מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/ו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית וטיפול בתבניות + השלמת ציור חסר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{ | '''בא"ד. והר"ר שמעיה כו' ואפי' כי לא נפיש ושוו כי הדדי מותר כו'.''' עכ"ל. ור"ל דמה שדומה לנו מחצה על מחצה א"א לנו לצמצם ולמדוד ומיהו אפשר דשוו כי הדדי ולכך לרב פפא שרי דההיתר מצוי טפי בעומד מרובה ובשוה והאיסור אינו אלא בפרוץ מרובה ולר"ה בריה דר"י אסור דהאיסור מצוי טפי בפרוץ מרובה ובשוה וההיתר אינו אלא בעומד מרובה ולזה קשיא להו השתא מההיא דנמצא בין ב' עיירות כו' דהתם נמי בתרי אנפי תביא כ"א עגלה דשמא קרובה כו' אבל לפי' הראשון לק"מ דלמ"ד א"א לצמצם היינו דא"א כלל להיות שוין ועיין בתוס' פ"ב דחולין {{ממ|}} ומה שכתבנו בחידושינו שם וע"ש וק"ל: | ||
'''בד"ה מצדו בעשר כו' דעשר כשלמטה וארבעה כשלמעלה.''' עכ"ל. כצ"ל ור"ל דעשר כלמטה מעשר ושרי כדקתני הרחב מעשר ימעט דמשמע דעד עשר ועשר בכלל מקרי פתח וטפי מעשר הוי פרצה אבל מצידו דהוי בד' היינו משום דממעט בהלוכא בפתחא רבה ועייל בפתחא זוטא וארבע טפחים נמי מקרי פתחא בכ"מ וממעט בהלוכא דפתחא רבה ודו"ק: | |||
''' | '''בד"ה רב אמר תורתו כו' מיהו שם פי' פי' אחר כו' וכפירושו משמע מדאמר בסמוך כו'.''' עכ"ל. אין רצונם לומר וכפירושו משמע דהיינו לאפוקי הפירוש שכ' רבינו הזקן דאדרבא עיקר הראיה לההוא פירושא דכיון דלרב התיקון בעקמימותו כפירש"י לשמואל נמי התיקון בעקמימותו משא"כ לפי' אחר שפרש"י דלשמואל לא הוי התיקון כלל בעקמימותו וכ"ה בהדיא בדברי הרא"ש אבל ר"ל וכפירושו משמע דהיינו כפירושו בדברי רב דהתיקון בעקמימותו ולאפוקי פר"י דהתיקון הוא בפתחי המבוי אבל בעקמימותו א"צ תיקון כלל אפי' לרב ודומיא כפירש"י בל' אחר בדברי שמואל ועיין ברא"ש בכל זה וק"ל: | ||
''' | '''בא"ד. אבל אי אעקמומית קאי כו' הואיל ופתחי המבוי כו' דהא צורת הפתח מהני מן התורה כו'.''' עכ"ל. ר"ל דאי יתר מי' אפתחי מבוי קאי ודאי דלא הוה מהני ליה צורת הפתח מיהת מדרבנן לרב אע"ג דמהני ליה מן התורה אבל אי קאי יותר מי' אעקמומית ניחא כיון דמן התורה מהני צורת הפתח בכל מקום הכא בעקמומית הקילו חכמים דמהני אפי' ביתר מעשרה כיון דהתיקון בעקמומית אינו אלא בשביל שיראוהו מכאן ומכאן וכהאי גוונא כתב המרדכי בשם מור"ם ע"ש וק"ל: | ||
'''בא"ד.''' ואפי' גרסינן דלתות איכא כו' ועקום באמצע כזה [[קובץ:ציור למהרשא עירובין ו א.png|25px]]: | |||
'''בא"ד''' ואפי' גרסינן דלתות איכא כו' ועקום באמצע כזה: | |||
'''בד"ה ולחי וקורה מכאן אע"ג דלחי לא מהני ביותר מעשר יעשה כו'.''' עכ"ל. מיהו ק"ק הך ברייתא לרב דס"ל צורת הפתח לא מהני ביתר מעשרה ודו"ק: | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:מהרש"א - חידושי הלכות: עירובין]]</noinclude> | |||
[[קטגוריה:מהרש"א | |||
גרסה אחרונה מ־12:39, 27 ביולי 2021
מהרש"א - חידושי הלכות 
עירובין ו א
בא"ד. והר"ר שמעיה כו' ואפי' כי לא נפיש ושוו כי הדדי מותר כו'. עכ"ל. ור"ל דמה שדומה לנו מחצה על מחצה א"א לנו לצמצם ולמדוד ומיהו אפשר דשוו כי הדדי ולכך לרב פפא שרי דההיתר מצוי טפי בעומד מרובה ובשוה והאיסור אינו אלא בפרוץ מרובה ולר"ה בריה דר"י אסור דהאיסור מצוי טפי בפרוץ מרובה ובשוה וההיתר אינו אלא בעומד מרובה ולזה קשיא להו השתא מההיא דנמצא בין ב' עיירות כו' דהתם נמי בתרי אנפי תביא כ"א עגלה דשמא קרובה כו' אבל לפי' הראשון לק"מ דלמ"ד א"א לצמצם היינו דא"א כלל להיות שוין ועיין בתוס' פ"ב דחולין ומה שכתבנו בחידושינו שם וע"ש וק"ל:
בד"ה מצדו בעשר כו' דעשר כשלמטה וארבעה כשלמעלה. עכ"ל. כצ"ל ור"ל דעשר כלמטה מעשר ושרי כדקתני הרחב מעשר ימעט דמשמע דעד עשר ועשר בכלל מקרי פתח וטפי מעשר הוי פרצה אבל מצידו דהוי בד' היינו משום דממעט בהלוכא בפתחא רבה ועייל בפתחא זוטא וארבע טפחים נמי מקרי פתחא בכ"מ וממעט בהלוכא דפתחא רבה ודו"ק:
בד"ה רב אמר תורתו כו' מיהו שם פי' פי' אחר כו' וכפירושו משמע מדאמר בסמוך כו'. עכ"ל. אין רצונם לומר וכפירושו משמע דהיינו לאפוקי הפירוש שכ' רבינו הזקן דאדרבא עיקר הראיה לההוא פירושא דכיון דלרב התיקון בעקמימותו כפירש"י לשמואל נמי התיקון בעקמימותו משא"כ לפי' אחר שפרש"י דלשמואל לא הוי התיקון כלל בעקמימותו וכ"ה בהדיא בדברי הרא"ש אבל ר"ל וכפירושו משמע דהיינו כפירושו בדברי רב דהתיקון בעקמימותו ולאפוקי פר"י דהתיקון הוא בפתחי המבוי אבל בעקמימותו א"צ תיקון כלל אפי' לרב ודומיא כפירש"י בל' אחר בדברי שמואל ועיין ברא"ש בכל זה וק"ל:
בא"ד. אבל אי אעקמומית קאי כו' הואיל ופתחי המבוי כו' דהא צורת הפתח מהני מן התורה כו'. עכ"ל. ר"ל דאי יתר מי' אפתחי מבוי קאי ודאי דלא הוה מהני ליה צורת הפתח מיהת מדרבנן לרב אע"ג דמהני ליה מן התורה אבל אי קאי יותר מי' אעקמומית ניחא כיון דמן התורה מהני צורת הפתח בכל מקום הכא בעקמומית הקילו חכמים דמהני אפי' ביתר מעשרה כיון דהתיקון בעקמומית אינו אלא בשביל שיראוהו מכאן ומכאן וכהאי גוונא כתב המרדכי בשם מור"ם ע"ש וק"ל:
בא"ד. ואפי' גרסינן דלתות איכא כו' ועקום באמצע כזה 
:
בד"ה ולחי וקורה מכאן אע"ג דלחי לא מהני ביותר מעשר יעשה כו'. עכ"ל. מיהו ק"ק הך ברייתא לרב דס"ל צורת הפתח לא מהני ביתר מעשרה ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |