יד אפרים/יורה דעה/מד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png מד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


או נחתכה אפי' עד מקום חריץ. עבה"ט ובמח"ב האריך והעל' דנקב מ"ח אף בלא חסרון אם הגיע עד הלובן והבשר אינו בריא יש להחמיר אף בהפ"מ ואם הגיע עד הלובן ואין חסרון והבשר בריא וטוב ולא יש כ"א הנקב יש להכשיר בהפ"מ אם לא הגיע הנקב עד הלובן ולא יש חסרון והבשר יש בו ריעותא וגם הריעותא אינו בלובן יש להכשיר וכ"ז שיודע שהנקב מ"ח. אך אם אינו יכול להתברר שהוא מ"ח ואין שום ריעותא בבשר אם אין חסרון אף אם הגיע עד הלובן יש להכשירו ע"ש ועי' מח"ב בשם מהר"ש הלוי בנמצא מחט בכליות ומגיע עד הלובן והמחט ניכר שהוא מעץ א' שלוקח הרועה ומעט ברזל על גבו והוא כעין מחט ונמצא ראש העב מבחוץ לעור הבהמה וראש הדק לפנים והיה תערובות גדול בבהמות ובכליות השיב הלכה רווחת דניקבה הכוליא כשרה. וכ"ת כיון שעבר דרך הוושט כו' הא ליתא דניכר דמחט זה נכנסה מעור הבשר לכליות שכן דרך רועה צאן להכות סמוך לכליות וניכר שראשה עב מבחוץ כו' ע"ש:

והוא שיגיעו. עבה"ט ועי' בפמ"א ח"ב סי' ק"ח שדעתו כהפר"ח וכ"כ שם סי' ק"ך ואא"ז בת"ש חולק על הפר"ח בזה וכ"כ בכנסת יחזקאל סי' ק"ה ע"ש. ועי' בפמ"א שם בענין בועא בכולי' שמראיה כרכומי אף שיש לומר דלדעת הרי"ף והרמב"ם כל שאינם עבים ועכורים בכלל מ"ז הוא מ"מ אין לסמוך להתיר כ"א בלא הגיע למקום חריץ ע"ש ועי' בספרי ב"א על טריפות ס"ק ה' ומ"א שהארכתי בזה:

אלא שנימוחו וטרפה. עבה"ט מ"ש בשם השבו"י וקיצר במובן וע"ש בשבו"י ח"ב סימן ס"ב בהמה שנמצא כוליא א' גדולה מאד ושניה נתקטנה מאד ואין יכולים לעמוד על הבירור אם נעשה כן מתחלת ברייתה וכן אירע בק"ק פראג ודנתי להכשיר דמדהגדיל הראשונה שלא מחמת חולי ודאי מתחלת ברייתה היה כן ולכך נתקטנה גם השניה מתחלת ברייתה והסכימו לזה גדולי הוראה ויצא בהיתר ע"ש ושם כתב בפירוש דברי הש"ך סי' מ"ד ס"ק ט"ו:

וכל שינוי מראה. עבה"ט בשם פר"ח ומח"ב כתב בשם אהל יוסף סי' י"ד כוליא שנשתנ' מראיתה נהגו בשלונקי לשלקיהו אם חזרה למראיתה כשרה כי לפעמים השחרות בכוליא מחמת עייפות ואין זה לקותא וע"ש שדעתו שאין שינוי מראה פוסל אא"כ הגיע עד החריץ כמ"ש רש"ל ודלא כהט"ז. ואם ישראל אמר שראה בהרת שחורה בכוליא ולקחה העובד כוכבים יש להכשיר משום ס"ס ע"ד שכתב הכה"ג בכוליא שהקטינה עיין שם:

כוליא שהאדימה. עי' בתו"מ בשם ת"ש דהאדים הלובן אין לך שינוי מראה גדול מזה וכדבריו מבואר בשו"ת מוהר"י בן מגא"ש סי' ע"ט כיון שהאדים הלובן שמחמת מכה נעשה לקותא כו' ע"ש והביאו מח"ב מתשובת כת"י (שאז לא באו לדפוס עדיין):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.