פתחי תשובה/חושן משפט/קצב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מכר או נתן. עיין בס' מחנה אפרים ה' שכירות סימן י"ג שהביא בשם הרדב"ז ח"ד סימן קכ"ב במי שמכר ביתו לשוכר שהיה דר בה וכתב שאפי' א"ל לך חזק וקני כל שלא עשה השוכר בה דבר חדש שלא היה עושה בה תחלה אפי' אם נועל ופותח אין זו חזקה שכך היה עושה בר מתחלה והוא ז"ל כתב עליו ולע"ד אין נראה כן כו' ע"ש ועיין בנ"צ מ"ש בזה:
(ב) כיון שנעל או גדר. עיין בתשובת מהרשד"ם חח"מ סי' שע"ו שכתב על נדון דידיה יז"ל ועל הספק הג' אי מיקרי חזקה מה שפרע הקונה לחופרים גם זה פשיטא לי דהוי חזקה גמורה כי מה לי חפר הוא ומה לי חפרו הם בשבילו ואפי' שהעובד כוכבים לאו בר שליחות כלל לא מתורת שליחות אני אומר כו' ע"ש ועיין במחנה אפרים ה' מכירה סי' ט"ו שנסתפק בזה גבי קנין הגבהה במי שלקח מקח חבירו והגביה אותם הלוקח ע"י פועלים עובדי כוכבים כו' ואפילו בפועלים ישראלים איכא לספוקי כיון דאין הפועלים מכוונים לזכות ללוקח והוי כאותה שכתב הטור סי' ער"ה (ובש"ע שם סכ"א בהגה עסמ"ע שם ס"ק כ"ו) דאם היה בונה ע"י פועלים ה"ז לא קנה דאין הפועלים מכוונים לזכות לבעה"ב כו' ומצדד שם לכאן ולכאן ודעתו נוטה דלא קנה דאף דיד פועלים כיד בעה"ב מ"מ הוי כחצר המהלכת כו' עש"ה. ועיין בנה"מ לעיל ר"ס קפ"ח שחקר ג"כ בזה ומסיק שם לדינא דקנין הגבהה או משיכה או חזקה ושאר קנינים שנעשו ע"י פועלים עובדי כוכבים מהני כמו שעשה בעצמו אבל ע"י שלוחים עובדי כוכבים לא מהני וע"י פועלים מהני אם נתכוין בעצמו לקנות ע"י הקנין שעושין הפועלים אף שלא נתכוונו הפועלים (וכתב שם דהא דסי' ער"ה סכ"א שם מיירי דגם הוא לא נתכוין לזכות בעצים ע"י הגבהת הפועלים רק שא"ל סתם לבנות כו') אמנם כשהפועל קונה מטעם יד (כגון שלא הגביה הפועל כלל את החפץ רק שנטלו בידו והחזיקו סמוך לארץ) לא קנה הבעה"ב כיון דיד פועל הוי חצר המהלכת ומשיכת פועלים לא מהני רק כשמושכין לרשות בעה"ב אבל כשמושך לרשות עצמו או לסימטא לא מהני אם אינו בר שליחות ואם הוא בר שליחות זכה כו' ע"ש:
(ג) לך חזק וקני. עיין בספר מחנה אפרים ה' שכירות סי' י"ג שכתב דמדברי הרדב"ז סי' קכ"ב נראה דס"ל דשותף שוה לאינש דעלמא דשלא בפניו צריך שיאמר לו לך חזק וקני אמנם בתוס' פ"ק דב"ב דף ג' ד"ה רב אשי כתבו דכשהקרקע היא של שניהם מועלת חזקה מדעתו שלא בפניו אפי' לא א"ל לך חזק וקני וכ"כ הרא"ש שם ע"ש. ולע"ד אין מזה סתירה לדעת הרדב"ז הנ"ל חדא הרמב"ן חולק על התוס' שם כמ"ש הב"י לעיל ר"ס קנ"ז ועוד דגם זו דמהני דוקא התם דאינו אלא בירור חלקים לבד וכמ"ש הסמ"ע שם סק"ו ומה"ט דעת הגמי"י הובא בש"ך שם דאפילו בהילוך לבד סגי משא"כ במוכר חלקו לשותף וצ"ע:
(ד) שסילוק ההיזק. עבה"ט עד ופי' הרשב"ם הא למה זה דומה למשיב אבידה כו'. ועיין בספר שער משפט שהביא בזה דברי חידושי הרמב"ן שכתב דלא מבעיא בנכסי חבירו שלא בפניו דהשבת אבידה עביד ומצוה דרמיא עליה הוא כו' אלא אפי' בפניו א"נ בנכסי הגר דליכא מצוה מ"מ זריזי דמזרז נפשיה דלא ליקרי ליה מפסיד ואין דרך הקנאה בכך כו' ע"ש:
(ה) ויש חולקין כו'. כתב בספר שער משפט ויראה הוא דהיינו דוקא בלא נתן דמים אבל בנתן דמים אף במקום שכותבין את השטר דלא קנה בדמים לחוד מ"מ בכה"ג מהני החזקה דאכילת פירות וכיוצא בזה כיון דחזינן דחזקה לחודא בלא כסף ובלא שטר קניא אף במקום שכותבין שטר כמ"ש בס"ס זה והטעם מבואר בהראשונים כיון שהדבר בא לרשותו סמכא דעתיה כו' ומסיים וזה נכון בסברא אלא שלא מצאתי גילוי לזה בדברי הקדמונים ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |