משאת המלך/במדבר/יז
כג[עריכה]
והנה פרח מטה אהרן (יז כג)
איתא במדרש הביאו בעל הטורים (שמות ז' י"ב) שאף כאן בלע מטה אהרן את שאר המטות, ולכן לא הציצו ציץ ופרחים לפי שהיו בלועים, וכשהוציא המטה אז חזר ופלטן. והדבר נראה תמוה, דנראה מדבריו דבלא"ה היו כל המטות פורחים ואדרבה הוצרכו לנס הבליעה כדי שלא יפרחו, והרי בפשטא לכאורה אינו כן והוצרכו לנס כדי שיפרח מטה אהרן.
ונראה דאכן כן הוא דבלא"ה היו כולן פורחים, דבתנחומא סוף פרשת תרומה איתא, מתים נכנסים לפני ויוצאין חיים זה מטה אהרן, ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים, ארזים ששלח חירם מלך צור לשלמה למלאכת ביהמ"ק הריחו בחייו של עולם והרטיבו, א"ר לוי כשהכניס שלמה את הארון לבית המקדש הרטיבו כל העצים והארזים שהיו שם ועשו פירות, שנאמר (תהלים צ"ב י"ד) שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו, והיו הולכין ועושין פירות והם היו פרנסה גדולה לפרחי כהונה, עד שמנשה הכניס את הצלם בבית קה"ק ונסתלקה השכינה ויבשו הפירות שנאמר ופרח לבנון אומלל כו', ע"ש. הא קמן דכל עצים המריחים בחייו של עולם בבהמ"ק הרי הן פורחים, ולכן שפיר הוצרכו לנס הבליעה כדי שלא יפרחו שאר המטות.
אולם לפי"ז נמצא שאין האות לבחירת אהרן מכך שפרח מטהו אלא מכך שלא פרחו שאר המטות, וא"כ יש להבין מה שאמר הקב"ה למשה (כ"ה) השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם וגו', ובפשוטו משמע דפריחת מטה אהרן הוא האות, ולמבואר אין בזה כל אות ורק האות מכך שלא פרחו שאר המטות, וצ"ת.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א