בית מאיר/סוכה/יד/ב
הבמ"ע כגון דאנחא אפומא. עיין רש"י, ועיין קושית המהרש"א, ולענ"ד הברור אף דלשון הריטב"א נמי הוא על דרך הכשר ע"י דופן עקומה, ברש"י ודאי לענ"ד תיבת עקומה הוא ט"ס, ובזה אין ריח קושיא עליו אחרי דכבר מבואר בריטב"א דלהכי מיבעיא למימר דהוי ליה פסל היוצא מן הסוכה משום דכיון דלא הכניס תוך הסוכה כל הנסר אלא שלשה ממנו אינו אלא כהפך על צד דלס"ד זה מיבעיא לאכשורי ואך הכא מפני שפסל וכו' נידן כסוכה, נמצא דמשתרשרי ליה כל הנסר ולכן פסולה ופשיטא דלא אפשר למידן על פסל היוצא מאחרי הדופן במקום שאין לו שום מחיצה שיהא נידן כסוכה שהרי הדופן מפסיקו ועיין דף י"ט ולהכי פי' רש"י אצל רוח רביעי שאין שם דופן דליפקה מיניה ע"י דופן כלומר שהרי אין שם דופן דליפקה הפסל היוצא מיניה ע"י דופן ותיבת עקומה הוא ט"ס כן נלענ"ד כי לא מצאתי טעם בדברי המ"א ריש סי' תרל"ב במה שרוצה ליישבו גם עם מילת עקומה ע"ש ודוק, ובזה נמי מה שכתב שם המ"א כנ"ל דאם הניח נסר רחב ד' מהצד הסוכה שלשה תוך הסוכה וטפח אחד חוץ לסוכה למעלה מדופן המחיצה שכשר לישב תחתיו לענ"ד ליתא לדידן דקי"ל הפך על צידיהן פסול והרי יש על נסר זה שם סכך פסול ומה בכך שדופן הסוכה מפסיקו עד שאין נראה תוך הסוכה ממנו אלא שלשה וכי משום הא יהא נחשב כאלו טפח זה שמן החוץ נחתך ממנו הא מרש"י הנ"ל ודאי אין ראיה פירושי הנ"ל דפשיטא שהדופן פועל שלא יהא נידון כפסל היוצא, ושוב כשר מטעם הפך על צידיהן כשר אבל לדידן להכשיר הנסר לעשותו סכך כשר מה"ת ואין לנו שום ראיה ממנו וממילא בדאורייתא בלי ראיה מהראוי להחמיר ואינו נתכשר אלא ע"י דופן עקומה ואין ישינים תחתיו, ודע שמה שמעתיק שם המ"ש הב"ח בשם בעהמ"א אף על בעהמ"א גופי' יש לתמוה כי מה נ"מ לדידן דפסקינן הפכן על צידיהן פסול פשיטא דבסוכה קטנה דפסול בלא הדין דפסל היוצא, () העתיקוהו זולת אם נאמר כדמסופק הריטב"א דאף בהכניס שני טפחים נמי שייך לידון ע"י פסל היוצא אם יש נ"מ לדינא בסוכה קטנה שהכניס שנים ושנים חוץ לסוכה, ודוק.