רש"ש/עירובין/ו/א
גמרא מאי שנא מצדו בעשר כו' מראשו נמי כו'. נראה לי דלא מקשה דליהוי ממש כמצדו בעשר, דהא איכא למיחש דלמא עיילי בהא דעד כאן לא אמרו לקמן (יו"ד ב') אלא אין אדם מניח כו' ונכנס בפתח קטן (לגמרא זו כוונו התוס' בסד"ה אחד) אבל עשר הוא פתח גדול אלא דמקשה רק דנימא נמי פיתחא הוא ועכ"פ בפחות מעשר דא"ל לא שבקי כו' לישתרי:
שם. דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. קשה לי אם כן ליפסול בג' טפחים כיון דלא הוי פתח (וכמו כן קשה לרב הונא אמאי מצדו בד'. ואי משום כיון דטעמיה מפני דממעט בהילוכה ושבקי פיתחא רבה כמו שכתבו התוספות (ד"ה אחד) ובפחות מד' טפחים לא מיקרי פתח וכמו שכתב המהרש"א וכמו דאיתא לקמן ריש פרק חלון (עה:), הא רב אמי ורב אסי פסלי בג' טפחים מטעם דילמא שבקי כו' (לקמן יו"ד ב) ודברי המגן אברהם בסי' שס"ה סק"ג לא יעלו ארוכה לזה. אך לזה י"ל דבפחות מד' דצר המקום ליכנס וליצא בו לא עדיף מדאיכא גדודי דרב אמי ורב אסי, מה שאין כן בדלא נשתייר פס ד' דאסור אף בגדודי לכן אוסר אף בג' אם שהוא צר. אבל הא דקרן זוית ודאי קשיא).
ומש"כ מהר"מ מטעם לבוד, תמוה דהא לא קיימא לן כרבן שמעון בן גמליאל, וגם למטה אף הוא מודה לרבא לקמן (יד ב) מכל מקום חזינן כאן דמכשירין בפחות מד' (ואולי הטעם משום דרב אחלי לקמן (יב.) דאמר עד ד'). ולפי זה הנלע"ד דגם בהא דאמרינן לקמן (דף צד ב) כגון שנפרצה בקרן זוית כו' נמי בפחות מד' מותר ועיין מה שכתבתי שם בס"ד:
רש"י ד"ה מכלל דרב הונא. מקולקל בפחתים כו'. כצ"ל הח' קודם להת'[1]:
תד"ה כיצד. ויש לומר דלא גמרינן כו' אלא מילתא דכתיבא במספרם. וצריך לומר דס' רבוא לאו דוקא, דהא בריש פקודי (שמות לח כו) מבואר שהיה בעת נדבת המשכן שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים וכן בשנה השנית אחר הקמתו בפרשת במדבר (א מו) ולבד מספר הלוים:
- ↑ ולא בפתחים. וכ"ה מתוקן כבר בדפוס ונציה רפ"ח ובאמ"ד תע"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |