דרישה/יורה דעה/נה

דרישה ‏ יורה דעה נה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בפרק התחתון בכל מקום שיחתך בו כשירה לקמן בסימן ס' יתבאר כשנחתכו רגליה שלא בידי אדם אסור לאוכלו כ"א ע"י צלייה דשמא נחש נשכו ודוקא בימיהם שהנחשים היו מצוין וכמ"ש שם:

ב

וא"א הרא"ש ז"ל כתב ובספר התרומות כתב כרש"י גם רבינו לקמן סי' נ"ו כתב דלית הלכתא כהרי"ף:

ג

וכיון שאם נחתך רגליה טריפה ז"ל ב"י ואם נבראת חסרת רגל כבר נתבאר בסימן מ"א ובסימן ג' דלהרמב"ם כשירה ולהרשב"א דינו כאילו ניטל ע"כ וז"ל מ"ו בא"ו שלו דף ל"נ ולא דיבר נכונה שהרי הרמב"ם סבר להדיא בפ"ח מה"ש דטריפה וכתב עוד כל אבר שנאמר בו חסר ולא ניטל אפי' נחסרה מתחילתן טריפה והכי אמרינן בסוגיא לא שנו אלא שחסר ויתר ביד אבל חסר ויתר ברגל טריפה וכן הביאו מהרא"י בת"ה סימן קע"ז ובפרק א"ט בספרי הארכתי ע"כ. (גם רמ"א בת"ח כלל פ"ו ס"ה כתב על הב"י שטעות הוא כדברי רש"ל וכ"פ בש"ע דטריפה עכ"ה):

ד

בין במקום צומת הגידין או למטה מהם כתב ב"י דברי תימה הם שהרי כתב בתחילת הסימן שלשה פרקים יש ברגל התחתון נקרא ארכובה הנמכרת עם הראש ולמעלה ממנו פרק שני והוא הנקרא שוק וצומת הגידין בתחתיתו סמוך לארכובה הנמכרת עם הראש וכתב עוד בפרק התחתון בכל מקום שיחתוך בו כשירה ומאחר שצומת הגידין בתחתית השוק סמוך לארכובה הנמכרת עם הראש היאך כתב שאם הרגל היתר מחובר למטה מצומת הגידין טריפה והא למטה מצומת הגידין הוא ארכובה הנמכרת עם הראש ואפילו נחתך שם כשירה ואפשר לומר שאף על על פי שכתב שצומת הגידין בתחתיתו סמוך לארכובה לאו למימרא שצומת הגידין בראש העצם ממש אלא למעלה מראש העצם מעט ועי"ל דאפי' את"ל דצומת הגידין בראש העצם ממש כיון שבתוך הפרק שבין שוק לארכובה אה נחתך שם טריפה לדעת רש"י כמ"ש שפיר שייך למימר שאם הרגל היתר מחובר למטה מצומת הגידין טריפה וזהו שבתחילת דבריו כתב שיהיה זה היתר מראש העצם התחתון ולמעלה כדי לכלול בתוך הפרק ואין לפרש דמראש עצם התחתון דקאמר היינו מסוף הרגל ולמעלה ולכלול כל ארכובה התחתונה דכיון שאם נחתך בארכובה התחתונה כשר אין לפסול כיתר המחובר שה יותר מאלו נחתך שם ואפשר דגם כשהיתר מחובר בארכובה התחתונה קאמר דפסול משום דהו"ל כאיל ניטלה כל הארכובה התחתונה וכבר כתב בסמוך דנחתך בתוך הפרק שבין ארכובה התחתונה לשוק טריפה עכ"ל ב"י והנה פי' שני שכתב ב"י ועי"ל כו' אפשר שכיון למ"ש בפרישה שכתב כיון שבתוך הפרק שבין שוק לארכובה אם נחתך שם טריפה לדעת רש"י כמ"ש שייך שפיר למימר שאם הרגל מחובר למטה מצומת הגידין טריפה שר"ל בזה שמחובר בעצם הערקום כמ"ש בפרישה ומה שמבאר בפרק השלישי דמראש עצם התחתון דקאמר היינו מסוף הרגל ולמעלה זה דחוק מאוד שאם הוא מחובר ברגל פשיטא דצריך להיות מסוף רגל ולמעלה ואע"פ שב"י בעצמו כתב שאין לפרש כו' סוף דבריו יושב פירוש זה כמ"ש והוא דחוק ופי' ראשון ג"כ דחוק מאוד לכן נראה דפי' האמצעי עיקר ע"ד שבארתיהו בפרישה וכתב המרדכי בשם ראב"ן דאי איכא לאותו היתר הכירא כגון שהאחד עומד במקומו והאחד שלא במקומו כשירה דלאו תורת רגל עליו. ואם אינו מגיע לארץ ואינו הולך עליו אינו רגל אלא תלתולי בשר וכשר ואם למטה מן הארכובה הנמכרת עם הראש יוצאין רגלים אפי' מגיעים לארץ כשירה דלא מטרפינן לה אם נטלה. וכתוב עוד מעשה היה בתרנגולת שהיה לה במקום צומת הגידין למעלה בירך אצבע אחד יתר והיה בו עצם וציפורן והתירו רבינו יהודה דלא אמרינן כנטול דמי אלא ביתר שהוא כיוצא בו בעומד כגון יתרת רגל אבל לא יתרת ד"א שאינו רגל כגון עלתה בה יבלת ובה עצם ע"כ:

ה

ורוב זה צריך שיהא רוב עביו ורוב הקיפו פי' יש עצם שאינו עגול כו' לשון הגמרא כתבתי בפרישה וז"ל הרא"ש נראה שאין הדבר תלוי ביציאת העצם כמו שפירש"י אלא ברוב בשר קיים החופה את רוב העצם אלא דפליגי אי משערין ברוב עביו או ברוב הקיפו דלפעמים אין העצם עגול ממש אלא רחב מצד אחד והולך ומיצר מצד אחר וכשהוא מיצר הרבה אז הוי רוב הקיפו טפי מרוב עביו ואז משערינן ברוב הקיפו וכשהוא מיצר מעט אז הוי רוב עביו טפי מרוב הקיפו ואז משערינן ברוב עביו וכתב ב"י ע"ז ז"ל וכן פירשו התוס' (ודלא כפירש"י שהוא דחוק) וכתב רבינו ירוחם דלפירוש זה אין אנו חוששין אם יצא העצם דרך הנקב וכתב עוד דלפי' זה עביו נקרא עובי העצם והקיפו חוט המקיפו. ודרך רבינו כפירוש זה דתוס' והרא"ש וכך ביאור דבריו שהעצם בקצת מקומות אינו שוה בעיגול אלא רחב מצד אחד והולך ומיצר מצד שני ואם בשר החופה בצד הרחב אז חופה רוב עביו ואינו חופה רוב הקיפו וז"ש אז רוב עביו יותר מרוב הקיפו כלומר אז חופה יותר לרוב עביו ממה שחופה את רוב הקיפו ואם הבשר הוא בצד שמיצר אז חופה יותר לרוב הקיפו ממה שחופה לרוב עביו ופסול עד שיחפה גם לרוב עביו עכ"ל. והנה מ"ש ב"י וכך ביאור דבריו נראה דכיון בזה לפרש דברי רבינו כמ"ש בפרישה ומ"ש ב"י שכן הוא פירוש של התוס' והרא"ש והתוספות סתמו דבריהן בזה וז"ל התוספות בפרק בהמה המקשה דף ע"ו ע"ב רוב עביו ואמרי לה רוב הקיפו זמנין דמשכחת לה זה בלא זה שאין העצם עגול לגמרי אלא מרחיב מצד אחד ומיצר מצד אחד ובקונטרס פירש בע"א עכ"ל התוס' וגם דברי הרא"ש סתומים הן וכתבתי בסמוך ונראה לבארם ע"פ הדרך שכתבתי בפרישה מ"ש אלא דפליגי אי משערינן כו' קאי על מ"ש בגמרא כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן רוב עביו ואמרי לה רוב הקיפו וקשה להרא"ש במאי פליגי הלא ברוב עביו נכלל רוב הקיפו וכן להיפך ע"ז כתב נראה דפליגי כו' ומ"ש דלפעמים אין העצם עגול ממש כו' ר"ל שהעצם הוא רחב מצד אחד ומצד השני הוא מיצר כמ"ש בפרישה ומ"ש וכשהוא מיצר הרבה אז הוי רוב הקיפו טפי מרוב עביו ר"ל כשהמיצר הרבה מגולה לפי שהבשר החופה הוא מונח ברוחב העצם ונוטה מעט מכל צד למיצר נמצא שהצד השני מהעצם שהוא מיצר הרבה מגולה אז הוי רוב הקיפו טפי מרוב עוביו ר"ל שאם באנו לשער עד שיחפה רוב הקיפו והוא רוב חוט המקיף כל העיגול של העצם צריך לזה טפי ממה שצריך לרוב עביו דהיינו לכסות רוב עביו שהוא רוב חלל העצם עצמו כשנשערנו בקוים הואיל וצד הרוחב מכוס' ששם נכנס הרבה מעובי העצם שמרוב החלל ולכן פליג ואמרי לה כו' ומצריך רוב הקיפו משום דכשבשר החופה מצד הרוחב כשהוא מכסה רוב הקיפו כ"ש שרוב העובי מכוסה כמ"ש. ומ"ש וכשהוא מיצר מעט אז הוי רוב עביו טפי מרוב הקיפו ואז משערינן ברוב עביו ר"ל כשבשר החופה הוא מצד המיצר הרבה שחופה צד עצם המיצר משני צדדים ובצד הרחב יוצא לחוץ ועוד מעט מכל צד סמוך לרוחב שהוא ג"כ מיצר שלא מכוסה והוא הנקרא מיצר מעט ואז הוי רוב עביו טפי מרוב הקיפו ר"ל שיותר בשר צריך כשרוצה לחפות רוב עביו דהיינו רוב חלל העצם ממה שצריך כשרוצה לכסות רוב הקיפו דהיינו רוב חוט המקיף כל העצם משום דהואיל ובשר החופה הוא מצד המיצר נמצא שרוב חוט המקיף כלה כשמכסה משני צידי המיצר וחלל העצם מכוסה מעט לפי שמעט מן חלל העצם בצד המיצר ולכן אמר רב דימי משערינן ברוב עביו דאם רוב עביו מכוסה כשהבשר החופה מצד המיצר אז גם רוב הקיפו מכוסה כמ"ש אבל אם רוב הקיפו מכוסה אפשר שעדיין לא מכוסה רוב עביו וע"ז מסיק ואמר רב פפא הלכך בעינן רוב עביו ורוב הקיפו ר"ל שצריך שיהא בשר חופה רוב הכולל שניהם. ולשון הרא"ש שכתבתי הוא כמו שהביאו ב"י אבל בספרי הרא"ש שבידינו לשון הרא"ש קצת בע"א וז"ל דלפעמים אין העצם עגול ממש אלא רחב מצד אחד והולך ומיצר מצד אחד ורוב הקיפו הוי טפי מרוב עביו ואז בעינן רוב הקיפו כשהוא הולך ומיצר הרבה וכשהוא מיצר מעט אז הוי רוב עביו טפי מרוב הקיפו עכ"ל והכל עולה בסגנון אחד אלא שהוא שינוי בלשון שמלשון הרא"ש משמע דמתחילה לא בא אלא ליישב איך מצינו שרוב הקיפו טפי מרוב עוביו משא"כ לפי מה שהביא ב"י לשון הרא"ש שכתב בו "כשהוא מצר הרבה "וכשהוא מצר מעט כו' דלמשמעות לשון זה בא ליישב שניהן בשוה דלפעמים עביו טפי מהיקף ולפעמים איפכא וה"ט שהרא"ש שקאי אגמרא ליישב מאי בא האמרי לה רוב הקיפו להוסיף לכך תפס בלשונו תחילה לרוב הקיפו אבל הב"י שבא כמושלם לפרש דברי רבינו שכתב דבעינן תרווייהו רוב עביו ורוב הקיפו לכך שינה לשון הרא"ש וכתב קצת בסגנון אחר ודוק וכתבתי כל זה לאפוקי ממה שראיתי רבים חשובין בעיניהן שולחים יד בל' הרא"ש ומגיהין אותו ע"ד שכתבו והביאו ב"י בסימן זה לכן בארתי שאדרבה לשון הרא"ש במקומו מכוונין טפי המה וק"ל גם מ"ש בפרישה דקשה לרבינו מאי בא האמרי לה רוב הקיפו להוסיף כו' ללא צורך כתבתיהו שרבינו בא כמושלם להודיענו שיש חילוק בין צריך תרווייהו לחד מנהון וקמ"ל דבעינן תרווייהו וכמ"ש וכל זה כתבתי לשיטת ב"י. אבל מ"ו פירש דברי הרא"ש בע"א בא"ו שלו וע"ז הדרך יתבארו ג"כ דברי רבינו וז"ל מורי בא"ו שלו על דברי הרא"ש דהנה מ"ש ואז בעינן רוב הקיפו כשהוא מיצר הרבה ר"ל שאם חופה הבשר באותו מקום שהוא מיצר הרבה אז לא סגי ברוב עביו עד דהוי נמי רוב הקיפו ואם החיפוי בשר באותו מקום הרחב שאינו מצר אלא מעט אז לא סגי ברוב הקיפו ובעי נמי רוב עביו וכן משמע בהדיא בי"ד כו' עד וזהו עיקר הפירוש ע"ד הנכון עכ"ל וביאור דבריו שהוא סובר פירוש עוביו היינו גובה העצם כזה * ולפ"ז אם הבשר מקיף מצד הרוחב צריך יותר לכסות רוב הגובה דהיינו העובי ממה שצריך בשר אם באנו להקיף רוב היקף העצם (שהרי אפילו אם לא כיסה אלא החציה הוא רוב הקיפו ועדיין אינו רוב גובה הוא רוב עביו עכ"ה) ואם בשר החופה מצד המיצר אז צריך יותר לכסות רוב ההיקף ממה שצריך להקיף רוב העוביו דהואיל והבשר מקיף מצד המיצר אז יקיף רוב הגובה כאשר יגיע מעט מחציו לצד מעלה לצד הרוחב ועדיין לא הוקף רוב הקיפו לפי שכל צד הרוחב לא הוקף עדיין כן ביאר מ"ו דברי הרא"ש ועד"ז יתבררו ג"כ דברי רבינו שמ"ש ואם הבשר החופה הוא בצידו הרחב אז רוב עביו יותר מרוב הקיפו ר"ל שאז רוב שיעור עביו הוא יותר גדול מרוב הקיפו ויותר צריך כשרוצה לכסות רוב עביו דהיינו רוב הגובה ממה שצריך כשרוצה לכסות רוב הקיפו וכמ"ש ומ"ש ואם הוא במקום שמיצר והולך אז רוב הקיפו יותר מרוב עביו ר"ל שאם בשר החופה הוא בצד המיצר אז שיעור רוב הקיפו גדול ויותר צריך כשרוצה לכסות רוב הקיפו ממה שצריך כשרוצה לכסות רוב עביו וכמ"ש כ"ז בסמוך. ודע שרבי' ירוחם בנט"ו אות י"ח אחר שהביא דברי הרא"ש כתב עליו וז"ל לפי' זה עוביו נקרא גובה העצם והקיפו חוט המקיפו עכ"ל. נראה שהוא מכוון לבאר דברי הרא"ש כמ"ש בשם מ"ו וב"י הביא לשון רבינו ירוחם בסגנון אחר וז"ל דלפירוש זה עביו נקרא "עובי העצם שבמקום מלת "גובה כתב עובי אפשר לומר שהגיה ב"י כן לפי שיטת פירושו הנ"ל או אפשר לומר שכך היתה הגירסא בספרים שלו: וכתב רמ"א ואין אנו מכשירין הבהמה אם נשבר העצם במקום שאם נחתך שם נטרף אפי' אם מוקף בבשר מכל צד משום דאין הכל בקיאין בדין חיפוי אם לא בהפסד מרובה:

ו

אלא מתלקט כו' וז"ל הגמרא בפ' בהמה המקשה דף ע"ז ע"א א"ל רבינא לרבא מתלקט מהו מתרוסס מהו (פי' מרודד) מתמסמס מהו ה"ד מתמסמס א"ר הונא כל שהרופא גוררו אבעיא להו ניקב מהו נקלף מהו נסדק מהו ניטל שליש התחתון מהו ולא איפשיטא וכסדר הזה כן סדרן הרא"ש ורבינו ששינה הסדר הטעם כתבתי בפרישה: וכן אם נתמסמס בשר החופה ואע"ג דגם זה אבעיא דלא איכשיטא לא כללה רבינו בהדי אינך משום דס"ל אע"ג דלא אפשיטא הכא אפשיטא בדוכתא אחרינא דאמרינן גבי ריאה נתמסמסה טריפה אבל התוספות והרשב"א כתבו דשאני ריאה שהאבר עצמו שהבהמה נטרפת בו נתמסמס אבל הכא הבשר הוא נתמסמס וטריפות אינו אלא משום שבירת העצם משום הכי מספקא בגמרא ב"י (וכתב רמ"א ואנן לא בקיאין בבשר שהרופא גוררו ולכן כל מקום שנשתנית מראית בשר אינו מציל וכ"פ הג"מ עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.