ביאור הגר"א/יורה דעה/נה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:25, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png נה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) שלשה כו'. לשון רש"י במתני' ומבואר שם בגמ':

(ב) בפרק התחתון כו'. כר"פ שהוא לישנא בתרא. רי"ף ורמב"ם וערש"י שם בפי' המימרא דרב פפא ופסקו כלישנא בתרא כשיטתם בכ"מ ועוד דלישנא קמא נשאר בקושיא:

(ג) (ליקוט) ואם נחתך במקום כו'. דלא כהרמב"ן שמכשיר לחתוך למעלה ויחזור להכשרו דהא אמרינן ברפ"ד מה טריפה כיון שנטרפה כו' ודוקא ניקב הריאה וסביך בבישרא שחוזר מעצמו ועוד כל הנך עובדי דאיחתוך בצ"ה למה לא חתכיניהו למעלה ע"ש בת"ה מ"ח ב' וכן חלק עליו הרא"ש שם (ע"כ):

(ד) לפיכך כו'. מתני' וגמ' שם.

(ה) ויש אוסרים כו'. כלישנא קמא לחומרא והביא הר' יונה ראיה ממ"ש שם הנהו גידין רכין כו' ובקולית אין שם גידין כלל אלא בעצם האמצעי וא"א לומר להתיר האבר דא"כ היאך אמר ר"ל ואיסורא דאורייתא הא אין בהן אלא מצות פרוש בלבד כמ"ש ע"ד א' וז"ש ולדעתם כו' וכמ"ש רב שם:

(ו) וכן אם כו'. שהרא"ש הקשה דיוקים דמתני אהדדי ותי' דחדא דוקא ואזלינן להומרא דארכובה עצמו אסור וסובר דהארכובה הוא הערקום ועוד פי' דארכובה הוא עצם התחתון וממנו ולמעלה אסור ונ"מ דאפי' בין הערקום ועצם התחתון אסור לפ"ז משא"כ לדרך הראשון והנה נקטו כולם דרך הראשון ומ"מ בערקום עצמו אסור דלא כמהרי"ח וש"ע וכ"כ האחרונים וע' פר"ח וש"ך:

(ז) ואם כו'. זה פשוט במתני' מן הארכובה ולמעלה כו':

(ח) בין בעוף והוא כו'. עתוס' נ"ז א' ד"ה שמוטת ירך כו':

(ליקוט) בין בעוף כו'. מסקנא שם נ"ז ב' והוא כו'. רש"י ותוס' שם א' ד"ה שמוטת כו' דלא כמ"ש במרדכי סי' תתקנ"ד בשם הר' אלחנן דשם מיירי בלא איעכול ניבי ע"ש (ע"כ):

(ט) וכן אם כו'. דע"י רוב הנשאר הדרא בריא כמ"ש בצומת הגידין:

(י) אם לא נשמט כו'. כמ"ש האי בוקא כו' והוא כו':

(יא) ראש עצם כו'. דלא כי"מ שמוטת ירך הוא כה"ג חדא דדומיא דשמוטת יד ושם במקום חיבורו בגוף מדאמר בעוף תיבדק ועוד דא"כ הל"ל גבי שב שמעתא וה"ל תמניא אלא ודאי אין איסור בכה"ג:

(יב) וי"א כו'. כמו כל שבירה שהוא למעלה מארכובה ועש"ך שהשיג ע"ז וכמ"ש הרשב"א סימן פ"ט דאף בבוקא דאטמא דשף מדוכתיה אין חילוק בין עור ובשר חופין רובו או לא דאין חילוק אלא בשבור ע"ש:

(יג) אם כו'. נ"ח ב':

(ליקוט) אם כו'. עבת"ה וט"ז ופר"ח ג' שיטות בארוכה (ע"כ):

(יד) והוא כו'. טור אף לשיטת רש"י דא"א יתר כנטול אלא כשיעור היתר וצורתו:

(טו) ודוקא כו'. עראב"ן שמפרש יתר כנטול שאני אומר על כ"א שהוא היתר משא"כ כה"ג דאין לה תואר רגל או שאינה במקום רגל אינו מקרי כו':

(ליקוט) ודוקא כו'. ממ"ש (מ"ז ב') בריאה אפילו כטרפשא דאסא טריפה ומאי אפילו אלא דבעלמא אין יתרת פוסל בכה"ג לכן אשמעינן בריאה כיון שהוא צורת הריאה והריאה נפסלת במשהו כו'. מרדכי סי' תתר"ו ע"ש. ונראה שם שסובר דטרפא דאסא ל"ד דאפילו בכ"ש טריפה. אבל לפי מ"ש תוס' וש"פ דדוקא טרפא דאסא צ"ל כפירש"י יתר כנטול גם הראשון ולכן דוקא טרפא דאסא שזהו שיעור אונא משא"כ לפי' שניטל ממקומו וחסר שם דאפילו בכ"ש היה מיטריף וי"ל (ע"כ):

(טז) ואם נפל כו' אבל כו'. כמש"ש מכדי כו' מ"ל כו' ולא עדיף מאיתיה:

(יז) וצריך כו'. שלא יתן טעם:

(יח) ויש מחמירין. כפירש"י שם:

(יט) נשבר כו'. ר"ל דנתעכלו מיעוט ניביו לא כלום כמ"ש בפ"ב [משמע הלא"ה אע"ג דלא נשמט מריפה דלא כמ"ש בס"ב] וכן ניטל הקורט כמ"ש בס"ה.

(כ) יש מי כו'. כר' יוחנן וכלישנא קמא דסוגיא דגמ' שם כוותיה ת"ש דאמר עולא אר"י כו' וכפי' רש"י שם:

(כא) ובשאר כו'. כפי' תוספות שם:

(כב) וכל כו'. כן דייק מהרמב"ם:

(כג) (ליקוט) או נקלף כו'. כפירש"י דעל הבשר קאי ור"ח פי' דעל העצם קאי. ת"ח נ' א' (ע"כ):

(כד) וכן אם כו'. בעיא שם.

(כה) אסורה מספק. עמש"ל בסי' נ' ס"א בהג"ה אבל מצאתי בסמ"ק שכתב בשם בה"ג כמ"ש תוס' בקושיא שם דכל ספק לחומרא רק במקום שיש רגלים לדבר שנעשה לאחר שחיטה וכ"כ הר"ן בשם בה"ג בספ"ד וכ"כ הג"מ בפי"א מהל' שחיטה וכ"כ המרדכי וש"פ וכן משמע בגמ' דפריך שם נ"א א' ודלמא חוט השדרה כו' ומשני שנרונא שכיח דוקא משום דשכיח וכן מ"ש (מ"ט א') אינקיב היכא דמשמשא ידא דטבחא כו' הלא"ה לא וכן אין מקיפין מדקה לגסה ומחוליא לבר חוליא (נ' א') ואין מקיפין בבועי (מ"ו ב') ומ"ש תוס' בפ' ד' אחין היינו לס"ד דגמ' כמ"ש הש"ך בסי' נ' אבל כל ס"ק טריפה עד דהתירא יותר שכיח כמו שנרונא וכן מ"ש תוס' שם מספק כלבא ספק שונרא כמ"ש הרשב"א דשונרא לא שכיח דדריס וכ"כ הר"ן בפ"ק בשם הר' יונה דכל ספק לחומרא והוכיח מספק דרוסה כמ"ש תוס' בקושיא ומההיא דשנרונא כמ"ש לעיל וכ"כ הפוסקים:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון