גור אריה הלוי/חושן משפט/קצב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

גור אריה הלוי TriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קצב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
גור אריה הלוי


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה"


סימן קצב
דין קניית קרקע בחזקה ובו טז סעיפים

א בחזקה כיצד מכר או נתן לו בית או שדה כיון (א) שנעל או גדר או פרץ כל שהוא והועיל במעשיו הרי זה קנה:

ב במה דברים אמורים כשהחזיק (ב) בפני המוכר או הנותן אבל שלא בפניו לא קנה אלא אם כן אמר לו לך חזק וקני ואם מסר (ג) לו המפתח הוי כאומר לו לך חזק וקני וכן המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו הוי כאומר לו לך חזק וקנה:

ג נעל כיצד מכר או נתן לו בית או חצר והיה הפתח פתוח ונעל הלוקח את הפתח וחזר ופתחו קנה ויש מי שאומר שצריך לנעול במפתח (והוא הדין אם עשה מנעול לדלת או שהעמיד דלתות יש אומרים דקנה (הכל בטור):

ד גדר כל שהוא כיצד היה שם גדר והיו עולים בו בנחת והוסיף עליו כל שהוא והשלימו לעשרה (וי"א דאפי' פחות מעשרה) (עיין בטור ובב"י) ונמצא שאין עולים אלא בדוחק הרי זה הועיל וקנה:

ה פרץ כל שהוא כיצד היתה שם פרצה והיו נכנסים בה בדוחק והרחיבה כל שהוא עד שנמצא נכנסים בריוח הרי זה הועיל וקנה:

ו נתן צרור והועיל כגון שחבר בו המים לשדה או נטל צרור והועיל כגון שפתח בנטילתו המים לשדה קנה וכן כל כיוצא בזה אבל אם ראה אמת המים באה להזיק הקרקע ונתן צרור ומנעה (או שנטל צרור ופתח שיזובו המים) (טור) לא קנה שסילוק ההיזק אינו קונה אלא הבאת התועלת:

ז המוכר או הנותן לחבירו שדה בצד שדהו כיון שדש המצר שבין שתי השדות ונעשו שתיהן כשדה אחת קנה אבל אם הלך בה לארכה ולרחבה אין הילוך זה מועיל כלום ואם שביל של כרמים מכר לו הואיל ונעשה להילוך קנה בהילוך וכמה שיעור רוחב הדרך שיקנה בהלוכו אם היה מסויים במחיצות קנה כדי שיגביה רגל ויניח רגל בצדה ואם אין שם מחיצות קנה ברוחב כדי שתהיה בראשו חבילה של שריגים ויסוב בה: הגה וי"א איפכא דבאין מחיצות סגי ברוחב שיגביה רגל ויניח רגל ובשיש מחיצות כדי שיהא על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה (טור והמגיד פ"א דמכירה):

ח היתה קרקע צחיח סלע שאין בה לא גדר ולא פרצה ואינה בת זריעה החזקה שקונה אותה שטיחת פירות או העמדת בהמה שם וכיוצא בזה משאר התשמישים:

ט הציע מצעות בבית או בשדה ושכב עליהם או ערך שלחן ואכל ולא עוד אלא אפילו נתן כליו לתוכו או צבר בו פירות הראויים לצבור קנה:

י המוכר שדה לחבירו (ד) ונכנס בה הלוקח וזרעה או נרה או שאסף פירות האילן או זמרו וכן כל כיוצא בדברים אלו קנה:

יא וכן אם אסף המוכר סל של פירות ונתן ללוקח קנה לוקח: הגה ויש חולקין וסבירא להו (ה) דאין קונין בחזקות אלו לא באכילת פירות ולא בהעמדת בהמה וכיוצא בזה שאינו מועיל לקרקע והכי מסתברא (טור בשם הראב"ד ור"ן פרקא קמא דקידושין והמגיד) היה גבשושית בשדה ונטלה או גומא וסתמה הוי חזקה ונראה לי דווקא אם מהני לקרקע אבל חפר מעט לא קנה אלא בשדה העומד לחרישה (מרדכי פרק חזקת הבתים):

יב המוכר לחבירו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כולם ואפילו היתה אחת מהם הר גבוה והשנית מצולה שהרי אין תשמיש של זו כתשמיש של זו בד"א שנתן דמי כולם אבל אם לא נתן דמי כולם לא קנה אלא כנגד מעותיו לפיכך אם היו הכל במתנה קנה כולם ויש חולקין במתנה (טור בשם הרא"ש) והוא הדין בעשרה בתים או בית ושדה דינן כעשר שדות (נ"י פרק המוכר בית):

יג וכן בשכירות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כולם כל זמן השכירות: הגה ובשכירות לא בעינן שנתן דמי כולן דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף (ב"י):

יד היו מקצת הקרקעות במכר ומקצתן בשכירות כיון שהחזיק בין בשל מכר בין בשל שכירות קנה הכל:

טו דין מחזיק בנכסי הגר יתבאר בסימן רע"ה:

טז חזקה לחודה בלא כסף ובלא שטר קניא כל היכא דלא עייל ונפק אזוזי: אפילו במקום (ו) שנהגו לכתוב שטר (טור) מיהו אם התנה הכל לפי תנאו (ר' ירוחם נתיב י"א חלק א'):


פירוש
גור אריה הלוי

מקור דף זה בספר ישן בעל אותיות שבורות או מגבלה טכנית אחרת שהקשתה על פיענוחו, חלק מהקטעים שבספק מודגשים כך, אם אינכם בטוחים שכל הטקסט (כולל הפניות) מפוענח בצורה ראויה לדפוס, אל תסירו את התבנית. לאחר שכל המילים המסומנות פוענחו מול טקסט המקור - ניתן להסיר את התבנית מן הדף


(א) ששון קל"ז קמ"ז קמ"ח:

(ב) רמב"ם. מיהו לדעת רמב"ן נמי צריך שטר במקום ?שכרובים? ונדחו דבריו רשד"ם י"ד קס"ד ועיין ס"ס זה בהגה:

(ג) אם היה הקרקע שכי' אצל הלוקח אינו קונה אותו בחזקה אא"כ עשה בקרקע דבר שאינו רגיל לעשות בו עיין חלוקים רבים ן' זמרא קכ"ב וכתב מרדכי פרק האומר דקדושין סי' תתי"ח אשה שהשכירה בית מראובן מפסח עד ר"ה והוא קבלה עמו קודם פורים בביתו שלא בתורת שכירות מיד ולא א"ל קני בחזקה מעכשיו אלא קבלה מאהבה מיד או מפני דבר אחר ועתה חוזר בו קודם הפסח נראה דיכול לחזור בו דכל חזקה היינו לאחר גמר המעשה שראוי להחזיק מיד וכו' ע"ש:

(ד) רשד"ם רמ"ו:

(ה) שם בשם הראב"ד ועיין מ"ש על זה ע"י פ"ק פסק' יתר' עליו והקשה על הטור מדידיה אדידיה וע"ל סי' רע"ה ס"ב:

(ו) רשד"ם י"ד קס"ד:

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף