ביאור הגר"א/חושן משפט/קצב

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט קצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) כיצד מכר כו'. עבה"ג וכן שם מכר לו עשר שדות כו' וכן בב"ב שם ומה מכר כו' ובפ"ה דב"ק ושאר מקומות:

(ב) והועיל. שם נתן צרור והועיל כו' ושם ה"ד אילימא דמעיקרא כו':

(ג) בד"א כו'. כשמוחל דה' כוותיה וכ"ש דלרב מספקא ליה:

(ד) ויש מי כו'. כ"כ הרא"ש בגטין שם וכו' וכמ"ש בס"א דמעשה המועיל בעינן:

(ה) וה"ה אם כו'. דרשב"ם פי' נעל שעשה מנעול לדלת אף שלא נעל אבל נעל במפתח לא הוי חזקה דמבריח ארי מנכסי חבירו הוא כמ"ש שם וכמ"ש בס"ו והקשו תוס' ורא"ש וכל המפרשים עליו מההיא דגטין הנ"ל והקשו בתוס' והרא"ש ממ"ש בב"ב שם הבונה פלטרין כו' וע"כ בנעל ג"כ דהעמיד דלתות לבד לא קנה כמו בנין הפלטרין דליבני בעלמא הוא דאפיך ול"ל להעמדת דלתות ותי' תוס' בב"ק שם והרא"ש בב"ב שם דאורחא דמילתא נקט שאותו שמעמיד דלתות הוא הנועל ואילו העמיד הראשון היה נועל ג"כ וקנה ואח"כ כ' הרא"ש ומתוך פי רשב"ם מ' שתיקון מנעול לחוד קנה וה"ה בהעמדת דלתות לחוד בלא נעילה וכ' הטור סברת רשב"ם כאן בשם הרא"ש דסובר דבזה הסכים הרא"ש לרשב"ם הואיל וכ' סברתו באחרונה וז"ש וה"ה כו' והשמיט הש"ע והג"ה דעת תוס' ורא"ש וכל הפוסקים דנעילת דלת לחוד בלא פתיחה מהני. ולקמן סי' ער"ה כ' כס' התוס' דהעמדת דלתות לא קנה שכ' הבונה כו' וכגון שעשה השני הדלת ונעלה וה"ה אם עשה הראשון גם הדלתות ולא נעל ובא השני ונעל קנה וכ"כ שם סכ"א בהג"ה והוא סותר למ"ש כאן אף שסמ"ע וב"ח חלקו בין כאן לנכסי הגר דבריהם צע"ג הא התוס' ורא"ש הקשו מנכסי הגר אכאן וכבר הקשה ט"ז עליהם וכן דברי ההג"ה שם עצמן הם שלא בדקדוק שכ' דבריו על דברי רמב"ם וש"ע דה"ה כו' ולרמב"ם וש"ע שם א"צ לנעל דשם ס"ל דבהעמדת דלתות לבד קנה כשיטת הרמב"ם דכל שאמרו שם בגמ' להדיא בנכסי הגר דוקא בנכסי הגר וכמ"ש הרמב"ם וש"ע שם סי"ג יש דברים רבים כו' ופורט והולך. נמצא בהעמדת דלתות ג' שיטות הרמב"ם והרא"ש והרשב"ם. וכן בנעילה דלהפוסקים נעילה לבד ולהרמב"ם נעילה ופתיחה וכ"כ תוס' בע"ז ע"א א' ד"ה רב אשי והרוצה לחוש כו' ע"ש:

(ליקוט) וה"ה כו'. דעת רשב"ם דעמידת דלתות או עשיית מנעול לדלת או מסירת מפתח הוא חזקה אבל נעילת דלת במנעול לא הוי חזקה שמפ' נעל עשה מנעול לדלת ועמידת דלתות ג"כ חזקה ממש"ש נג ב' הבונה פלטרין כו' ומסירת מפתח מפ"ק דפסחים ונעילת דלת לא קנה כמש"ש נ"ג א' האי מבריח כו' וערשב"ם נג א' ד"ה והשתא קמעיילי כו' ושם נז א' ד"ה בנכסי חבירו נמי קנה כו' אבל תוס' נג א' ד"ה נעל כו' ופ"ה דב"ק והרא"ש שם ושם חלקו עליו וכ' להיפך דנעילה קנה ועשית דלת ומנעול ומסירת מפתח לא קנה ע"ש ושם בארוכה (ע"כ):

(ו) והשלימו לעשרה. רמב"ם וכלשון הגמ' שם:

(ז) וי"א כו'. רשב"ם שם וע"ש ובירושלמי שם רב אמר בפוחת מעשרה או מוסיף על עשרה שמואל אמר אפי' פרץ מקום שאינו ראוי לפרוץ וגדר מקום שאינו ראוי לגדור ה"ז חזקה:

(ח) המוכר כו'. ע"ל סי' רכו ס"ה ומ"ש שם ואם נשתמש בה כו' ואפי' כו' אף שלא קנה בא' משאר הקניות א"י לחזור וה"ק בגמ' עד שלא החזיק בה אף שקנה השדה יכול לחזור בה דשאר הקניות חוץ מחזקה יכול לחזור בה ולכן קאמר חזקה דוקא אבל מכי קנה הקרקע בקנין חזקה א"י לחזור וא"צ לקניה אחרת ואמר ומאימת הוי חזקה אע"ג דקנין חזקה ידוע מ"מ לענין דאין יכול לחזור לא כל הקניינים קונים כנ"ל ואמר משישתמש בה אפי' דייש כו' אלמא דקרי לה חזקה וקנה בה ועכ"מ בפ"א:

(ט) אם היה כו'. כגי' הרי"ף ורמב"ם ורא"ש:

(י) היתה כו'. שמפרש שם אלא מעתה כו' לענין קנית הקרקע ה"נ באוקמי כו' לענין חזקת ג"ש ובלא"ה ס"ל להרמב"ם כל שקונה בחזקת ג"ש קונה בקנין הקרקע ועס"י:

(יא) הציע כו'. הרמב"ם וטור השמיטו דס"ל דוקא לענין נכסי הגר איתמר וכ"כ בסי' ער"ה סי"ג יש דברים רבים כו' ופורט והולך וכ' המציע מצעות כו' אבל כאן כ' בב"י דכ"ש הוא מנכסי הגר כיון דאינא דעת אחרת מקנה ואין דבריו מוכרחים:

(יב) ושכב כו'. תוס' והרא"ש וכ"כ בסי' ער"ה שם בהג"ה אבל הרמב"ם וש"ע שם כ' דאפי' לא שכב ולדבריו אינו ענין לשלחן ע"ש:

(יג) ולא עוד כו'. ירושלמי רפ"ג דב"ב המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו פירות קנה א"ר שמואל בר רב יצחק ובלבד פירות שראויין ליצבור:

(יד) המוכר שדה כו'. שם נז א' כל שאילו בנכסי הגר כו' והרי ניר כו' וכפי' רשב"ם שם דל"ד נכסי הגר ה"ה לקנין שדה אלמא דניר קונה השדה וכ"ש זריעה ואסיפה מהאילן וכיו"ב וכמ"ש הרמב"ן דניר אינו עולה אף מן החשבון אבל שאר מלאכות עולה בחשבון וכמש"ל סי' קמא לדעת הרמב"ן ע"ש ועבירושלמי שם הל' ג' רב אמר עיקר חזקה הכנסת פירות לא מודי רב במנכש ומעדר מודה רב במנכש ומעדר מהו דאמר רב עיקר חזקה הכנסת פירות שאם ראוהו חורש וקוצר ומעמר ודש ובורר ולא ראוהו מכניס פירות אינה חזקה ואסיפת פירות שאמר הרמב"ם אינו אכילת פירות שאמרו שם שאינה חזקה בנכסי הגר וה"ה בקנין השדה אלא אסיפתם מן האילן שהוא כעין קוצר שהוא מלאכה בקרקע ובאילן וסובר הרמב"ם דלא יצא מן הכלל אלא מ"ש שם אכילת פירות אבל כל שקנה בחזקת ג"ש ה"ה לקנין וז"ש. וכן אם אסף כו'. וכ"כ ר"ה גאון ואי דלי כו':

(טו) ויש חולקין כו'. ר"ל על כל הד' סעיפים הנ"ל מס"ח ואילך והירושלמי הנ"ל כיין שצבר לתוכו פירות כו' הוא לענין שא"צ לומר לך חזק וקני דכן תני התם מפתח ומשכוכית כו' וע' בראב"ד ובד"מ וס"ל לראב"ד דלאו כללא הוא כמ"ש בגמ' וכשאמרו והרי אכילת פירות כו' ה"ה לכל דכוותא דחד טעמא להו שאין מועילים לקרקע:

(טז) היה גבשושית בשדה. צ"ל בבית ומשום בונה כמ"ש בספ"ח דשבת וכמו גדר ודכוותיה אבל בשדה אינו אלא משום חורש ודוקא בשדה העומד לחרישה כמש"ו:

(יז) הר גבוה כו'. כן רב האי גאון ע"ש:

(יח) לפיכך כו'. עתוס' שם ד"ה בד"א כו' ואומר הר"ח כו':

(יט) ויש חולקין במתנה. הרא"ש בפ"ג דב"ב סי' ס' כיון שאין נותן דמים וס"ל שם כתי' השני:

(ליקוט) וי"ח במתנה. תוס' דב"ב נג ב' אותה כו' ורא"ש שם והג"א וטור בשם הרא"ש. הרא"ש לשיטתו שהעתיק בקדושין שם ב' הרי"ף מילתא דרבא ל"ש אלא כו' מילתיה עשר שדות כו' וכ"ה גי' הרמב"ם וע"ל סי' ב' שם ס"ק ב' אבל לפי' גי' שלנו דקאי אמטלטלין והרי דמטלטלין אף במתנה אלמא מתנה כמכר (ע"כ):

(כ) וה"ה כו'. עסמ"ע וכמ"ש בגמ' מי דמי כו' הכא כו' וערש"י שם ד"ה סדנא כו':

(כא) וכן בשכירות כו'. תוספתא פ"ב דב"ב והביאה שם הרא"ש בפ"ג סי' ס' ע"ש לקח ממנו עשר שדות כיון שהחזיק בא' מהן החזיק בכולן שכר ממנו עשר שדות כיון שהחזיק בא' מהן החזיק בכולן לקח מקצתן ושכר מקצתן והחזיק בין בלקיחה בין בשכירה ה"ז חזקה:

(כב) ובשכירות כו'. צ"ע לדעת הרא"ש שדוקא דמים מקודם צריך ליתן ואף במתנה לא קנה מאי עדיפא דשכירות וכן בטיר כ' ונתן מעות ואף שדחק הב"י דקאי אמכר לא מ' כן דקאמר שם בין בשל שכירות ונתן המעות כו' וגם אין הס' נוטה לזו:

(כג) היו מקצת כו'. תוספתא הנ"ל:

(כד) חזקה כו' ואפי'. הרא"ש והר"ן בקדושין שם חמ"ש שם בד"א שנתן כו' ודוקא בעשר שדות אבל בשדה א' א"צ וע"כ במקום שכותבין השטר דאל"כ ל"ל החזקה ודלא כבע"ה שכ' דחזקה לחוד לא קניא וראייתו ממ"ש בפ' האומנין רשבג"א מלמדין כו' ואם איתא ליקני בחזקה או בקנין אלא דבמקום השטר אין מועילין ולא היא משום דכל היכי דעייל ונפיק כו' אינו קנין כמש"ל סי' ק"צ וז"ש כל היכי כו':

(כה) מיהו כו'. כמ"ש בקדושין ואם פריש כו' ה"ה להיפך:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---