דרישה/אורח חיים/תרלד

דרישה ‏ אורח חיים תרלד

א

[א] ואם היא עגולה ויש בה לרבע ז' על ז'. עיין ב"י וצ"ע מ"ש כ"ט על כ"ט טפחים דהא בכ"ט סך הכל סגי דהוא שיעור היקף המסבב לרבוע ז' על ז' העומד בתוכו דוגמא מ"ש בגמרא ד"ח ע"א לרבי יוחנן דבעי שיהא בסוכה ד' אמות על ד' אמות דבסוכה עגולה אם יש בהקיפה שבסר אמה נכי חומשא סגי מה"ט וכדפירש"י שם. הילכך נלע"ד דהב"י לפום ריהטא לא דק. ויש ליישב לשונו בדוחק ולומר שכיון שעובי העיגול בכל צד הוא עשרה נכי חומשא ומכל צד השיעור ההיקף צ"ל שהוא כ"ט ומש"ה כתב כ"ט על כ"ט וק"ל. אחר זה מצאתי דנפל טעות סופר בזה בדברי ב"י. והנה מדברי ב"י משמע דבעינן שיהא בעיגול שיעור לרבע ז' על ז' וישארו ד' זויות פנוים מהעיגול על הריבוע בכל ריבוע היוצא מעגול שהרי שיעור זה דכתב ב"י דהיינו כ"ט טפחים היינו מטעמא דכל טפח ברחבו יש בהקיפו ג' ובעיגול זה חשבינן עוביו שיעור עשרה טפחים נכי חומשא וכל דבר עובי הוא עגול שוה בכל צד עשרה נכי חומשא מ"ה קצוות הרבוע שתעשה בתוך העיגול נוגעין בכל צד בעיגול וא"כ בהכרח צ"ל שהעובי עשרה נכי חומשא מכל צד חוט המקיפו אינו אלא כ"ט וב' חומשים ולפ"ז לא יהיה עודף בכל צד בעיגול על צלע של הרבוע שני חומשים שהרי הד' צלעים של הרבוע כל א' אורך ז"ט ויחד הם כ"ח טפחים וכל העיגול אינו עודף עליהן כ"א ה' חומשין ואינו מגיע לכל צד שני חומשין ועיין ברש"י וכו' פ"ק דסוכה דף ח' ע"ב. לכן בעי שיהא ההיקף כ"ט טפחים נמצא שישאר מהעיגול בכל צד על הריבוע. וכן משמע מלשון הרמב"ם פ"ד דסוכה שכתב אם יש בהקיפה כדי לרבע בה ז' על ז' כו' משמע שההיקף יהיה כל כך גדול לרבע מתוכו רבוע ז' על ז' לא כיש אומרים דאין צריך אלא היקף שיהא בו שיעור שנוכל לעשות ממנו עצמו רבוע ז' על ז'. גם לפי דבריהן ק' על הב"י שנתן שיעור כ"ט וב' חומשין הא בכ"ח טפחים סגי שהרי ד' צלעות של ריבוע אינו אלא כ"ח טפחים. ולכן נראה שגם בדברי רבינו יש להגיה ולכתוב ויש לרבע בה ז' על ז' כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >