גבורת ארי/יומא/כג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גבורת ארי TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף כ"ג ע"ב

מקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט. מפרש"י משמע מדכתיב בגדיו בגדים תרי זימני דריש ליה דהוי ליה למיכתב ופשט את בגדיו ולבש אחרים בגדים דכתב רחמנא ל"ל ש"מ להקישא אתי להקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט וק"ל אדרבה מדכתב רחמנא בגדים לגבי לבישה ולא סמך אבגדים דגבי פשיטה ש"מ דלא לכל מילי איתקוש בגדי לבישה לשל פשיטה ושיהי' בגדי קודש כמותן אלא שיהי' עליו בגדים בשעת הוצאת הדשן ואפשר שילבש כתונת ומכנסים ואפשר שצריך שיהיה נמי של בד כמו של תה"ד כדכתיב בקרא אבל שיהיה של קודש כמותן לא ש"מ דא"כ דלכל מילי איתקוש בגדים דכ"ר פעם ב' גבי הוצאת הדשן ל"ל אלא ודאי לבגדים כמותן איתקוש ולא לד"א שיהיה קודש כמותן וכה"ג אמרינן בפ"ב דזבחים (דף כ"ב) גבי כיור וכנו דתניא ר"י אמר יכול יהא כנו מקדש כדרך שהכיור מקדש ת"ל ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לנחושת הקשתיו ולא לד"א כלומר מדכתב רחמנא נחושת גבי כנו פעם ב' ש"מ דלא איתקוש כנו לכיור לכ"ד דאי איתקוש לכ"ד נחושת נמי ניתי בהקישא אלא ש"מ למאי דדמי פי' בהדיא ולמאי דלא פי' לא דמי. וה"נ מדכ"ר בגדים פעם ב' גבי הוצאה ש"מ דלא איתקוש הוצאה להרמה לכ"ד דאי איתקוש בגדים נמי ניתי בהקישא אלא ש"מ למאי דדמי פי' בהדיא ולמאי דלא פי' לא דמי וכיון דלא פי' גבי הרמה שיהיה של קודש אפי' של חול נמי לסגי בה:

אחרים והוציא לימד על כהנים בעלי מומים שכשירים להוציא הדשן. ק"ל מכדי קרא אחרים סתמא כתיב ממאי דמרבי לב"מ דלמא לא מרבי אלא חלל כיון דמיתורא דאחרים נ"ל הא די לך לרבות הקל ולא החמור וחלל קיל מב"מ כדאמ' בפ"ג דקדושין (דף ס"ה) היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא חלל עבודתו כשירה נודע שהוא ב"מ עבודתו פסולה ונפקא ליה התם מקראי ואע"ג דלענין אכילת קדשים ב"מ קיל מחלל דאוכל אבל חלל אינו אוכל מ"מ הכא גבי עבודה קיימינן ולא לענין אכילה ובעבודה חלל קיל מב"מ וכה"ג אמרי' בפ"ה דבכורות (דף ל"ג) דלב"ה בכור ב"מ נאכל לזרים מק"ו מה טמא שאינו אוכל בקדשים קלים אוכל בבכור כדכתיב הטמא והטהור יחדיו יאכלנו זר שאוכל בק"ק אינו דין שיאכל בבכור ופריך מה לטמא שכן הותר מכללו בעבודת ציבור וב"ה אטו בעבודה קאמרינן באכילה קאמרינן אכילת זר עדיף וה"נ נימא איפכא אטו באכילה קיימינן בעבודה קיימינן ולענין עבודה חלל עדיף מב"מ וה"נ איתא כה"ג בפ' הערל (דף ע"ב) אמר ר"א ערל שהיזה הזאתו כשירה מידי דהוי אט"י שאע"פ שפסול בתרומה כשר בפרה מה לט"י שכן מותר במעשר אטו אנן לאכילה קאמרינן לנגיעה קאמ' מה ט"י שאסור בנגיעה דתרומה מותר בפרה ערל שמותר בנגיעה דתרומה אינו דין שמותר בפרה וי"ל דהני מילי דחלל עבודתו כשירה בדיעבד היכא שבשעת עבודה עדיין לא נודע שהוא חלל כדתניא היה עומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא חלל פי' שאחר שעבד נודע אבל בשעה שעבד עדיין לא נודע והיה בחזקת כשרות אבל אם נודע שהוא חלל ואח"כ עבד עבודתו פסולה וא"כ הכא דבא להכשיר מכאן ואילך לכהנים אחרים להוצאה ולכתחלה בכה"ג לא מצינו שום קולא אצל חלל יותר מאצל ב"מ ואדרבה במכאן ואילך חלל לענין אכילה מיהת חמיר מב"מ ואפי' למאי דפי' הרמב"ם דאפי' מכאן ולהבא לאחר שנודע שהוא חלל נמי בדיעבד עבודתו כשירה משא"כ בב"מ וכמ"ש בחידושי בספ"ב דתענית מ"מ הכא דמיירי מעבודה דלכתחלה בכה"ג לא מצינו שום קולא אצלו יותר מאצל ב"מ ולענין אכילה חלל חמיר וכדפיר' מ"מ אכתי אין זה מספיק דמ"מ מאי חזית לרבות ב"מ יותר מחלל אי משום דחלל חמיר לענין אכילה מב"מ הא מ"מ אשכחן בי' נמי קילותא מב"מ לענין עבודה כמ"ש מיהו י"ל דבכ"מ ממעטינן חללים מדין קדושת כהונה יותר מב"מ כמו לענין טומאת מת וכן לענין ברכת כהנים דב"מ בקדושתיה ולא חללים ולא ראיתי להאריך כאן בזה ועיקר טעמו של דבר יתבאר [במ"א]:

יש לך עבודה שכשירה בשני כלים, והקשו התוס' כיון דלר"ל לאו עבודה היא ל"ל קרא לר"א להכשיר ב"מ ומאי טעמא דרבנן דפסלי ותירצו משום דב"מ חשיב כמו זר וה"א וכי תעלה על דעתך שזר וב"מ קריבין לגבי מזבח ומש"ה צריך קרא לר"א וה"ט דת"ק דפוסל וק"ל לר"ל א"כ כיון דתה"ד לכ"ע לאו עבודה היא ואפי' לת"ק אין ב"מ פסול אלא משום דהו"ל כזר ואין זר קרב לגבי מזבח א"כ לא יהא טעון קידוש ידים ורגלים אלמא תנן בפ"א דמס' תמיד מי שזכה לתרום את המזבח הוא יתרום והם אומרים הוי זהיר שלא תיגע בכלי עד שתקדש ידים ורגלים מן הכיור וכו' וקתני סיפא לא הי' רואין אותו ולא שומעין את קולו עד שהיו שומעים קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והם אומרים הגיע עת קידוש יו"ר אלמא לתה"ד צריך קידוש ושמא ההיא קידוש אינו אלא מדרבנן מ"מ ק"ל הא לקמן פליגי רב ולוי ורב פוטר זר ממיתה אי עביד תה"ד ונ"ל מועבדתם עבודת מתנה ולא עבודת סילוק ולוי מחייב משום דרבי רחמנא לכל דבר המזבח והשתא ר"ל דלא כרב דל"ל קרא לפטור זר כיון דלאו עבודה היא מהי"ת לחייבו וגם כלוי לא אתי דא"א לרבות לחיובא מלכל דבר המזבח כיון דלאו עבודה היא וקרא כתיב ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת דמשמע דאין זר חייב מיתה אלא על דבר שהוא עבודה וי"ל דר"ל דריש להאי עבודת מתנה כלוי דאמבית לפרוכת קאי [וממעט] עבודת סילוק שבפנים מיהו לא דריש לקרא לגמרי כלוי דא' הא בחוץ אפי' עבודת סילוק ומרבה לתה"ד מכ"ד המזבח אלא כ"ד המזבח כרב דריש לה לאתויי ז' הזאות שבפנים ושבמצורע ודבר וכל דבר לא דריש נמי כרב וכדאיתא בסוגיא דלקמן:

מנין שלא יהיה דבר קודם למכנסים פירשו התוס' אע"ג דגבי כה"ג נמי כתיב ילבש על בשרו בפרשת אחרי מות איצטריך למהדר ולמיכתב גבי כהן הדיוט דלא הוי ילפינן להו מהדדי כיון דחלוקין הן לכמה ענינים. משמע דאפי' כה"ג מכה"ד נמי לא גמרינן וק"ל א"כ מדו בד דלא הדר כ"ר גבי כה"ג וכי נימא דאין צריך שיהא כתונת כה"ג ביוה"כ כמדתו וזה תימא שיהא עבודת יוה"כ קל מכל ימות השנה בזה ועוד דאם איתא לא אשתמיט הגמרא לאשמועינן חידוש גדול כזה בשום דוכתא. ונ"ל דודאי בהא מלתא ילפינן להו מהדדי לא מיבעי דכה"ג מכה"ד אלא אפי' דכה"ד מכה"ג נמי ומ"מ איצטריך תרי קראי לעכב דאי לבש בגד אחד קודם למכנסים לא עשה כלום ואי לא כ"ר אלא חד קרא ה"א למצוה לפיכך שנה עליו הכתוב לעכב וכה"ג אמרינן בפ"ב דזבחים לעמוד לשרת מצוה כשהוא אומר העומדים שם שנה עליו הכתוב לעכב והיינו דנקט לישנא דלא יהא דבר קודם למכנסים ולא נקט מנין שיהא מכנסים קודמים משום דההוא לישנא שלא יהא דבר קודם למכנסים עיכובא משמע וראיה לדבר דסדר לבישה דמכנסים קודם מעכב אפי' בדיעבד מר"פ ד"מ (דף מ"ט) דאמר ר"ה כ"מ ששנו חכמים דרך מנין אין מוקדם ומאוחר חוץ מז' סממנים ר"ה ברי' דרי"א אף סדר תמיד דקתני עלה זהו סדר תמיד ואידך פי' ר"ה דלא חשיב סדר תמיד ההוא למצוה בעלמא אבל אינו מעכב סידרו בדיעבד ור"ה דאמר אין מוקדם ומאוחר אדיעבד קאי שאין מעכב הסדר בדיעבד חוץ מז' סממנים דאפי' בדיעבד מעכב סדרן כדתני סיפא דז' סממנין העבירן שלא כסדרן או שהעבירן שבעתן כאחד לא עשה ולא כלום וקאמר במסקנא ולאפוקי מהא דתנן כה"ג משמש בשמונה כלים וההדיוט בד' בכתונת מכנסים מצנפת ואבנט מוסיף עליהם כה"ג חושן ואפוד מעיל וציץ ותניא מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים ת"ל ומכנסי בד יהיה על בשרו פי' ר"ה דאמר אין מוקדם ומאוחר אהא קאי ואי הא דמכנסים קודם לכל דבר אינו אלא למצוה ולא לעכב מאי לאפוקי דקאמר הא כמו הא דאמר חוץ מז' סממנים דכסידרן הוא אפי' בדיעבד מעכב קאמר דאלו בלכתחלה [חסר כאן וחבל על דאבדין:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף