אליה רבה/אורח חיים/לד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png לד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] שני תפילין וכו'. תימא אם כן למה פסקו בסימן ש"א במוצא תפילין בשבת דלא יוציא רק זוג אחד. ואי נאמר כדמסיק בריש המוצא תפילין דשבת זמן תפילין הוא, ואתי איסור בל תוסיף ומשוי ליה כמשאוי. ואם כן קשה הא קיימא לן בסימן ל"א דשבת לאו זמן תפילין הוא ועוד מצאתי בתוספות יום טוב פרק במה אשה שתמה על דברי הטור בסימן ל"א הנזכר לעיל מסימן ש"א שכתב הטעם דלא יצא בתפילין דילמא אתא לאתויי ברשות הרבים דשקיל ליה מרישיה אם בא לפנות, אלמא דסבירא ליה בשבת זמן תפילין הוא. ועד שרבתה התמיהות עיינתי ונראה לעניות דעתי דשלוש מחלוקת בדבר. דמאי דאמרינן שבת זמן תפילין היינו דמצוה נמי להניחן בשבת, והיינו דאמרינן שם בברייתא אליבא דהך תנא דנשים חייבין בתפילין דהוי מצות עשה שאין הזמן גרמא וסבירא ליה לש"ס דתנא דמתניתין סבירא ליה כתנא דברייתא, ודו"ק. ולמאן דאמר ושמרת את החוקה ולא בשבת ויום טוב יש איסור כשמניח תפילין בשבת כמבואר בסימן כ"ט. ולר' עקיבא דלמד מלך לאות יצאו שבת ויום טוב שהן גופן אות אין איסור כשמניח תפילין בשבתא, אלא דאין חיוב ברכה. ואם כן אנן קיימא לן כר' עקיבא כמבואר בסימן ל"א, לכך קיימא לן דלא יוציא רק זוג אחד. דכיון שאין איסור להניח תפילין. אף שאינו אלא רשות מכל מקום אסור להוסיף ומשוי לה כמשאוי, ולכן הוצרך הטור בסימן ש"א לטעם שמא אתא לאתויי ברשות הרבים, דלא שייך לומר הטעם משום משאוי, דהא אין איסור להניחן בשבת, ודו"ק, דבזה ניחא הכל בס"ד. והשתא מה שנדפס בספר ט"ז והאריך בתשובה שאלה דמי שמניח תפילין של רש"י ור"ת ביחד שיניח של רש"י למטה לצד הפנים, ושל ר"ת למעלה ממנו והאריך לדקדק בסוגיות הש"ס, עיין שם. ובמה שפירשתי נדחה כל דבריו למעיין ודו"ק, ובלאו הכי דבריו דחוקים:

ב[עריכה]

[ב] יניח כדברי האחד וכו'. ואז יניח תחילה של ר"ת ואחר כך של רש"י ותפילה בשל רש"י, לבוש. ונראה לפי שראה כפל לשון בשולחן ערוך למד הלבוש לעשות שתי חלוקות בדבר, וכתב דיניח של ר"ת תחילה ואחר כך של רש"י, והדר כתב דיותר טוב שיניח תחילה של רש"י וכו' כדמסיק השולחן ערוך. אבל בלחם חמודות דף צ"א כתב זה לשונו ולי נראה דהשולחן ערוך מעיקרא כתב שאם אינו יודע וכו' שיניח בזה אחר זה ולא יברך כי אם על אחד, והדר מפרש איזה מניח תחילה, ואין כאן ב' חלוקות, עד כאן לשונו. וכן בנחלת צבי חולק וכתב דלכולי עלמא לא יברך על של ר"ת תחילה, עיין שם. מיהו נראה לעניות דעתי מספר התרומות סימן ר"נ דרשאי לברך תחילה על של ר"ת, והט"ז ור"מ רבקש מגיהין בשולחן ערוך ויש אומרים שאם לא יוכל להניח וכו', וכן בשולחן ערוך נדפס עם בעל עולת תמיד משמע נמי כדברי לבוש. וראיתי בספר מגן אברהם פירוש דברישא קאמר שיניח שניהם ויברך ויהדקם בבת אחת, ואחר כך קאמר ואם אינו יודע לכוין וכו' פירוש כשמהדקים בבת אחת וצריך לקושרם זה אחר זה יניח כדברי האחד וכו' עד כאן. ותימא אם כן למה כתב השולחן ערוך ויסלקם מידו:

ג[עריכה]

[ג] שמע והיה וכו'. אבל לא ויאמר דכיון דלא נזכר בו תפילין לא הוי כמעיד עדות שקר:

ד[עריכה]

[ד] מי שמוחזק וכו'. דהא שלחו כתב מארץ ישראל שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל הנביא ומצאו תפילין ישנים כסדר רש"י. ויש דוחין דלפי דפסולין הוי גנזום לשם ולא נהירא דלא היו צריכין גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה, כן כתב הב"ח. כתב בספר ברוך שאמר כל יראי ה' יזהרו לשמור ולגנוז כל ענייני תפילין הן רצועות והן מעברתות ותיתורא ובתים וטלאים וכל שכן הפרשיות עצמן, וכיצד גניזתם ישימם בכלי חרס אצל קבורת של תלמיד חכם, כי בענין אחר יהיו לסוף נזרקים אפילו כשגונז אותם בארון הקודש כי אין שם שום גניזה לימים רבים, עד כאן. ודע דאף לר"ת צריך לכתבו כסדרן כמו שכתב סימן ל"ב סעיף א' ולכן צריך שיניח חלק פרשת והיה אם שמוע ויכתוב פרשת שמע בקצה הקלף ואחר כך יכתוב פרשת והיה אם שמוע באמצע:

ה[עריכה]

[ה] הוא חול וכו'. כתב עולת תמיד וכל שכן שאין להחליף הבתים והפרשיות והרצועות, ועיין בתשובה מהרמ"א, עד כאן. ועיינתי שם סימן ל"ז והקשה על עיקר דין זה וסיים דלא מורינן להתירא אלא בתנאי מוקדם כיון דנפיק מפומיה דהרא"ש, ואי איכא אינש דלא קפיד לא נמחי בידיה, עד כאן ועיין ס"ק שקודם זה. כתב הלבוש להניח שני זוגות תפילין מסדר אחד יש להסתפק אי הוי בל תוסיף דשמא דוקא חמש פרשיות הוי בל תוסיף ויש להחמיר וכו' וכן הסכים בלחם חמודות דף צ"א והקשה על פלפולו וספיקו מריש פרק המוצא תפילין ופרק הנחנקין, עיין שם באריכות. והנה מב"ח משמע דאם מכוין שלא לצאת אלא באחד אין עובר. וצריך עיון מש"ס עירובין שם דאם כן אמאי אין מכניס שנים בשבת משום בל תוסיף, לכוין שלא לצאת אלא באחד ויהא זוג השני כתכשיט, עיין שם. וכן מבואר בתוס' שם ד"ה אי וכו' דאף באין מכוין עובר וכן בחידושי הלכות שם. ואין להקשות מסעיף ב' שיכוין בהנחתן וכו' ואין כאן בל תוסיף דשאני התם דודאי אחד חול מה שאין כן בשני זוגות כשרים:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.