מחצית השקל/אורח חיים/לד

מחצית השקל ‏ אורח חיים לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) משמאל כו' דהא בגמ' הטעם כו' ומה שאמרו קדש משמאל המניח כו' אינו טעם כ"א לסימנ' נקטי':

(ב) (ס"ק ב) ולר"ת כו' כמ"ש סי' ל"ב ר"ל כסדר שכתובים בתורה והיינו פרשת שמע קודם לפרשת והיה אם שמוע כמו בתפילין של רש"י:

ולכן צריך שיניח חלק כו' היינו בשל יד שד' הפרשיות כתובים בקלף א' כדלעיל סי' ל"ב סעיף מ"ז:

והיה אם שמוע באמצע אך טעות ביד קצת סופרים בענין פ' פתוחה וסתומה כותבים כמו בשל רש"י שמסיימים פ' והיה א"ש בסוף שטה דהיינו על הארץ סוף שטה וכמ"ש מ"א סי' ל"ב ס"ק מ"ח ופ' שמע מתחילים תחלת שטה א"כ אין ריוח תשעה אותיות בין פ' והיה אם שמוע לפ' שמע וא"כ אין לשמע לא דין פתוחה ולא דין סתומה ואין כאן שם פ' על שמע לכן צריכים להניח חלק סוף והיה א"ש שיעור ט' אותיו' ויסיים על הארץ באמצע שטה ויתחיל שמע בראש שטה ובין פ' והיה כי יביאך לפ' וה"ה א"ש להנוהגים כמו שכ' רמ"א סימן ל"ב סעיף ל"ו שעושים כל ד' פרשיות פתוחות א"כ גם בתפילין דר"ת יעשה כמו בשל רש"י ויניח חלק סוף והיה כי יביאך שיעור ט' אותיות ויתחיל והיה אם שמוע תחלת שטה אבל הנוהגים כמ"ש הט"ז שם ס"ק כ"ו לצאת בפ' והיה א"ש אליבי' דכ"ע בתפילין דר"ת צריך להניח חלק סוף פ' והיה כ"י פחות מט' אותיות וגם תחלה פ' והיה א"ש יניח חלק פחות מן ט' אותיות ושני חלקים בצירוף יהיו שיעור ט' אותיות:

(ג) (ס"ק ג) כרצועות כו' שהרי ממ"נ כו' אבל אם כו' ז"ל הרא"ש בהלכות תפילין דף צ"א והשאר הן כרצועה בעלמא ואין כאן בל תוסיף אלא בעושה חמש בתים עכ"ל ולכן נסתפק הלבוש מדנקט ה' בתים שם ר"ל דוקא ה' בתים אבל אי מניח ב' זוגות תפילין מסדר א' שניהם של רש"י או שניהם של ר"ת אין בו משום ב"ת דומי' דציצית שיכול ללבוש כמה בגדים שיש בהם ציצית או דלמא שגם בב' זוגות מסדר א' יש בו משום ב"ת ואינו דומה לציצית שכל בגד בת ד' כנפו' חייבת בציצית כו' אבל מ"א פשיטא ליה דב' זוגים מסדר א' יש בו משום ב"ת וראייתו מרפ"י דעירובין דתנן המוצא תפילין בר"ה בשבת במקום שנאבדים מכניסן דרך מלבוש זוג זוג ור"ג אומר מכניסן שתים שתים ובעי למימר תחלה דכ"ע ס"ל שבת לאו זמן תפילין ואפ"ה משום הצל' התירו חכמי' להכניס דרך מלבוש והוי תכשיט ודוקא במקום תפילין הוי תכשיט ובהא פליגי דת"ק סבר דאין מקום בראש וביד כ"א להניח שם תפילין א' לכן לא התיר כ"א זוג זוג ור"ג סבר מקום יש בראש וביד להניח שם שני תפילין לכן שרי להכניס שנים שנים ואב"ע דכ"ע ס"ל מקום יש בראש וביד להניח בו שני תפילין ובהא פליגי דת"ק סבר שבת זמן תפילין ולכן אם לובש יותר מזוג אחד איכא משום בל תוסיף ור"ג סבר שבת לאו זמן תפילין וליכא משום בל תוסיף דשלא בזמן המצוה אינו עובר עד שיתכוין להוסיף ואיכ' עוד כמה אוקימתות. ע"ש עכ"פ מוכח מת"ק להאי אוקימת' וכן מאוקימתו' אחרו' דמסיק אח"ז) דמסד' א' שני זוגות יש בו משום בל תוסיף וכן הביא בס' ל"ח ראיה זו. וכ"כ הב"י בשם המ"מ בסימן תרנ"א בהל' לולב פ"ז ולמד מתפילין דאם לקח שני לולבין עבר על בל תוסיף אבל אם הוסיף מין אחר שאינו מארבע מינים שבלולב אמרינן האי לחוד' קאי והאי לחודא קאי כדאיתא פרק הנחנקין ולא עבר על בל תוסיף ע"ש והם כדברי מ"א. דאשתמיטתי' דברי המ"מ הנ"ל והגמ' ר"ל דברי מ"מ אשתמיט מתרווייהו אבל דברי הגמ' לא אשתמיט כ"א מלבוש אבל הל"ח הביאה וכנ"ל. ומ"ש מהאי דהנחנקים ר"ל דאמרי' בסנהדרין דף פ"ח ע"ב אר"א א"ר אושעיא אין זקן ממרא חייב אלא עד שיורה בדבר שעקרו מה"ת ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ואין לנו אלא תפילין דעיקרו מן התורה דכתיב וקשרתם לאות כו' אבל אינו מפורש מהו ופירושו מדברי סופרים שכן קבלו הל"מ דין התפילין ויש בו להוסיף על ד' בתים ואם הוסיף גורע ופריך ה"ד אי עביד ד' בתים ואייתי בית אחריני ואנח גבייהו האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי (ור"ל אין בו משום בל תוסיף דהא אין לבית ה' חיבור עם הד' בתים) ואי עביד ה' בתים (ר"ל דבוקים יחד) גרוע ועומד הוא (פירש"י דמתחלתו לא עשה כהוגן כו' ואנן בעי' גורע דהשתא שהיה מתחלתו כשר ופוסלו בתוספתו עכ"ל) ומשני הא"ר זירא בית החיצון שאינו רואה את האויר פסול (ופירש"י לאחר שעשה ד' בתים והיה כשר מתחלתו הוסיף ודיבק לו בית ה' וכ"פ הרמב"ם פ"ז מהל' ממרים) ע"כ הרי דאי מנח ד' בתים ואנח עוד בית ה' אצלם ולא דבקו אין בו משום ב"ת דאמרי' האי לחודי' כו' וא"כ כ"ש ב' זוגות מסדר א' דדומה קצת לציצית כסברת הלבוש הנ"ל כ"ש דאין בו משום בל תוסיף:

דהתם כתב פ' אחרת כו' והוא סברת המ"מ הנ"ל והא דלא משני הש"ס דמיירי שהוסיף פ' א' מן ד' פרשיות שבתפילין י"ל דס"ל כמ"ש הרשב"א בתשו' סי' תקל"א הביאו בס' כפות תמרים בסוכ' דף ל"א ע"ב דכה"ג אע"ג דעבר על ב"ת מ"מ ידי מצוה יצא וא"כ אפי' מיירי בהוסיף א' מד' פרשיות אפ"ה תקשי דהא בזקן ממרא בעי' ואם הוסיף גורע וכיון דיצא ליכ' גורע אלא דתחל' קושיית' מהאי דסנהדרין היא מל' המקשן דאמר האי לחודיה קאי כו' דמשמע דאין בו משום ב"ת וע"ז הוצרך מ"א לתרץ דס"ד דהוסיף פ' אחרת (והיינו דנקט המקשן כה"ג דכן אורחא דמלת' יותר שיטעה זקן ממרא להוסיף פ' ה' ולא להורות לכתוב פ' א' ב"פ) אבל המתרץ לא הוי סגי ליה לתרץ דהוסיף פ' מד' פרשיות דאכתי תקשי כנ"ל (אלא דלהמ"מ צ"ב דגם הוא ס"ל כדעת מ"א כנ"ל ומדברי כפות תמרים שם נראה דס"ל היכי דהוסיף אף ידי מצוה לא יצא) והא דהוצרך הרא"ש לו' דה"ה ברצועות משום דפסולים ת"ל דהוי כפ' אחרת משום דכ' המ"מ שם בלולב אי הביא מין אחר ניהו דב"ת ליכא מ"מ איסור דרבנן איכא ע"ש אלא דשם בסנהדרין מיירי לענין דין תור' דהא מיירי לענין חיוב מית' דזקן ממרא ולכך לצאת אף ידי איסורא דרבנן הוצרך הרא"ש לו' שיתכוין שהם כרצועות ועמ"ש מ"א סי' תרנ"א ס"ק כ"ז:

(ד) (ס"ק ד) ואם אינו כו'. דע דמה שהוגה בש"ע ויסלקם מיד וכן אח"ז וי"א שאם כו' היא מהגהות ט"ז אבל מ"א היה לפניו גירסא הישנה ולא היה כתוב אלו התיבות שניתוספו לכן הוקשה לו דהיינו מציעתא. דהמ"א הבין לפי פשוטו דגם במציעתא כוונתו ויניח האחרים כו' ר"ל אחר התפלה כמו בסיפ' ועוד הקשה מ"ש על סמך ברכה א' הא גם ברישא הדין כן:

ול"נ דהפ' כו' ואח"ז יניח כדברי כו' ועכ"פ יהיו שני הזוגות עליו בשעת ק"ש ותפלה ולכן לא הקפיד במציעות' איזה יניח תפלה של רש"י או של ר"ת כיון דבין כך ובין כך יהיו הב' זוגות עליו בשעת ק"ש ותפלה. וכ' המרדכי אע"פ שמפסיק בברכות כו' דאם יניח ב' הידות זא"ז ואח"ז השני ראשים זא"ז גרע טפי להפסיק בין של יד לש"ר בהנחתן. דהא אפי' בחה"מ דאינו מברך אפ"ה אסור להפסי' בין ש"י לש"ר כדלעיל סי' כ"ה במ"א סקי"ד:

(ה) (ס"ק ה) ואם לא יוכל כו' כצ"ל כגון שי"ל מכה דבזא"ז ל"ל דאינו יודע לכוין המקום דמאי בקיאות שייך בזה. לכן כ' דאינו יכול והיינו מפני מכה וכדומ' וכיון דאין עליו בשעת ק"ש ותפלה כ"א זוג א' לכן הקפיד שיהיה עליו אז של רש"י דהוא עיקר. וכן מנהג העולם ואח"ז יניח של ר"ת ויקרא בהם שמע והיה א"ש שלא יהיה כמעיד עדות שקר שקורא ק"ש בלי תפילין ולכן א"צ לו' פ' ויאמר כי לא הוזכרו שם תפילין וכן אם קודם שמניח של ר"ת עבר זמן ק"ש יקרא בהן מזמור א' תהלים או ילמוד פרק א' או הלכה א' בהן. וכ' הט"ז דיניח של ר"ת למעלה משל רש"י וכפי מה שהעלה הט"ז מסוגי' דעירובין הנ"ל אין זה ברור דקי"ל מקו' יש בראש וביד להניח ב' תפילין ולכן יניח של רש"י למטה שהוא עיקר ולמטה ודאי הוא מקום תפילין ולכן כ' ג"כ דהמניח של רש"י לבד יניחם דוקא שיסיימו מקום התפילין במקום התחלת צמיחת השערות והתפילין גופייהו למעלה על השערות אבל לא למעלה מזה שמא אין מקום בראש להניח בו ב' תפילין (ובס' א"ר חולק) ולפמ"ש לעיל סי' ל"ב במ"א ס"ק נ"ו דשיעור רחב התפילין ב' אצבעות עם התיתורא ומעברתא ואין מקום בראש כ"א שיעור ד' אצבעות המניחים שני זוגות בפעם אחד צריכים ליזהר שלא יהיו התפילין רחבים עם המעברתא ותיתורא יותר משני אצבעות לבל יצטרך להניח של ר"ת על מעברתא של רש"י ואולי י"ל שיש מקום ה' אצבעות רק שאינו ששה אצבעות ודוחק:

(ו) (ס"ק ו) לא יניח כו' ואם כו' וכתב בס' ע"ת בשם תשו' מהרמ"ע דכ"ש דאין להחליף הבתים ורצועות ופרשיות אבל בס' א"ר כ' שע' שם וכ' דלכתחלה לא מורינן להיתרא ומ"מ אי איכא אינש דלא קפיד ורצה להחליף לא מחינן בידיה עד כאן לשונו ולכאורה גם מדברי ב"ח נראה דשרי להחליף שדחה דעת הדוחים הראי' שהביאו ראיה לשטת רש"י ממעשה שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין כתובים כסדר שכ' רש"י. ודחו לפי שפסולים היו גנוזים שם. וכתב הב"ח וז"ל ולא נהירא דלא היו צריכים גניז' אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה עכ"ל מבואר מזה דמותר להחליף הפרשיות משל רש"י לר"ת. אך זה ליתא דדוקא לדידן דלא ידעי' איזה מהן עיקר של רש"י או של ר"ת לכן אסור להחליף ד"מ של רש"י אסור להחליף ולעשותן של ר"ת דדלמא קי"ל כרש"י א"כ אם נעשה מהן של ר"ת דפסולים לרש"י הרי מורידן בחליפ' אלו מקדושתן וכן איפכא משא"כ על הדוחים שדחו ראיית רש"י. והא דמצאו בבימה כרש"י משום דהיו פסולים וגנזום א"כ באותן הימים לא נסתפקו וידעו בבירור דהעיקר כר"ת א"כ לא היו צריכים גניזה אלא להחליפן וליכא בזה הורדה אדרבה מעלי' להו דע"ע היו ודאי פסולים ועכשיו ע"י החלפה יהיה תפילין כשרים:

מעבר לתחילת הדף

< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.