ערך/בונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


== גדר מלאכת בונה ==
== גדר מלאכת בונה ==
האבן האזל (הלכות שבת פ"י הי"ז) מפרש: "דבמלאכת בונה יש בו הגדר, שהוא מקבץ חלק אל חלק, דהיינו שהוא בונה בנין מאבנים או מעצים. דבונה הוא בונה בנין, שיש בו שני ענינים – א', שהוא עושה אהל קבוע, ב', שהוא מקבץ חלק אל חלק. ונמצא דעושה אהל קבוע באמת אינו אלא תולדה, דהיינו שהוא דומה לאב במקצתו, דהיינו עשיית האהל קבוע…דאין בגדר המלאכה מקבץ חלק אל חלק, כגון בפורס סדין וכדומה, ואין בזה אלא משום עשיית אהל, בזה כתב הרמב"ם שהוא תולדה…[אבל] אם יהיו תקועים עצים זה בזה בשיעור אהל, אלא שאינם מונחים על קרקע, ובא וקבעם על הקרקע עד שנעשה אהל, חייב בזה מדין אב דבונה, דהא עשה מלאכת בנין".
האבן האזל {{ממ|[[אבן האזל/שבת/י#ז|הלכות שבת פ"י הי"ז]]}} מפרש: "דבמלאכת בונה יש בו הגדר, שהוא מקבץ חלק אל חלק, דהיינו שהוא בונה בנין מאבנים או מעצים. דבונה הוא בונה בנין, שיש בו שני ענינים – א', שהוא עושה אהל קבוע, ב', שהוא מקבץ חלק אל חלק. ונמצא דעושה אהל קבוע באמת אינו אלא תולדה, דהיינו שהוא דומה לאב במקצתו, דהיינו עשיית האהל קבוע…דאין בגדר המלאכה מקבץ חלק אל חלק, כגון בפורס סדין וכדומה, ואין בזה אלא משום עשיית אהל, בזה כתב הרמב"ם שהוא תולדה…[אבל] אם יהיו תקועים עצים זה בזה בשיעור אהל, אלא שאינם מונחים על קרקע, ובא וקבעם על הקרקע עד שנעשה אהל, חייב בזה מדין אב דבונה, דהא עשה מלאכת בנין".


== בנייה וסתירה בכלים ==
== בנייה וסתירה בכלים ==

גרסה מ־20:05, 26 ביולי 2020

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png בונה

מקור הדין

מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומקורה במלאכת בניית המשכן. תולדותיה, הן כל המלאכות אשר הן מעין בניה, חיבור, הרכבה של דבר מחדש.

גדר מלאכת בונה

האבן האזל (הלכות שבת פ"י הי"ז) מפרש: "דבמלאכת בונה יש בו הגדר, שהוא מקבץ חלק אל חלק, דהיינו שהוא בונה בנין מאבנים או מעצים. דבונה הוא בונה בנין, שיש בו שני ענינים – א', שהוא עושה אהל קבוע, ב', שהוא מקבץ חלק אל חלק. ונמצא דעושה אהל קבוע באמת אינו אלא תולדה, דהיינו שהוא דומה לאב במקצתו, דהיינו עשיית האהל קבוע…דאין בגדר המלאכה מקבץ חלק אל חלק, כגון בפורס סדין וכדומה, ואין בזה אלא משום עשיית אהל, בזה כתב הרמב"ם שהוא תולדה…[אבל] אם יהיו תקועים עצים זה בזה בשיעור אהל, אלא שאינם מונחים על קרקע, ובא וקבעם על הקרקע עד שנעשה אהל, חייב בזה מדין אב דבונה, דהא עשה מלאכת בנין".

בנייה וסתירה בכלים

אע"פ שאין בנייה וסתירה בכלים, מכל מקום בנייה גמורה, כמו הכנסת ידית של עץ לפטיש כדי לאחוז בה, נחשבת לבניה גמורה, האסורה בכלים מהתורה. וקיי"ל ש"אין בנייה וסתירה בכלים", כלומר בכלים שאינם מחוברים לקרקע. ויש מהראשונים שמוכיחים כי כלל הוא רק דווקא כאשר הבנייה איננה בנייה גמורה, כלומר הוא אינו מחדש או סותר כליל דבר של ממש, וכן התיקון אינו מצריך מעשה אומנות או לתקוע דבר חזק. לדוגמה, חבית של עץ שנשברה והדביק את שבריה בזפת, וגודלה גם אינה בשיעור חשוב של ארבעים סאה, מותר לשבור אותה בשבת. אבל אסור מן התורה לשבור חבית שלימה וראויה. כך גם אדם התוקע בפטיש את ידית העץ שבה אוחזים את הפטיש, הרי מעשה זה נחשב לבנייה גמורה שאסורה, וזאת למרות שהפטיש הוא רק כלי ולא בניין המחובר לקרקע.

חומר עזר/מלאכת בונה

חיבור מוט מנואלה של תריס חשמלי בשבת אם הוי בונה פורום לתורה.

מעבר לתחילת הדף