מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן יט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מדרש זוטא איכה סימן יט

ויאמר (לו) ה' יען כי גבהו בנות ציון (ישעיה ד' ט"ז). שהיו הולכות בקומה זקופה. ותלכנה נטויות גרון (שם). שהיתה אחת מהן מהלכת מקושטת היתה מוטה בגרונה לכאן ולכאן, כדי להראות תכשיטיה. ומשקרות עינים (שם). מסקרת בסיקרא. ריש לקיש אמר בקילרית אדומה. הלוך וטפוף תלכנה (שם). כשהיתה אחת מהן גדולה מהלכת בין שתי קצרות, כדי שתהא נראית טפח על גביהן, וכשהיתה אחת מהן קצרה, היתה לובשת קורדוקין עבה, ומביאה שתי ארוכות ומהלכת ביניהן כדי שתהא נראית לבחורים. וברגליהן תעכסנה (שם). אמר רבי אבא בר כהנא שהיתה כל אחת מביאה שלפוחית של תרנגולין וממלאה אותה אפרסמון ונותנת אותה בין מנעלה לעקיבה, וכשבאה אצל כת של בחורים עומדת ודורכת על השלחופית והיא נבקעה, והיה האפרסמון יוצא ונודף ומפעפע בהם, והיה הקב"ה אומר לירמיה ראה מה עושות אלו יגלו מכאן, והיה ירמיה מחזר אחריהן, ואומר להן בנותי עשו תשובה קודם שיבאו השונאים והיו אומרות ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה (ישעיה ה' י"ט), הדוכוס רואה אותי ויטלני לו לאשה. אמר הקב"ה ודאי אדעה על מאן הוא קיימא על דילהון או על דידי, וכיון שגרמו העונות ונכנסו האויבים לשם, והיו יוצאות לפניהם מקושטות כזונות והיה הדוכוס רואה אותם והיה נוטל אחת מהן לו לאשה, ומעלה אותה בקרון שלו, אמר הקב"ה הא קמת על דילהון ועל דילי לא קמת, מה עשה להן הקב"ה, רבי אלעזר אומר הלקה אותן בצרעת, שנאמר וספח ה' את קדקד בנות ציון (שם ד' י"ז), וכתיב ולשאת ולספחת ו בהרת (ויקרא י"ד נ"ו), רבי יוסי בר חנינא אומר העלה על ראשיהן משפחות של כנים. רבי חייא בר אבא אמר עשה אותן שפחות מכודנות, רבי ברכיה בשם רבי יוסי אמר שימר משפחות שלא יתערב זרע קדש בעמי הארץ, ואף על פי כן לא חזרו בהן, ואמר הקב"ה יודע אני שאין אומות העולם בדילין מן הזיבה ומן הצרעת, מה עשה להן הקב"ה וה' פתהן יערה (ישעיה ג' י"ז), מהו פתהן יערה, רמז הקב"ה למעינות שלהן והיו שופעות דם, והיו וממלאות הקרונין מדם הזיבה, והיו משליכין אותן מן הקרונין, והיו עוברים עליהן ומפסקתן, והיו אומרים זה לזה סורו טמא סורו (איכה ב' ט"ו) מן הטמא. וזה שאמר סורו טמא קראו למו.

הערות ותקונים

(לו) ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון. איכה זוטא אות כ"ח ומובא בילקוט אות ע"ז.

· מעבר לתחילת הדף