אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/כג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
< אוצר:מיזמים‎ | חדש על ה(מ)דף
Revision as of 09:50, 4 May 2021 by מי אדיר (talk | contribs) (דין קדימה בהנחת תפילין ובלבישת המכנסיים)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

יום שלישי כב אייר - מסכת יומא דף כג[edit]

דין קדימה בהנחת תפילין ובלבישת המכנסיים[edit]

לבש בגד אחר קודם לבישת המכנסיים

בברייתא המובאת בגמרא (כג:) נאמר: מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים. שנאמר "ומכנסי בד ילבש על בשרו". ופירש רש"י: משמע שלובש בעודו ערום שאין עליו אלא בשרו.

בענין זה הסתפק המנחת חינוך (מצוה צט) מה הדין אם שגה או הזיד ולבש קודם המכנסיים בגד אחר, האם יוריד את הבגדים ויחזור וילבש את המכנסיים תחילה ואחר כך את שאר הבגדים, או שכיון שכבר ביטל את דין הקדימה וכבר הקדים ולבש בגד אחר - ימשיך וילבש את המכנסיים ושאר הבגדים.


הוכחת המנחת חינוך מהנחת תפילין

כראיה ופשיטות לנדון זה מביא המנחת חינוך את דברי הפוסקים בנוגע לדין לבישת תפילין. כידוע על פי הדין צריך להקדים ללבוש תפילין של יד קודם תפילין של ראש, ודנו הפוסקים באדם שטעה ולבש תפילין של ראש קודם תפילין של יד האם יסירם ויחזור ללבוש תחילה את התפילין של יד או שכיון שכבר לבש תפילין של ראש וביטל את סדר הלבישה, אינו צריך להסירם אלא ילבש את התפילין של יד אחר התפילין של ראש.

בשולחן ערוך (או"ח סימן כה ס"ו) מבואר שאם לקח לידיו תפילין של ראש קודם תפילין של יד, צריך להעביר על המצוות ולהקדים ללבישה את התפילין של יד. אמנם אם כבר לבש תפילין של ראש, כתב הט"ז (או"ח סימן תרפד סק"ד) שאין הקדימה מעכבת ואינו צריך להסיר התפילין של ראש אלא ילבש של יד אחר של ראש.

לפי זה כתב המנחת חינוך שהוא הדין לנדון דידן, אם לקח לידיו בגד אחר אך עדיין לא לבשו, עליו להניחו מידו ולשוב ללבוש את המכנסיים תחילה, כשם שמניח ידיו מתפילין של ראש אם נטלם קודם התפילין של יד. אבל אם כבר לבש בגד אחר וביטל דין קדימת לבישת המכנסיים, אינו צריך להסירם אלא ישוב וילבש המכנסיים אחרי לבישת אותו בגד, כשם שבתפילין אם כבר לבש תפילין של ראש קודם תפילין של יד אינו מסירם.

שוב כתב המנחת חינוך שיש לחלק בין המקרים. בהנחת תפילין, קיום המצוה הוא בהנחתם וממילא כשלבש קודם תפילין של ראש כבר קיים מצוותו וביטל את דין הקדימה, ומה שישוב עכשיו ויסיר את התפילין כדי ללבוש תחילה תפילין של יד, יהיה זה דין קדימה רק ביחס למצוה החדשה שיקיים כשישוב וילבש את התפילין, אבל אין בכך תיקון לביטול הדין קדימה. שונה מכך דין לבישת הבגדים, שהרי לבישת הבגדים אינה אלא הכשר לעבודה ועיקר הקפידא שילבש כסדר היא ביחס לעבודה שאחר כך, ואם כן אם יסיר את הבגד האחר שלבש קודם המכנסיים וישוב ללבוש את המכנסיים תחילה, נמצא שהצליח לתקן בכך את מעשהו הראשון, כי עתה בבואו לעבודה הרי הקדים לבישת המכנסיים לשאר הבגדים - ואם כן יש לומר שבמקרה זה ישתנה הדין ועליו להסיר את הבגד הנוסף שלבש ולהקדים את לבישת המכנסיים.


דעת הגבורת ארי ששנה עליו הכתוב לעכב

הגבורת ארי דן בנדון זה מכיוון שונה. התוספות (ד"ה מניין) הקשו שכבר נלמד דין זה מהפסוק האמור אצל הכהן הגדול "ומכנסי בד יהיו על בשרו" ומדוע צריכה התורה לשוב ולומר "ומכנסי בד ילבש על בשרו". ויישבו שכיון שחלוקים דיני ובגדי הכהן הגדול מדיני ובגדי הכהן הדיוט, לכן לא היינו לומדים דין זה האחד מחברו, והוצרכה התורה לשנות דין זה פעמיים.

הגבורת ארי מקשה על יישוב התוספות [ולא נאריך בהבאת דבריו] ולכן הולך בדרך אחרת ליישב את קושייתם, שהוצרכה התורה לכפול דין זה, כי אם לא היה כתוב אלא פסוק אחד הוה אמינא שלא נאמר דין זה אלא למצוה, ולפיכך שנה עליו הכתוב לעכב.

הוא מוסיף ומדקדק דין זה מלשון הברייתא "מנין שלא יהא דבר קודם למכנסיים", ולא נקטה הלשון "מנין שיהו המכנסיים קודמים" - להורות שדין זה מעכב שלא יהא דבר קודם למכנסיים.

הרי שגם לדעת הגבורת ארי דין זה מעכב, אך בשונה מהמנחת חינוך המבאר את טעם הדין כיון שיכול לתקן ולקיים דין הקדימה כדינו לכתחילה, הרי שלדעת הגבורת ארי שונה דין בגדי כהונה מתפילין, כי בתפילין כבר נתבארו דברי הט"ז שאין הדין קדימה מעכב בהם משא"כ בגדי כהונה ששנה עליו הכתוב לעכב, ממילא מעיקר הדין מעכב שלא יהא דבר קודם למכנסיים.

מעניין לציין לדעתו של רבי אביגדור נבנצל (הו"ד ביוסף דעת) שכתב דנראה שאין דין זה אלא לכתחלה אבל אם לבשם שלא כסדר זה ועבד - עבודתו כשרה, שהרי לא מובא בגמרא פסוק נוסף לעכב, וגם לא שנינו שאם שינה סדר הבגדים עבודתו פסולה. וזה הפך דברי הגבורת ארי, אך כך משמע לכאורה מדברי המנחת חינוך במה שתלה הטעם להצריך שינוי הבגדים מטעם שבכך מתקן את מעשהו ולא בכך ששנה עליו הכתוב לעכב.


דין קדימה בסדר הבגדים או דין מדיני המכנסיים

ויש שרצו לדון, מה יהיה הדין אם קדם ולבש בגד אחר קודם המכנסיים ולבש גם את המכנסיים, האם תועיל פשיטת אותו בגד ולבישתו בשנית באופן שעתה לבש אותו אחרי המכנסיים, או שסוף סוף כשלבש את המכנסיים לא לבשם על בשרו.

ושורש הנדון הוא בהבנת דין הקדימה בלבישת המכנסיים, שיש לדון האם הוא דין ב"לבישת המכנסיים" היינו שמדין לבישתם שילבש את המכנסיים תחילה כשאין בגד על בשרו, וממילא לא הועיל מה שאחר כך הסיר את הבגד האחר ולבשו. או שהוא דין קדימה כללי בלבישת כל הבגדים, שצריך שילבש הבגדים בסדר הזה וממילא יש מקום לומר שכיון שסוף סוף היה לבוש תחילה במכנסיים ואחר כך הוסיף ולבש שאר הבגדים, ממילא קיים דינו.

והגרי"ז למד ממה שכתב הרמב"ם (פ"י מכלי המקדש ה"א) כיצד סדר לבישת הבגדים, לובש המכנסיים תחילה כו', שמבואר מזה שדין קדימת לבישת המכנסיים אינו דין פרטי מדיני המכנסיים שצריך ללובשם תחילה, אלא הוא דין סדר כללי במעשה הלבישה של בגדי כהונה, שצריך להקדים תחילה המכנסיים.

וכעין זה מצאנו דרך נוספת בביאור דין קדימת לבישת המכנסיים, בדברי היד רמ"ה בסנהדרין (מט:, בביאורו הראשון): יהיו על בשרו, שכשלובש את הכתונת יהיו המכנסים מצויין על בשרו.

מאידך, מלשונו של רש"י: ילבש על בשרו, משמע שלובש בעודו ערום שאין עליו אלא בשרו. משמע שהוא דין בלבישת המכנסיים דווקא שילבשם כשהוא ערום ואינו דין כללי בלבישת הבגדים.

ובנדון זה אפשר לתלות גם את עיקר ספקו של המנחת חינוך, מה הדין אם קדם ולבש בגד אחר לפני המכנסיים, שהמנחת חינוך הוכיח מדין קדימה בתפילין שאם עבר והקדים של ראש תחילה אינו מעכב. אכן כל זה יתכן רק אם דין לבישת המכנסיים תחילה הוא מדין סדר לבישת הבגדים, שאז יש לדון אם דין הקדימה מעכב (כדעת הגבורת ארי) או שאינו מעכב (כדעת המנחת חינוך). אבל, אם כדברי רש"י שדין זה הוא דין פרטי בדין לבישת המכנסיים - שכך הדין שיש ללבוש את המכנסיים בעודו ערום - אם כן כיון שלבש תחילה בגד אחר ולא קיים את דין לבישת המכנסיים ודאי שעליו להסיר את הבגד וללבוש את המכנסיים כדינם ולא שייך לומר שכבר ביטל דין הקדימה, כיון שאין כאן דין קדימה אלא דין פרטי באופן לבישת המכנסיים.


דין שלא ילבש את המכנסיים או שלא יהיה לבוש במכנסיים

אלא שעדיין יש להסתפק באופן שלבש גם את המכנסיים ואחר כך הסיר את הבגד הראשון, מה יהיה דינו. כי גם אם ננקוט שהוא דין פרטי בלבישת המכנסיים, יש לדון אם הוא מדיני מעשה הלבישה דהיינו שבשעה שהוא לובש את המכנסיים לא יהיה בגד קודם לו, וממילא כבר לא יועיל מה שאחר כך הוא מסיר את הבגד האחר כיון שסוף סוף בשעה שלבש את המכנסיים היה שם בגד אחר שקדם. או שהוא דין בעצם היותו לבוש במכנסיים, שאמרה תורה שבשעה שהוא לבוש במכנסיים יהיו המכנסיים על בשרו וממילא אם תיקן והסיר הבגד האחר, הרי קיים דינו כיון שעתה לבוש הוא במכנסיים על בשרו.