מחצית השקל/אורח חיים/תרלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרלד

(א) (ס"ק א) ז' על ז' כו' עכ"ל רש"י דף ב' ע"ב. אע"פ שהיא ארוכה הרב' ואם יחתכנה לרצועות תמצא בה מ"ט רצועות שיהי' כ"א טפח על טפח. שהוא שיעור ז' על ז' שיש בו ג"כ מ"ט רצועות שהן טפח על טפח. וכ"מ סעיף ב' שכתב שצריך להיות בו כדי לרבע כו' משמ' שצריך שיהי' רבוע של ז' על ז' בתוך העיגול. ולא מהני במה שאפשר לחתוך רצועות מן העיגול שיעלו מ"ט וכ"א טפח על טפח:

והב"ח נדחק עצמו בטור שכתב ג"כ כלשון זה גבי סכה עגולה ויש בה כדי לרבע ז' על ז' עכ"ל:

וכ"כ התוס' דף ג' כו' זה ראיית הב"ח דאי' ריש סכה לכמה אמוראי הא דפליגי ר"י ורבנן בסכ' שהיא גבוה למעל' מכ' אמה. דרבנן פסלי ור"י מכשיר. פליגי בכל גווני בין שתהי' רחבה הרב' או כשיעור מצומצם. אלא דרב הונא אמר רב דל"פ אלא בסכ' שהיא ד' אמות על ד"א. אבל בגדול' יותר מזה מודו רבנן דכשרה ורב חנן בר רבא אמר רב דלא פליגי רק באינ' מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו. אבל בגרול' יותר מזה מודו רבנן דכשרה. ופריך הש"ס מדתני' א"ל ר"י לרבנן מעש' בהילני המלכ' שהית' יושבת בסכה גבוה יותר מכ' וגם שבעה בניה ישבו עמה. ולא אמרו לה רבנן דבר וניהו דאשה פטור' מ"מ ה"ל לרבנן למונעה משום ז' בניה בשלמא לאמוראי דפליגי בכל גווני בין בסכה גדולה ובין בקטנה שפיר אלא למ"ד דוקא בסכה קטנה פליגי וכי דרכה של מלכה לישב בשכה קטנה. ואי גדולה הוי הא מודו רבנן דכשרה ומאי ראי' מייתי ר"י לדבדיו ומשני שסכה גדול' הי' לה לצורך בני ביתה אלא שהסכ' גדולה הית' פתוחה לקיטונית. דהיינו סכות קטנות והיו גבוהים יותר מכ' והלני משום צניעות ישבה בקיטונית. ובהא פליגי דרבנן סברו דבניה בגדול' היו יושבים. והיא שישבה בקיטונית והית' גבוה יותר מכ'. מה בכך הא אשה פטור' מן הסכ' ור"י סבר בניה אצלה היו יושבים בקיטונית והיו הבנים חייביש בסכה ואפ"ה לא אמרו לה דבר ע"כ צריך לומר דלמעל' מכ' כשרה. והקשה רש"י דאכתי תיקשי לר' חנן ב"ר דס"ל דל"פ אלא באינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו. אם כן איך א"ל דבניה גבי דידה היו יושבים. וכי אפשר לישב ת' בני אדם בסכה שאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו של אדם א'. וע"ז תי' התוס' דהית' ארוכ' הרב' ואינה רחבה שבעה טפחים ובניה באותו אורך היו יושבים עכת"ד. הרי אפילו אינה רחבה שבע' מכל מקום כיון דהית' ארוכה הרב' כשרה. דאפשר לעשות ממנה מ"ט רצועות וכ"א טפח מ"ש:

דפשוט דט"ס. וכמו שכתב הט"ז דממ"נ אי כוונות התוספות שהית' ארוכה הרב' ר"ל יותר מז' טפחים עד שיעלה אם תחתכנה לרצועות יהי' בהן מ"ט רצועות וכ"א טפח ע"ט. אכתי תיקשי האיך אפשר לח' בני אדם לישב בסכה כזו. כיון דעכ"פ איננה מחזקת בצירוף כ"א כדי ראשו ורובו ושלחנו של אדם א' ואי כוונחם שהית' ארוכה מאד ואם תחתכנה יעלה יותר ממ"ט רצועות של טפח ע"ט. ולכן הי' אפשר שבניה' אצלה היו יושבים. מ"מ מי דחקם שלא הית' רחבה ז"ט אפי' הית' רחב' ז"ט מ"מ אפשר שהית' ארוכה הרב' כיון דבלא"ה צ"ל דהית' מחזקת יותר מז' על ז' אע"כ צ"ל הגרסא ולא הית' רחבה אלא שבע' טפחים וא"כ שפיר י"ל דהית' ארוכה הרב' עד שהית' מחזקת הרב' יותר משיעור ז' על ז"ט:

דהא קאי אדברי רש"י ורבנן ור' יוד' כצ"ל. ר"ל דהם מיירי ברחבה ז"ט ולא שינוי התוס' וכתבו דלא הית' רחבה ז'. כיון דבלא"ה ע"כ צ"ל שהית' מחזקת יותר משיעור ז' על ז' כנ"ל:

ואדרבא מוכח משם כו' מדכתבו שלא הית' רחבה אלא ז'. והוא ללא צורך דליישב קושייתם הי' מספיק אם היו מתרצי' שהית' ארוכה הרב'. אלא כתבו כן להוציא מסברת הב"ח. ך"ח טפחים וב"ח כיון דמרובע בעי' ז' על ז' א"כ האלכסון שעולה ב' חומשין יותר כפי הכלל כל אמתא בריבוע אמתא וב"ח באלכסונ' אם כן האלכסון עולה ט' טפחים וד' חומשין. ואם יעשה כזה בעיגול. צריך העיגול להחזיק כל האלכסון של הריבוע. כי בעיגול הכל הוא אלכסון דהיינו ט' טפחים וד"ח. ולפי הכלל כל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו ג"ט. א"כ חוט המקיף את העיגול הוא ג' פעמים ט' טפחים וד"ח. וזה עולה ד"ט טפחים וב"ח:

ומ"ש הב"ח מ"ש ממזוזה כצ"ל. והיינו לרמב"ם (וט"ס יש בב"ח ונתחלף הרמב"ם ברא"ש) דהיינו אם נאמר דבעי' כאן דוקא רבוע של ז' על ז' ולא מהני אם אינה רחבה ז' וארוכ' הרב'. הא במזוזה:

פליג הרא"ש עם הרמב"ם דהרא"ש ס"ל הא דקי"ל בית שאין בו ד' אמות על ד"א פטור ממזוזה. אם הוא ארוך יותר מד"א ואינו רחב ד"א פטור ממזוזה אע"ג דאם תחתכנו לרצועות תמצא כפי שיעור ד' אמות על ד' אמות. והרמב"ם ס"ל כה"ג חייב במזוזה. אם כן לרמב"ם תיקשי מ"ש דבסכה בעי' השיעור המרובע. והוי סגי בוי"ו על וי"ו:

ול"ד אלא ר"ל פחות מז' על ז':

וכ"מ בגמרא דף ג' בקיטונית. הוא גמרא הנ"ל. ולפי מה שפירש מ"א דברי התו' הנ"ל דהעתיקו דוקא שלא הית' רחבה אלא ז' טפחים דאם הית' קצרה מז' טפחים הית' פסולה. אף ע"ג דארוכה הרב' לאפוקי מדעת הב"ח כנ"ל. ותיקשי ניהו דליתא לדברי הב"ח מ"מ אין צריך שתהי' הקיטונית רחבים ז'. ואפ"ה כשרים מטעם פסל היוצא מן הסוכ'. דהא הקיטונית היו פתוחים לסכה הגדול'. וכמשמעות לשון הש"ס לא נצרכה אלא לקיטונית שבה א"ו צ"ל כדברי מ"א דכה"ג אינו מתכשר משום פסל היוצא מ"ה כיון שהמקום צר לשבת. עוד י"ל ראיית מ"א מדאייתי ר"י ראי' מהילני דס"ל דבניה אצלה היו יושבים בסכה גבוה למעל' מכ'. ומאי ראי' דלמא הוכשרו הקיטונית משום פסל היוצא מ"ה דלמעל' מכ' נכשר ע"י פסל היוצא מ"ה כמ"ש מ"א סי' תרל"ג סעיף קטן ה'. אלא צ"ל דוקא לדידן דטעם למעל' מכ' משום דירת עראי אבל לר' חנן דפליגי רבנן ור"י דוקא באין מחזקת רק ראשו ורובו ושלחנו. דהטעם כמ"ש התוספות דהוי כלול של תרנגולים ע"ש א"כ למעל' מכ' סכך פסול מיקרי ואינו ניתר ע"י פסל היוצא מ"ה. (וכן צ"ל למ"ד דוקא בד"א על ד"א פליגי וטעם הפסול משום דליכא צל סכך מיקרי למעל' מכ' סכך פסול) ומזה למד מ"א לדידן בקרן שאין בו ז' על ז' דאינו נכשר ע"י פסל היוצא מ"ה וראי' זו עיקר:

(ב) (ס"ק ב) מי שהי' כו' דהא די בשלחן טפח ואם כן כיון שמספיק שיעור טפח לשלחן לצורך אדם. וכיון דמקצת השלחן תוך הסכ' עכ"פ שיעור טפח הוא בסכ'. ולמה ימשך אחר שלחנו חוץ לסכה. כיון דדי לו באותו מקצת שלחן שהוא בסוכה. רבים מכשירים בסכה גדולה. דוקא בסכה קטנה פסולה משום דאינה דירה. או משום שמא ימשך אחר שלחנו. כיון דא"א למשוך השלחן אצלו לסוכה אבל סוכה גדולה דהוא דירה רעועה וגם אפשר למשוך השלחן אצלו לתוך הסכה למה ניחוש שהוא ימשך אחר השלחן חוץ לסכה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.