מהר"ם שיף/כתובות/לב/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' אלא עולא תחת תחת וכו' הקשה בח"ש א"כ מיתרבו חייבי לאוין לתשלומין וכ"ש חייבי עשה ולא לכתוב רק ריבויא אחד לכריתות ולמה לן ב' ריבוים לעיל ותירץ דה"א תחת תחת לנדה דאית בה הויה וראויה לקיימה אע"ג שיש בה מלקות כדקתני אלו הן הלוקין וכו' והנדה אפ"ה משלם אבל חייבי לאוין וכריתות לא היינו יודעין דגז"ש לנדה שראויה לקיימה וחד רבויא לחייבי עשה ולאוין אף שאין ראויה לקיימה [ולא הוי ידעינן חייבי כריתות] ובלא"ה י"ל דאין מוכרח עולא למידרש הריבויא להך מלתא דה"נ לשמעון התימני ור"ש בן מנסיא דרשי ריבויא למלתא אחריתא. אבל נראה דמעיקרא לאו קושיא היא כלל דגזירה שוה לא מהני אלא כדקאמר מה התם וכו' אף כל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם וכו' ולא קאמר אף הכא נמי ממונא משלם מילקי לא לקי וכו' ובפרט לפי' התוס' בד"ה אלא עולא דלא יליף רק אהכא לחוד [פשיטא דהול"ל אף הכא נמי ממונא משלם כו'] אלא לבתר דילפינן מריבויא שחייבי לאוין ישנו ג"כ בתשלומין ויש בהו מלקות ג"כ מעתה ילפינן מהחובל דכיון דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי אבל אי לא הוי כאן ריבויא שיהיה בכלל תשלומין לא היינו יודעין כלל ממון בלאוין וכריתות וליכא לאוקמי על גזירה שוה והיינו דורשין אותו למלתא אחריתא ולכדאביי בסמוך כמו לר' יוחנן. וא"ל אכתי לא ידעינן חייבי כריתות [דלמא חד לחייבי עשה וחד לחייבי לאוין] דז"א לחייבי לאוין לא איצטריך דאו כחייבי עשה או ככריתות [כמ"ש התוס' לעיל בד"ה חד לאתויי חייבי לאוין]:
בתד"ה שלא השם וכו' אין לנו לבטל פסוק אחד לגמרי וכו'. אין להקשות מאי מקשה שם בגמ' בשלמא רבנן כטעמייהו כדי רשעתו וכו' אלא לר"מ וכו' והא טעמו מפורש שלא השם וכו' כיון שהן שני מקראות וכו' מ"מ [אי לאו דיליף ממוציא ש"ר. הא] כדי רשעתו מורה לן דלית לן לחיובי אלא משום רשעה אחת. וא"ל דלימא ר"מ טעמא בקצרה דיליף ממוציא שם רע ומוקמי כדי רשעתו למיתה ומלקות דמ"מ אלו הוי שם אחד מכח סברא אף בלא כדי רשעתו לא הוי מחייבין אלא אחד כיון דאית לן לקיומי קרא אף שהוא קצת נגד הסברא אי לא ילפינן מכדי רשעתו למה לא נחייב מכאשר זמם מלקות וממון אם העידו שקר על אחד שהוציא שם רע ועיין היטב:
בא"ד כגון שהעידו שהוציא שם רע כו'. ה"ה שאנס ושפיתה [חייבי לאוין או כריתות] לר"מ רק לרבנן דדרשי כדי רשעתו לממון ומלקות א"כ לא זממו להעניש זה רק מלקות לחודא לר' יוחנן ולא מתחייבי העדים מכאשר זמם רק מלקות משא"כ במוציא שם רע דכתיב ביה בהדיא ממון ומלקות ודו"ק:
בתד"ה מכדי כתיב ועשיתם לו כאשר זמם כו' כאשר זמם משמע בהדיא ממון כו'. דא"ל דהוי דרשינן לממון היכא דליכא מלקות כי אם ממון לחודא דלעולם גבי ממון איכא מלקות מלאו דלא תענה כיון שהעידו שקר:
בא"ד יד ביד ממש כדנפקא לן כו'. ר"ל דחובל משלם דמי עין ויד לא ממש וא"כ כאשר זמם הוא נמי ממון דהא לא זממו להביאו לקצוץ לו יד רק שיתן דמי היד וק"ל:
בא"ד דמכן ינתן בו נפקא כו' ולא מכאשר עשה דאם היה ילפינן דמי נזק מכאשר עשה א"כ מיותר כן ינתן לממון אפילו היכא דאתרו אבל כיון דלא ידענו ממון רק מכן ינתן א"כ אימא דוקא להיכא דליכא מלקות דהיינו בדלא אתרו ודו"ק. אף שכתבו לעיל מעין תחת עין הרבה מ"ד ישנו שם (איכא מ"ד התם) מ"ד הראשון שם יליף מכאשר עשה הביאו התוספות לקמן דף ל"ה ע"ב בד"ה אם אינו ענין להכאה כו' והוי אתי שפיר אליביה מכדי כתיב כאשר עשה לתשלומין בלא אתרו כן ינתן למה לי כו' רק עיקר קושיא [הא דקאמר] יד ביד למה לי כו'. חובל בחבירו כו' הדבור אחד. ומ"ש והא ליכא למימר כפל לשון הוא:
בא"ד ומיהו הא לא קשיא ליה. לפי האמת נקשי למה לי כאשר עשה. בשלמא בל"ז ה"א דכאשר עשה עושה יתורא דכן ינתן למדרש מיני' ממון היכא דאתרו לז"א דנישנית כו'. אבל כן ינתן למה חזר ושנה ב' פעמים הא כתיב מקודם יד ביד לממון היכא דלא אתרו וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |