מדרש זוטא/איכה/נוסח ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן א|סימן א]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן א|סימן א]]
בכו תבכה בלילה (פרק א, פסוק ב)
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ב|סימן ב]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ב|סימן ב]]
אין לה מנחם מכל אהביה (שם)
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ג|סימן ג]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ג|סימן ג]]
כל רעיה בגדו בה (שם)
ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה (שם, פסוק יג)
איכה ישבה בדד (שם, פסוק א)
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ד|סימן ד]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ד|סימן ד]]
גלתה יהודה מעני ומרב עבדה (שם, פסוק ג)
השיב אחור ימינו מפני אויב (פרק ב, פסוק ג)
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ה|סימן ה]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ה|סימן ה]]
ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו (פרק ד, פסוק י)
אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים (פרק ב, פסוק כ)
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ו|סימן ו]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ו|סימן ו]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ז|סימן ז]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ז|סימן ז]]
טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי (פרק ד, פסוק ט)
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ח|סימן ח]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ח|סימן ח]]
נשים בציון ענו בתולת בערי יהודה (פרק ה, פסוק יא)
בתולתיה נוגות והיא מר לה (פרק א, פסוק ד)
גת דרך אדני לבתולת בת יהודה (שם, פסוק טו)
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ט|סימן ט]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ט|סימן ט]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן י|סימן י]]
* [[מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן י|סימן י]]

גרסה מ־01:26, 30 ביולי 2020

בכו תבכה בלילה (פרק א, פסוק ב)


אין לה מנחם מכל אהביה (שם)


כל רעיה בגדו בה (שם)

ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה (שם, פסוק יג)

איכה ישבה בדד (שם, פסוק א)


גלתה יהודה מעני ומרב עבדה (שם, פסוק ג)

השיב אחור ימינו מפני אויב (פרק ב, פסוק ג)


ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו (פרק ד, פסוק י)

אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים (פרק ב, פסוק כ)



טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי (פרק ד, פסוק ט)


נשים בציון ענו בתולת בערי יהודה (פרק ה, פסוק יא)

בתולתיה נוגות והיא מר לה (פרק א, פסוק ד)

גת דרך אדני לבתולת בת יהודה (שם, פסוק טו)