כף החיים/אורח חיים/תרלד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרלד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] סוכה שאין בה ז' על ז' פסולה. דהכי איתא בגמ' (סוכה ג' ע"א) הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו. וכתב הרא"ש והיינו ז"ט על ז"ט דגברא באמתא יתיב ושלחנו טפח כדאיתא בירושלמי וכמה כדי שלחן טפח. והב"ד ב"י וכתב וכ"ה מוסכם מכל הפו' יעו"ש וכ"כ הב"ח:

ב[עריכה]

ב) שם. סוכה שאין בה ז' על ז' פסולה. ודוקא באופן זה ממש דהיינו מרובע ז' על ז' אבל אם לא היתה מרובעת כן אלא ברוחב פחות מז"ט ובאורך יותר מז"ט פסולה. ט"ז סק"א. מ"א סק"א. א"ר או' א' שו"ת ח"צ סי' קמ"ב. שו"ת דב"ש סי' ר"ג. מאמ"ר או' א' בית מאיר. ועיין בית השואבה אות ו' מה שהאריך בזה וגם הביא דברי הברכ"י או' א' שכתב דמטו לידיה תו' סוכה וכו' והשיג עליו וסיים ודלא כהב"ח דהעלה להלכה דכשירה אלא למעשה חשש להחמיר דליתא דגם להלכה כל שאין בריבוע ז' על ז' היא פסולה אפי' בדיעבד לכ"ע אף לדעת התו' יעו"ש:

ג[עריכה]

ג) ואפי' לדידן שיושבין זקופין והוי סגי בששה על ששה מ"מ בעינן ז' על ז' דבציר מזה לאו דירה היא כלל כמ"ש הר"ן. מ"א שם. בית השואבה אות ד':

ד[עריכה]

ד) ונראה דאפי' הסוכה גדולה הרבה ובמקום א' יש קרן א' משוך לפנים שאין בו ז' על ז' אסור לישב שם כיון שהמקום צר לו לשבת שם. מ"א שם. א"ר שם. בית השואבה או' ז' מ"ב או' א' ועיין שם בב"ה מ"ש להשיג על דברי המפקפקים על דברי המ"א הנז' וע"כ כתב דאין לזוז מדברי המ"א הנז' אכן בפרט א' יש להקל שא"צ להקפיד שלא להניח השלחן באותו קרן ולא חיישינן בזה שמא ימשך אחר שלחנו כיון שהרבה פו' ס"ל דאפי' בשלחנו בתוך הבית לא גזרינן הכי כדי הם לסמוך עליהם בזה יעו"ש:

ה[עריכה]

ה) ודע עוד דהא דבעינן השיעור ז' על ז' הוא בכל גובה י"ט כמ"ש לעיל סי' תרל"א סעי' א' בהגה יעו"ש:

ו[עריכה]

ו) סוכה של ו"ט על ו"ט ויש דופן שעוביו טפח גבוה י"ט שעליו מסדר שלחנו אם במקום שאותו הדופן והנסר שעליו הוא חזק וקבוע וממנו ולמעלה יש גיבה י"ט אז נוהגין להקל דחשבי כאלו קרקעית הסוכה מגיע עד ראש אותו הדופן כיון שיכול לסמוך במסמרים בל ימוט ולישב על השלחן שיש ממנו ולמעלה שיעור הכשר סוכה שהוא חלל ז' על ז' בגובה יו"ד עם כי גם בזה לבי נוקפי קצת. דב"ש סי' ר"ג. והב"ד י"א בהגה"ט והשע"ת או' ג' גם הרמ"ז בתשו' סי' ל' נשאל על נידון כזה של הדב"ש והעלה כחה דהיתרא כשיש מעל גבי הדופן הזה ולמעלה י"ט ובכלל דבריו כתב דאפי' באין ממקום המשמש לשלחן עשרה עד ההכך אי לאו דמסתפינא הייתי אומר שגם היא תכשר דלא מצינו שיהא צריך גובה י"ט מן השלחן ולמעלה יעו"ש אלא שעל זה כתב להשיג בית השואבה או' ה' וכתב דדי לנו במה שנהגו להקל ביש מע"ג שלחן זה עד הסכך גובה י"ט מה"ט שכתב הדב"ש אבל באין גובה י"ט פשיטא ודאי דאין להקל יעו"ש:

ז[עריכה]

ז) שם. אין לה שיעור למעלה. ואף דסוכה דירת עראי בעינן מ"מ הא אפי' גדונה הרבה יכול לעשות מחיצותיה עראי בהוצא ודפנא ועל כן אפילו עשאה בקבע כשירה. ב"ח. מ"ב או' ב':

ח[עריכה]

ח) [סעיף ב'] אם היא עגולה צריך שיהא בה כדי לרבע וכו'. וכל הסוכה כשירה לישב בה וא"צ לצמצם לישב דוקא בתוך הריבוע. מ"ב או' ג':

ט[עריכה]

ט) שם. כדי לרבע ז על ז' ושיעורה כ"ט טפחים ושני חומשים. דכל טפח ברביעא טפח ותרי חומשי באלכסונה נמצא שז"ט דמשך סוכה הם י"ט נכי חומשא וכל שבעביו טפח בהקיפו ג"ט נמצא שדבר עגול שיש בהקיפו כ"ט טפחים ושני חומשים יש בו כדי לרבע ז' על שבעה מצומצמים. ב"י. ומ"ש שם בב"י כ"ט ושני חומשים על כ"ט ושני חומשים כבר כתב בד"מ או' א' שטעות הוא יעו"ש. וכ"ה הלבוש כמו שכתבני. וכ"כ המאמ"ר או' ב' דט"ס הוא בב"י כמ"ש בד"מ יעו"ש:

י[עריכה]

י) [סעיף ג'] ונתן בה בגדים לנאותה וכו'. ואע"ג דלענין גובה ונמוך אין הנויין מעלין ולא מורידין מן הצד הם פוסלין דהא ע"כ אינה מחזקת ישיבת ראשו ורובו ושלחנו כי צר לו המקום לשבת שם ואנן שיעור ישיבה בה בעינן. לבוש:

יא[עריכה]

יא) [סעיף ד'] מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו חוץ וכו'. ואם מקצת שלחנו עומד בסוכה ומקצתו תוך הבית מותר דלא גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו מאחר שעומד מקצת בסיכה. ועוד דהא די בשלחן טפח כדאיתא בגמ' ועוד דגם בשלחנו תוך הבית רבים מכשירים בסוכה גדולה ודי לנו להחמיר בזה. אבל אם שלחנו בבית אפי' הוא יושב כולו בסוכה גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו. מ"א סק"ב. אבל אם מקצת שלחנו בתוך הסיכה אפילו רק טפח אעפ"י שכל השלחן בתוך הבית יצא דהא סגי בשלחן טפח. ח"א כלל קמ"ו או' מ"ט. והברכ"י או' ב' כתב דצריך ליזהר שיהיה רובו בסוכה אבל אי קים ליה דאיכא משהו טפי בסוכה אין לחוש יותר יעו"ש. והער"ה או' ג' כתב בשם הראב"ד דבעי רוב הנראה לעינים:

יב[עריכה]

יב) ועיין להרב בכורי יעקב שנסתפק היכא דשלחנו עומד תחת סכך פסול מדרבנן והכריע דלא חיישינן כלל דהו"ל גזרה לגזרה וליכא למיחש אפי' להמחמירין עכ"ד. וזהו ודאי בדיעבד ולא לכתחלה היכא דבידו לתקן והוא פשוט רו"ח:

יג[עריכה]

יג) ועוד עיין להרב בית השואבה או' י"ג שנסתפק במי שהיה ראשו ורובו תוך הסוכה ושלחנו חוץ לסוכה ועבר ואכל על שלחנו שחוץ לסוכה ולא אמשיך אחר שלחנו אם יצא בדיעבד ונ"מ לליל א' דחייב לאכול בסוכה כזית מיהא והאריך בזה וסיים המחמיר לחזור ולאכול שנית בלילה הא' כזית בסוכה כראוי וכרצון חכמים דהוא ראשו ורובו ושלחנו בתוך הסוכה תע"ב כי בזה ינצל מלהיות עבריין שעבר על דברי חכמים יעו"ש. והב"ד הרו"ח שם:

יד[עריכה]

יד) שם. כאלו לא אכל בסוכה. לדעת התו' בסוכה דף ג' ע"א מה"ת לא יצא כיון דרבנן גזרו ע"ז ואמרו כאלו לא קיים מצות סוכה ולהר"ן וריטב"א רק מדרבנן ולדינא אין נפקותא דלכל השיטות צריך לחזור ולאכול (היינו בליל א' שיש חיוב) בסוכה אכן לענין אם יברך זמן באכילה שניה דעת הא"א או' ב' דיברך והבכורי יעקב חולק עליו יעו"ש. ע"ב בב"ה:

טו[עריכה]

טו) שם. אפי' אם היא סוכה גדולה וכו'. זהו דעת הרי"ף והרמב"ם ובה"ג אבל הרי"ץ גיאת והרז"ה והרא"ש פסקו דיצא כמבואר בטור וב"י יעו"ש. ופסק הש"ע להחמיר משום כי כן דרכו לפסוק כהרוב מג' עמודי הוראה שהם הרי"פ והרמב"ם והרא"ש כנודע:

טז[עריכה]

טז) שם. אפי' אם היא סוכה גדולה וכו'. ר"ל וכ"ש אם היא קטנה שאינה מחזקת רק ראשו ורובו ושלחנו היה בתוך הבית דבזה בודאי שייך לומר שמא ימשך אחר שלחנו כיון שהמקום צר לו בסוכתו וגם דהרבה פו' סוברים דבזה אינו יוצא מה"ת דלאו דירה היא כלל. מ"ב או' ז':

יז[עריכה]

טוב) סוכה קטנה סמוך לסוכה גדולה וראשו ורובו בסוכה קטנה שאינה ז' על ז' ושלחנו בסוכה גדולה להרי"ף דס"ל דסוכה שאינה מחזקת ז' על ז' אינה פסולה אלא שמא ימשך אחר שלחנו יצא דלא שייך למיגזר שמא ימשך דהא גם שלחנו בתוך סוכה כשירה ולתו' פסולה דמ"מ הקטנה דירה סרוחה. תו' רע"א. פת"ע או' ז':

יח[עריכה]

חי) מי שיש לו סוכה בשדה סמוך לביתו כגון בכפרים אסור להוציא בשבת מביתו לסוכה דרך רה"ר או כרמלית וכן שני סוכות בחצר אחד שלא עירבו עירובי חצירות אסור לטלטל מזו לזו וע"י עכו"ם מותר. א"א או' ב' מ"ב או' ח':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון