באר הגולה/חושן משפט/רנה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) פלוגתא דר"מ וחכמים בברייתא וכדאמ' רב נחמן תנא לי הונא כו' ואיפסקא שם הלכתא' כחכמים דאין חוששין לב"ד טועין בפ"ח דב"ב דף קל"ח ע"ב:
ב) לשון הרמב"ם בפרק י' מה' זכייה דין ג' מימרא דרב ושמואל שם בפרק י' דף קע"ד ע"ב:
ג) כ' ה"ה זה מבואר בהלכות מהכרח השמועות:
ד) כתב הכ"מ כגון שהודה לפני בעל דבר או שהיה כגון ההיא דאיסור גיורא שם דף קמ"ט ע"א דלא היה שייך ביה שלא להשביע את בניו שהרי לא היה לו יורשים:
ה) טור ס"ד בשם תשובות הרא"ש כלל ס"ה סימן א':
ו) וביאר שם דכולי האי לא עביד אינש כדי שלא להשביע וכו':
ז) ל' הרמב"ם בפ"ז מהלכות ערכין וחרמין דין י"ח:
ח) כתב שכ"מ ממימרא דרב הונא ש"מ שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי אין חוששין וכו' ערכין דף כ"ג ע"א משמע דלא אמרו אלא בש"מ אבל בבריא אדם עושה קנוניא וכו' ודרב הונא הלכתא היא דהא ליכא אמורא דפליג עליה ומאי דאסיק אלא בשאלה דהקדש וכו' לא לדחייי לישנא קמא דמוקי לה כדרב הונא אלא לדחויי לישנא דהוה בעינן למימר בבריא כ"ע לא פליגי וכו' ומאי דשבק ר' יהושע ופסק כר"ח דשמותי הוא י"ל משום דרשב"ג שם במשנה קאי כוותיה וקי"ל כ"מ ששנה ורשב"ג במשנתינו הלכה כמותו:
ט) מימרא דרב הונא הנזכר לעיל:
י) מה שהשיגו הראב"ד דבשעה שהקדיש כל אדם נאמן כתב הכ"מ י"ל דהתם דוקא תוך כדי דבור אבל אחר כ"ד לא אבל ש"מ אפי' אחר כ"ד ובלבד שיהא פסוק בענין ההקדש:
כ) אפי' אין בידו שטר כלל כיון שאמר כן בשעה שהקדיש:
ל) וביאר בכ"מ שם דטעמיה דלא גרע הקדש מהדיוט דאין יכול לחוב להם בהודאתו:
מ) מבואר בסוף סימן קי"ז בהג"ה ע"ש:
נ) רמב"ם בפ"י מה' זכייה דין י' ממימרא דרבה ש"מ שאמר מנה לפלוני וכו' וכמ' דמסיק עלה כלפי לייא איפכא מסתברא וכו' כתב ה"ה דברי המחבר מסכימים לדברי רבו אבן מיגש ז"ל שכך פי' הכלפי לייא וכו' ועוד כתב דדמיא למאי דאמרי' צא תן לו וכו' (בפ"ק דב"מ ריש דף י"ז) וכ"כ הטור ס"ו בשם הרמ"ה ולזה הסכים וכ"כ בה"מ בשם הרשב"א וכ"כ התוספו' שם והוכחתי זה מדלא בעי למימר אלא איפכא אתמר אלא דידע גמ' וכו' דנחמנים וה"ה כ' לדחות הקושי' שלא היו רוצים לומר איפכא אתמר דא"כ היה מטע' האומר הראשון מהן ללאו ומלאו להן ואינו מצוי לטעות כך וכו' וסיים ואני איני כדאי להכריע:
ס) שם ד"ח וט' וכדמסיק שם בגמרא אלא אי אתמר הכי אתמר וכו':
ע) טור ס"י וי"א בשם תשובת הרא"ש כלל פ"ו סי' ה':
פ) ע' בסימן מ"א סעיף ג' ובש"ס רנ"ג שכתב שם רמ"א בהג' בהיפוך והסמ"ע כתב לתרץ דהכא איירי שהודה הש"מ שחייב לפלוני מנה והתם איירי במתנת ש"מ והב"ח הקשה ע"ז דל' לתת מנה משמע מתנה ותירץ דהכא איירי שנתנן הנותן להמקבל שטר הצוואה בחייו דודאי בזה שטר גמור הוא ולעיל איירי בדכתבו לאחר מיתה וכתב הב"י בשם נ"י מה שכותבין שטר צווא' לאח"מ כדי שיאמרו ומגו מרעיה אתפטר לבי עלמא ונתנו חכמים רשות לכתוב ועשאום במעשה ב"ד שכותבים שלא בשליחות בעל דבר:
צ) שם סי"ב ברייתא פ"ג דסנהדרין דף צ' ע"א:
ק) שם ושם בברייתא:
ר) שם סעיף י"ד ושם בבריי':
ש) ל' הרמב"ם שם פ"י מה' זכייה ד"ז וכתב ה"ה והטעם שאע"פ שצדק הדמיון במנין ובמקום אולי לא אמת במה שדימה של פלוני הן
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |