ריטב"א/עירובין/ו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מבוי שנפרץ מצדו בעשר. פי' אם נפרצ' אחת מן הכותלי' של ארך המבוי אין פרצתו בעשר אמו' כלומ' דבעשר אמו' אינו נפסל מפני שהו' חשוב כפתח דכל שיש בו שיעור פתח אינו חשוב כפרצה. והכי מוכח ממאי דאמרי' מאי שנא מצדו בעשר דפתחא הוא מראשו נמי פתחא הוא אלמא בעשר דאמרי' להכשר הוא כיון שהוא כשיעור פתח כדאמרי' נמי בדר' אמי ור' אסי לעיל אם יש שם פס ד' מתיר פרצה עד עשר והכא נמי בהכי מיירי שיש בו פס ד' דאי לא הוה פרכינן מינה כדפרכינן בסמוך מינה והא דקאמר בד' פי' שהוא אוסרה בד' טפחים וראשו של כותל מבוי בכותל שבכניסה כגון שהיה המבוי רחב ומקצת כניסה היתה סתומה. ואחר שהכשירו הפתח הנשאר בקורה או בלחי נפרץ הסתו' אם יש בפרצה ד' טפחים אוסר את המבוי דכל דהוי הפרצה דבר חשוב כשיעור הראוי לפתח קטן אוסרת שם שאין טעם לחלק בזה בין ד' ליותר מד' טפחים דכל דאפיקתיה להכשר פרצה מתורת פתח דלא נימא פתחא הוא אוקמיה על ד' טפחים שהוא דבר חשוב והיינו דאמרי' בסמוך דמסתברא כוותי' דרב הונא דאמר זה וזה בד' ממבוי עקום דאמר שמואל תורתו כסתום ואוקימנ' כשהפלוש הוא בעשר אמות אלמ' פרצת צדדין בד' טפחים. ומה ראיה יש בההיא דמיירי בעשר אלא ודאי כדאמרן כיון דעשר הוי פרצה ולא אמרינן פתחא הוא מכלל דלא אמרי' שיהא דין פרצה תלוי בתורת פתח דא"כ כשהוא בעשר לא יהא נדון כפרצה. וכיון דאפיקתיה לדין פרצה מדין זה דאפשר דהוי שיעור פתח ויהא נדון כפרצה אדרבה מוקמיה לדין פרצה בדבר חשוב וכל שיש בה ד' טפחי' כשיעור פתח שהוא דבר חשוב אוסרת. וא"ת והיכי נקטי' סתמא מצדו בי' ומראשו בד' ויהא שיעורים להכשיר בו ושיעור ד' לפסול. י"ל דכל כה"ג דכיון דבטעמא תלי והטעם ילמד על עצמו נקיט לה סתמא בדלא פריש והא כדאיתא והא כדאיתא. וכל שהוא נדון כפרצה בין מיות' מעשר הן בד' טפחים לא סגי ליה בלחי וקורה אלא בעי צורת פתח שאין לחי וקורה מתירין את הפרצה:
שם ופרכי' מצדו דהוי בי' להכשירו דפתחא הוא ראשו נמי נימא פתחא הוא: ופרקי' דראשו דלעולם בראשו ממש בעשר אם לא נפרץ במלואו והכא כגון דפתח בקרן זוית דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. עיקר הפירוש כמו שפירש רש"י ז"ל שהפרצה בקרן זוית ממש שאוכלת שני ראשי הכותלי' כותל מזרחי ודרומי או כותל מזרחי וצפוני כזה<img src=""> וכההיא דאמרי' לעיל דפתח לה בקרן זוית שהו' על כרחינו כצורה זו. וא"ת והכי אמרי' דפתח' בקרן זוית לא עבדי אינשי דהא אמרינן לעיל דפתח לה בקרן זוית וי"ל כמו שפי' הראב"ד ז"ל דשאני הכא דהוא פרוץ בלא פצימין דכי הא ודאי לא עבדי אינשי בקרן זוית אבל כשהוא עשוי בפצימין כההוא דלעיל הא ודאי עבדי ליה אינשי. והנכון דשאני הכא שהוא בקרן זוית של כניסת המבוי דהא ודאי לא עבדי אינשי כנ"ל: וא"ת כיון שהפרצה היא בקרן הסמוך לכותל הכניסה א"כ הוא פרוץ מצדו כלפי ראשו ואין פס ד' והיה לנו לפסול כשיש בו ג' טפחים כדאמרי' לעיל בדר' אמי ור' אסי שלשה אינו מתיר י"ל דהתם הוא שהקורה נתינ' על שיור ראש הכותל הארוך וכיון שאין באותו שיור ד' טפחים לא חיישי' ובעי' קורה ע"ג מבוי וליכא אבל הכא השורה נתונה קיימת מתחלתה במה שנשאר מן הכותל שברחב המבוי כגון זה <img src="">:
רב הונא אמר א' זה וא' זה בד' טפחים. פי' דבכל ענין הפרצה אוסר' בד' טפחים בין מצדו בין מראשו כיון דהוי מידי דחשיבי אמר רב נחמן בר יצחק כוותיה דרב הונא מסתברא דאיתמר מבוי עקום: פרש"י ז"ל מבוי עקום כמין גם כזה<img src=""> ושני ראשין יוצאין לרשו' הרבי' ונכנסי' בפתח זה ויוצאין בזה רב אמר תורתו כמפולש ושמואל אמר תורתו כי סתום ופרש"י ז"ל דה"ק שצריך לעשות פתח בעקמומיתו כיון שמפולש שם לחבירו ועושה לחי או קורה לשני ראשין ושמואל דאמר תורתו כסתום. פי' ז"ל בשם רבו הזקן דהיינו צריך לעשות לחי בעקמומיתו ובשם עצמו ז"ל פי' שצריך לחי או קורה בשני ראשיו כדין מבוי סתם אבל בעקמימותו אינו צריך כלום אליבא דשמואל בתוס' הקשו על זה דהא רב אמר תורתו כמפולש ולפי' זה חמור הוא ממפולש דאלו מפולש אין בו אלא צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן ובכאן יש צורת פתח ושני לחיים בשני ראשים: וכן לפי' הזקן ז"ל בתורתו כסתום היאך יהא בעקמימותו כלום והרי אתה חושב אותו כאלו הוא סתום והא ודאי לא קשיא כי מפני שמקום העקמימו' משמש כניסה ויציאה לכאן ולכאן וכאלו פתוח לשני המבואו' נחלקו עליו דרב אמר שתורת אותו פתח שבעקמומי' כתורת פתח מבוי מפולש דעלמ' שעושין בו צורת פתח. ושמואל אמר שתורת אותו פתח כפתחו של מבוי סתום שנותנין בו לחי. וכשתאמר לרב למה עושין צורת פתח בעקמ' ואין עושין אותו בא' מראשיו י"ל מפני שיהא צורת פתח שעושין. שם משמש לשתי המבואות ויראו אותו כי הפתח ההוא משמש לכאן ולכאן: ואם אתה עושה צורת פתח בא' מן הראשים בלבד לא הכשרת השני בצורת פתח בא' מראשיו כי אין זה הראש שבו צורת פתח חשוב ראשו של זה כלל. ויש מביאין ראיה לפרש"י ז"ל מההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא דאצרכוה שני דלתות במקום צורת פתח לרב דאמר תורתו כמפולש ולשם אי אפשר לעשו' דלתות או בית צ"פ אלא על הדרך שפרש"י ז"ל שהיה עקום כמין ח' כזה<img src=""> ועשו אותו כשני העקמומית שאם אתה אומר שאין עושין כלום בעקמומית אלא בראשים הא ודאי בחד צורת פתח סגי כמפולש דעלמא דהא את"ל שאין בעקמומיתו צריך כלים אתה עושה כניסתו ויציאתו כשני ראשים וכאלו הוא מפולש שנתעקם וכל מבוי מפולש א"צ צ"פ אלא בא' מב' ראשיו: ועוד סייעו רש"י ז"ל מההוא מבוי עקום דהוה בסורא ואותיבו בודיא אעקמומיתי' ופרכי' אי לרב צ"פ בעי כלומר במקום הבודיא ואי שמואל לחי מעליא בעי. כלומר במקום הבודיא והראיה דבמקום הבודיא קא' ולא בראשו ממש מדאמר והאי כיון דשדי ליה זיקא לא אמר כלום הוא. דילמא אי לאי דשדי ליה זיקא שפיר הוי לחי שם בעקמימותו וכן יש מביאי' ראיה לפי' זה ממבוי העשוי כנדל לפי מה שפרש"י ז"ל שם דבעי' לפרושי הת' ובודאי שאין פי' זה מחוור שיהא מפולש בשתי צדדיו לר"ה ולא נעשה צ"פ באחד מראשיו שהם פלוש גמור ברשות הרבי' ונעשה צורת הפתח במקום העקום מפני שנכנסין ומבקעין בו ממבוי למבוי לכך נראה יותר כמו שפרש"י ז"ל דרב ושמואל בא' משני ראשיו מיירי דרב חשיב ליה כמפולש שנתעקם וצריך צורת פתח בא' מראשיו ושמואל חשיב לי' כאלו היה סתום במקו' העקמומי' ודי לעשות לחי או קורה בשני ראשיו וכן נראה בירושלמי ומבוי עקום דנהרדע' דאצרכוה דלתות לא לשתי דלתות קאמר לשתי רוחו' אלא תורת דלתו' וגם שברוח א' דרך לעשות שתי דלתות על הרוב ולעולם ברוח א' הכשירוהו. ור"ח ז"ל גריס ואצרכוה דלת וכשתמצא לומר דלת ממש משתי רוחות. קאמר יש לומר שהיה כצור' זו <img src="">. דכיוצא בזה דרך צורת פתח באחד מראשו המבוי המפולש להכשיר עצמו ונכשר בו המבוי העקום שבצדו אבל המבוי העקום שבצד האחד אינו נכשר כי עדיין יש לדון בו שני ראשיו הם פתח העקום והראש השני של המבוי הגדול שאין בו כלום ונמצ' שאין למבוי העקו' ההוא שום צ"פ בא' משני ראשיו אם לא תעשה לו צורת פתח בפתחו או בראש המבוי הגדול השני דוק ותשכח. וההוא מבוי עקום דסור' הגרסא כך פר"ח ז"ל כך היא ואותיבו בידיא בשפתיה וכן עיקר ולענין פתח עקום כצורת חי"ת נראין דברי ריב"א ז"ל דלכ"ע תורתו כסתום לעשות בכל א' מב' ראשיו לחי או קורה דע"כ לא אפליגי אלא במבוי כעין גם שצריכין הרבים להתעקם ולבקע בהם עכ"פ כדי לעבור לר"ה הסמוך לכל א' מראשיו. אבל כשהוא כצורת חי"ת הרי הוא רשות הרבים ישרה לפני שני ראשיו ומה להם לבני רשות הרבים לעקמה הא ודאי אין מעקמי' שם אלא הצריכים ליכנס למבוי ואולי יעשוהו אחרי כן קפנדריא או יחזרו לצאת בפתח שראו בה הילכך אין דינו אלא כסתום בין לרב בין לשמואל וההוא דמבוי העשוי כנדל במקומו נפרש בע"ה.
שם במאי עסקינן אילימא ביותר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום ר"י ז"ל וגם לפרש"י ז"ל בתורתו כסתום מפרשין הכי כיון שהפרצה יותר מעשר אין לך פלוש גדול מזה ואין זה חשוב מבוי עקום אלא כאלו הוא מבוי מפולש ישר שנתעסק' מעט כאומר והא ודאי הדין עם רב שדן אותו כמפולש וא"ת ולדידיה נמי כיון שהוא רחב ביותר מעשר היכי סגי ליה בצ"פ ולפרש"י שעושה רב צ"פ בעקמימו' דהא אמר רב כי צריך למעט כשהוא יותר מעשר וי"ל דמודה רב כשפתח הוא בעקמומית שאינו צריך למעט ולפר"י ז"ל אתי שפיר דלדידיה אין רב עושה צ"פ אלא בראשו של מבוי ושם אין יותר מעשר ולפי' הזקן ז"ל אפילו כן כיון שהפלוש ההוא ביותר מעשר היאך נכשר בלחי או קורה דהא כל פרצה שהוא ביותר מעשר אין לה ולא קור' מתירין אות' אלא לאו בעשר ואפ"ה אמר רב תורתו כמפולש אלמא פרצת מבוי מצדו בד' טפחים דהא הכא כשתעיין בפרצ' זו יפה תמצא כל א' מן המבואו' כאלו נפרץ בצדו וכשתסתום הפרצה תבין ותמצא כן וזאת היא הצורה<img src=""> עם הסתומות וכיון דרב עושה פלוש זה כפרצה אלמא אין פרצת מבוי בעשר חשוב פתח אלא כפרצה וכיון דעשר עושה פרצה ה"ה לד' טפחים כדפריש' לעיל וה"ה דמצי לאתויי מדשמואל דאמר תורתו כסתום לפירש הזקן שמצריך בו לחי אלא דניחא ליה לאתויי ראי' מדרב כיון דרב חנן בר רבא דפליג על רב הונא משמי' דרב הוא דקא' לה ולרב חנן בר רבא שאני התם דבקעי בה רבי' וכיון שכן דין הוא דאפי' בעשר יהא חשוב כפלוש מה שאין כן מבוי שנפרץ מצדו דלא בקעי ביה רבים הילכך כל שהו בעשר או בפחות לא חשיבי ליה פרצה ולא פלוש אלא כאלו הוא סתום:
ופרכי' מכלל דרב הונא אע"ג דלא בקעי ביה רבים הלכך כל שהוא בעשר או בפחות לא חשיבי ליה פרצ' ולא פלוש אלא כאלו הוא סתום ופרכי' מכלל דרב הונא אע"ג דלא בקעי בה רבים. פי' דהא רב חנן בר רבא ורב הונא בחדא גוונא מיירי ואם איתא דרב בדל' בקעי בה ובי' מיירי מ"ש מדר' אמי ור' אסי דשרו פרצה מן הצד בעשר כשיש בו פס ד' דהא על כרחין דרב הונא נמי בפס ד' מיירי דבלאו הכי ליכא לאכשורי אלא בפחות מג' כלבוד ובשלמא מעיקרו הוה קס"ד דההיא דר' אמי ור' אסי בדלא בקעי ביה רבים ורב הונא בדבקעי ביה אבל השתא דאמרת דהא דרב הונא נמי בדלא בקעי ביה רבים תקשי ליה דר' אמי ור' אסי ופי' דלא בקעי בה רבים פרש"י ז"ל כגון שהפרצה למקום אשפות שאין על בני אדם לילך שם ופרקי' התם איכא כדר' אמי ור' אסי איכא גדודי פי' שיסודו' הכותל קיימינן ונראין על הקרקע ולא ניחא תשמישתיה גם נראה לכל שהיא מחיצה נפרצת אבל הכא ליכא גדודי שנסתר הכותל לגמרי ונראה לכל כאלו לא היתה שם מחיצה מעולם ולפיכך פרצתו אוסרת בד' טפחים ורב נחמן בר רבא סוב' דכל היכא דלא בקעי ביה רבים צריך צורת פתח ואם יש לו גדודי לכ"ע אינו צריך והיינו דר' אמי ור' אסי והלכתא כרב חנן בר רבא דהא רב הונא ברי' דרב יהושע קאי כוותיה כדאיתא לעיל.
שם כיצד מערבין רשות הרבים פירשה רש"י ז"ל ברשות הרבים גמורה רחבה י"ו אמה ושפתיו מכוונין זה כנגד זה ושהי' רגיל לששים רבוא וכל זה היה בירושלים ולפיכך היתה חשובה רשות הרבים גמורה ועוד דכיון דאיקימנא אמסקנא במבואו' המפולשו' לר"ה מכלל דהשתא ברשות הרבים גמור' שמעינן לה ומיהו קשה עליו דאי ברשות הרבים גמורה מיירינן השתא היכי ס"ד דתהוי בראשה לחי או קורה דהא לפתח רחב מי' לא מהני לחי או קורה וזה רחב י"ו אמה היה אבל יש לתרץ בזו כי סמו' לפתחו נתקצ' ברחבו כ"א מצדדיו עד עשר כדרך רשות הרבים על הרוב ושם הניחו את הקורה ובאידך עשו צ"פ ואם יש בו צ"פ אינו צריך למעט ולרב דפסק הלכה כת"ק מיירי שנתקצרו שני ראשיו עד עשר ומיהו אכתי קשה דהא פרכי' ליה מההיא דר' יהודה וההיא לא אפשר דמיירי בר"ה גמור' דא"כ היאך מכשירו בלחי או קורה שהרי לא התיר ר' יהודא אלא בג' ושליש בפסי ביראות כדאי' לקמן ודוחק הוא לומ' בזו דמיירי שנתקצר המבוי באותו המקום דהא סתמ' נקט ר' יהודא מי שיש לו שני בתים בב' צדי ר"ה בכל מקום שהם ואפי' ברחבו של מבוי וי"ל דאע"ג דההיא דר' יהודה בפחות מי"ו אמה בכל דכן פרכי' מינה ומיהו רש"י ז"ל פי' לקמן בפרקין דההיא דפרקין רשות הרבים גמורה אבל י"ל בכאן לפי שטתו דהשתא לא ס"ל לההיא דרב אחי דאמר שלא התירו ר' יהודא אלא בי"ג ושליש ובמקומו נדחה הק"ו שעשה מפסי ביראות ורב אשי דחה אותו ק"ו ואפילו תימא דסבר' דיליף לאו אידחיא מ"מ לאו הכרחה היא דס"ל השתא כוותי' אבל הק"ו דלקמן אמרינן טעמא דר' יהודא משום דקסבר שתי מחיצות דאורייתא והיאך אפשר דס"ל הכי ברשות הרבים גמור' א"כ אין לך מבוי מפולש בעולם שלא יהא לר' יהודא רשות היחיד מן התורה והזורק לתוכו ולרשות היחיד פטור ואלו התם תניא איזהו רשות הרבים סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשים ומוכח התם דאתיא אפי' לרבי יהודה בפ"ק דשבת לכך פרי' ז"ל דהשתא לא ברשות הרבים גמורה הוה שמעי' לה להא ברייתא אלא במבוי מפולש שאינו רחב אלא עשר אלא דבקעי ביה רבי' מכל צד לרשות הרבים גמורות ור' יהודה נמי לא מיירי כלל ברחב י"ו אמה וא"ת א"כ מאי איכא בין מאי דסבירא לן השת' כהאי ברייתא למאי דאיקימנא בסמוך במבואות המפולשים ברשות הרבים יש לומר דהשתא ס"ד כי היה המבוי בין שתי רשויות הרבים כזה<img src=""> דכי האי גוונא בקעי ביה רבים יותר להדיא וכרשות הרבים גמור' היא לענין זה אלא שאינו ברשות הרבים שמתקצ' באמצעיתו ובמסקנא אוקימנא שהוא כגון זה <img src=""> דכיון דצריכין להתעסק אח"כ אין משתמשין שם להדיא ולא בקעי ביה כולי האי ומי' עדיין קשה לפירוש זה מאי פרכינן מירושלים שהיא רשות הרבים גמורה דדילמא ברשות הרבים גמורה מודי' דלא סגי לי' אפי' בדלתו' וי"ל דאנן סביר' לן דכיון דטעמא משום דאתי רבים ומבטלין מחיצתו אין לחלק בין אמה או פתח מכיון דבקעי ביה רבים ובתו' תירצו עוד בקושיין משום דא"א שלא היו בירושלי' מבוי מפולש לר"ה כמו הצורה שכתבנו והוא דבכל ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה לא היה אפשר להשתמש בה וכדר" יהודא הכי קאמרי רבנן אין מערבין ר"ה אפילו שאינו רחב י"ו אמה בכך ופרכינן הא בדלתות מערבא לחנניה או בצורת פתח לתנא קמא ולישנא קלילא נקט והא ירושלים לא מיערבא בדלתות אלא א"כ ננעלו' והכא אפילו לחנני לא בעי כ"ה ננעלות וכדאיתא לקמן וכ"ש דקשיא לת"ק אבל לא פרכי' דבירושלי' לא בעי שתי דלתות וכ"ה סגי להו בחד לחנני' דהא פשיטא דכיון ששלש מחיצות מן התור' דיו בדלת אחד כמו בשתים אלא קושיין כדאמ' כי בירושלים היו הרבה מבואות כגון זה ודומיא דההיא דר' יהודה ופרכי' דהכא ב"ע כשהן מפולשין בעניין שביארנו והשת' נאמר כי גם אותה של ר' יהודא בהכי איירי והיינו דקתני שאין מערבין בכך הא בדלתות מערבא כפשוטה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |