יפה תואר השלם על בראשית רבה/א/א

יפה תואר השלם על בראשית רבה א א

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה מדף הדפוס המקורי
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

בעזרת אל נערץ בסוד קדושים רבה אפרש בראשית רבה

אמון פדגוג אמון מכוסה כו'. טוב לפרש דהכי קאמר אמון מצי' לפרושי הכי או הכי, ויותר נכון לומר דכלהו איתנהו באמון מדנקט קרא לישא דמשתמען כלהו ושייכי בענינא דאם לא כן הוה ליה למימר פדגוג או מכוסה בהדיא דלא ליתי למטעי:

מכוסה. הוא דבר עומד לפנינו אלא שאינו נראה כגון שמכוסה בבגד וכיוצא. ומוצנע הוא דבר טמון במקום אחר של נמצא:

המ"דא האמונים עלי תולע. שנראה לו לפרשו המכוסים עם תולע ולא פירשו מלשון גדול ותרבות מגזרת ישא האומן לפי שאין המלבוש מענין התרבות. ועוד דמסיפא דקא חבקו אשפתות דהיינו שמבלי מכסה חבקו אשפתות להתחמם משמע טפי האמונים מלשון כסות:

המ"דא ויהי אומן את הדסה. שפירשוהו שהיה מטמינה מאחשורוש שלא תנשא לגוי. ועוד דאשתו של מרדכי היתה כמ"ש במגילה אל תקרי לבת אלא לבית והיינו דכתיב ותלקח אסתר שלוקחה באונס ומה שלא פי' אומן את הדסה על שהיה מגדלה בביתו דהיינו לקחה מרדכי לו לבת ועוד דאם כן ליערבינהו ולקדים הלקיחה לגדול שהלקיחה היתה מיד במות אביה ואמה ואח"כ היה הולך ואומן אותה ונימא הכי ויהי במות אבי הדסה היא אסתר לקחה מרדכי לו ויהי אומן אותה. ועוד והנערה יפת תואר הכא מאי עבידתיה לגבי ותלקח אסתר איבעי ליה למכתביה דליכא למימר דמשום דיפה היתה לקחה מרדכי. אלא ודאי דתרתי מילי נינהו ובתחלה קאמר לענין המאורע שבשביל בקשת הבתולות היה מרדכי מצניעה לפי שהיתה יפה ואח"כ הודיענו סבת היותה בבית מרדכי. ועוד דאין לשון אמון נופל אלא על הפדגוג המגדל התינוק עצמו ופשיטא שלא היה מרדכי עצמו פדגוג דשר וגדול היה. ועוד דאם הוא מלשון גדול צריך לומר דאומן שם לפדגוג כמו כאשר ישא האומן והכא על כרחין אומן אינו שם אלא פועל דאי פי' ויהי מרדכי פדגוג אל הדסה ויהי אומן להדסה מבעי ליה:

ואית דאמרי אמון רבתא. אבל ר' הושעיא לא ס"ל הכי דס"ל דמאי דמתרגם לאכסנדריא רבתא לאו משום דפי' מלת אמון רבתא אלא דנא אמון שם מקום הוא ופי' לנו המתרגם שמקום זה הוא אלכסנדריא רבתא. א"נ דנא אמון נמי מצי מפ' לשון פדגוג שהיתה אומנת מלכי מצרים כדפרש"י:

ואיכא למידק מה שייכות לעניינים אלו לגבי תורה שנשתבחה בהן דבשלמא רבתא לבד היינו לומר דארוכה מארץ מדה וי"ל דפדגוג היינו שהתורה היתה אצלו ית' כפדגוג אצל המלך שמייסר את בנו בידו שיגדלנו כן התורה על ידה המציא הש"י הנבראים כדמפרש בסמוך ומינה אותה עליהם להיות מנהיג ומגדל להם וכן פי' בעל קב ונקי וקרוב לזה פירש הרלב"ג. אבל ק"ק לדרך זה דאמון הוא שם פדגוג וא"כ הי' ל"ל אומן ויתכן דה"ק אמון לישנא דפדגוג הוא ומשפטו כאמון כמו כאשר היתה באמנה אתו ותשאר הב'ית כמו משחך שמן ששון כדפי' הראב"ע וענין שבעת גידולה היתה אצלו ית' או שיהיה אמון מענין נפעל ופירושו שהיתה אמונה ומגולדת בחיקו ית' והכונה בזה לרמוז למעלת התרוה והתיחדותה לשם ית' שהיא אצולה מאתו. ומ"ש מכוסה ומוצנע ירצה שהיתה גנוזה אצלו ית' אלפים שנה קודם לעולם וכלשון זה נאמר בשבת פרק רבי עקיבא אמרו מלאכי השרת לפני הב"ה חמדה שהיא גנוזה לך תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם. ודברי המפרשים כלם באגדה זו אינן אלא דרך דרש וגם אני ראיתי לפרש ע"ד דרש בחמשה דרכים:

· הבא >מעבר לתחילת הדף