, ובסוף התוס' רא"ש על נדרים הוצאת דבליצקי, ובלקט ראשונים שבקובץ מפרשים (יריד הספרים) נדרים כח.) שכתב "דינא דמלכותא בדברים שהנהיגו קדמוניהם דהפקיעו חכמים ממון במנהג המלכות כדרך שהפקיעו מפני תקנת וכו'." ויתכן לתלות במח' הראשונים בטעמי הדין, דע' מנחת שלמה על נדרים שכתב שמאן דס"ל שזה מדרבנן סובר כטעם הרשב"ם וסובר שלא מהני הסכמת העם אלא מדרבנן, אבל לטעם בעלות זה מדאו'.
דין שאינו הגון
אין סמכות למלך לחוקק דין שאינו הגון, דחמסנותא דמלכא לאו דינא.[4] תוס' ב"ק נח. ומקורם ממש"כ (בנדרים כח. ועוד) שבמוכס שאין לו קצבה אין דינא דמלכותא. וזה תלוי במח' די"מ דכשאין קצבה המוכס לוקח יותר ממה שהמלך מסכים (פי' ב' בפי' הרא"ש ובשטמ"ק בנדרים כח.) ולפ"ז אין מקור לזה, ומשמע שיש למלך סמכות לחוקק דין שאינו הגון שהרי אם היה בהסכמת המלך היה לזה תוקף אף שזה בלי קצבה. וע' רשב"א בנדרים כח. וראב"ד ורמ"ה בשטמ"ק בב"ק קיג. שנקטו שאין סמכות למלך בדבר שאינו קצוב. וכך גם הגירסא המקורית בר"ן בנדרים כח. (ונשתבש מחמת הצנזורה). וע"ע רשב"א ב"ב נה. שדינא דמלכותא אמרינן ולא דינא דמלכא ואינו רשאי לעשות ככל העולה על רוחו. וכ"כ שם בחי' הר"ן ובנ"י.
אם שייך במלכות ישראל
דעת הרשב"א והר"ן (נדרים כח.) שלא נאמר במלך ישראל, והרמב"ם כתב (גזילה ה יא ופיה"מ נדרים פ"ג, וע' מלכים פ"ד) שנאמר גם במלכי ישראל.[5] וכ"ד המאירי (נדרים כח.).
אם נוהג רק בדיני קרקעות
בשטמ"ק בנדרים כח. כ' דדד"מ היינו דוקא במה שנוגע לקרקע, וכ"כ באו"ז ב"ק תמז בשם הרא"ם, ובב"י חו"מ שסט הביא כן בשם הרא"ש. ויש חולקים, כמבואר באו"ז הנ"ל ובב"י הנ"ל וברמ"א חו"מ שסט ח. [וע"ע בזה בס' המפתח בב"ק קיד]. ואיך פוסקים בזה - ע' דבר אברהם ח"ב כו.
אם רק בדינים שבאו לחדש או גם במה שאומרים מסברא
ע' שו"ת הרשב"א (ח"ג קט) דל"א דדמ"ד אלא בדיני מלוכה ולא במה שדנים בערכאות. והובא בב"י חו"מ כו ובד"מ שסט ג וע' רמ"א סו"ס שסט ובסמ"ע שם. [והיינו שסמכותו לחוקק ולא לפסוק מה שלדעתו הצדק וא"צ לחוקק.]
אם יכול לחדש דין חדש
המ"מ (גזילה ה יג) כתב שדעת הרמב"ן שאינו יכול לחדש דין חדש, וכתב שדעת הרמב"ם (ורבותינו) אינו כן. וע' רמב"ן ב"ב נה, וטור חו"מ סו"ס שסט מח' הרמ"ה והרא"ש. וטעם החילוק בין דין ישן לחדש ע' דבר אברהם ח"א סי' א סוף אות ה, וע' בהע' לריטב"א נדרים כח. הע' 559.
אם יכול לחוקק בדברים שאינם לטובתו
ע' ב"י חו"מ סו"ס שסט שי"א שרק להנאתו יכול לתקן וע"ש שאין כן דעת הרמב"ן והרשב"א והר"ן. [וע' רמ"א בסו"ס שסט.]
- ↑ ע' מנחת שלמה על נדרים בדף כח. (עמ' קעב) שאינה בעלות פרטית, וכפי שהבנתי מדברי הגרמ"ה הירש היינו שבעלותו היא במה שלטובת העם, וצורך העם שיוכל לחוקק ולגרש מי שאינו שומע בקולו.
- ↑ יל"ע למ"ד גזל עכו"ם מותר מדוע אינו יכול לומר שאינו מציית, ובאמת לא יהיה לו רשות לגור בארץ, ומ"מ יגור דגזל עכו"ם מותר.
- ↑ מה שקבלת הציבור מחייבת - ע' מרדכי ב"ב תפא דמשום בההיא הנאה דצייתי אהדדי איידי דקני גמר ומקני.
- ↑ ואף מהראשונים שכתבו הטעם משום בעלות המלך נראה כן, ומבואר לפי מש"כ המנחת שלמה שאינו בעלות פרטית, ולכן אין לו בעלות למה שאינו הגון. אמנם לקבוע תשלום יותר גבוה ליהודים כיון שזה הגון בעיני העם – ע"ז נותנים לו בעלות, ולכן כתב הרמ"א (חו"מ שסט, ו) שזה נחשב מוכס שיש לו קיצבה.
- ↑ לכאו' י"ל דהרמב"ם מיירי לענין שהמלך הוא יהודי, והר"ן מיירי לענין ארץ ישראל, ולא מוכח שחולקים, אמנם מסתימת הרמב"ם משמע שגם בא"י יש דינא דמלכותא, וכן מוכח מדבריו במלכים פ"ד (עכ"פ לפמש"כ הרדב"ז שם שזהו דינא דמלכותא) שהרי הפסוקים של פ' מלך (בשמואל) ודאי מיירי בא"י. וע' מהר"ץ חיות נדרים כח.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |