אוצר:בית המדרש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוכים הבאים לבית המדרש של אוצר הספרים היהודי השיתופי.

בבית המדרש מתנהלים דיונים תורניים בנושאים שונים בין כלל משתמשי האוצר. כל אחד רשאי לשאול, לעורר, להאיר, להעיר, לענות, להשיב, להגיב וכו'.



מועדים פרשת השבוע מסכתות הש"ס דף היומי הלכה

אם השאלה שלכם לא מתאימה לאף אחת מהאפשרויות המוזכרות, תוכלו להעלות אותה לדיון בדף זה.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").


חיוב ממון בהריגה

האם אדם ההורג אדם יש עליו חיוב ממון ליורשיו וכל פטורו הוא מצד קים ליה בדרבה מיניה, או שאין כלל חיוב ממון ליורשים שהרי לא הזיקם. ונפקא מינה לצאת ידי שמים. ויעוי' בגמרא בבא קמא (מג.) 'המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו, מאי לאו כופר, לא דמים' הרי מבואר שיש חיוב דמים על הריגה. שואלין ודורשין (שיחה) 17:10, 26 בדצמבר 2018 (UTC)

לכאורה החיוב הוא למת עצמו ולא ליורשים, (והיורשים זוכים בו כמו כל מה שזוכה יורש ממורישו) דמאי שנא חבלה באבר אחד מחבלה בכל גופו? אני לא זוכר מקורות. יהודה (שיחה) 17:55, 9 בספטמבר 2019 (UTC)
זה יהיה מפתיע מאד לדעת שישנה אפשרות להתחייב ממון לאישיות שכבר איננה קיימת? האם חיוב כופר הוא על הרגע קודם המיתה? זאת לא שמענו. מי אדיר (שיחה) 18:18, 9 בספטמבר 2019 (UTC)

שינוי כשהדרך לעשות בשינוי

יל"ע בגוונא דשרי לחלל שבת בשינוי (כגון סכנת אבר וכד'), האם יהא מותר ללחוץ על לחצן המעלית או על המתג וכד' ע"י המרפק בזמן כזמננו (עם התפשטות מגיפת הקורונה) או שבעת הזאת לא חשיב שינוי אחר שפשט המנהג אצל המון העם ללחוץ ע"י המרפק מטעם "ונשמרתם", ואדרבה המשתמש באצילי ידו כבעבר, סכל ופושע יקרא. או שמא י"ל דאזלינן בתר שינוי דחשיב בעלמא ולא מתחשבים בזמנים מיוחדים דדיה לצרה בשעתה. משים עצמו כהדיוט (שיחה) 16:41, 29 במרץ 2020 (UTC)

בעיקר הנושא, כאשר המלאכה היא סגירת מעגל, ההנחה שלחיצה על ידי מרפק נחשבת שינוי טעונה בירור. בשעתו, במלחמת המפרץ פורסמה הוראה בשם הגרי זילברשטיין שליט"א להתיר שינוי כזה לחיוג בטלפון באמצעות מזלג, והיו אז שתמהו על פסק זה ונקטו שאין זה שינוי בעיקר המלאכה. אברהם יגל (שיחה) 18:59, 29 במרץ 2020 (UTC)

תפילה במרפסות בעידן הקורונה

שאלה

עקב המצב הקשה השורר בעולם בעקבות נגיף הקורונה שאסרו להתפלל במנין כיון שאסור להתקבץ מחשש הדבקה בנגיף. הסתפקנו האם נוכל להתפלל במנין על ידי צירוף השכנים לעשרה דרך המרפסות או דרך החלון וכולם או מקצתם רואים אחד את השני או לא? Yd2743‏‏ (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

לא עיינתי די הצורך, אך יעויין שולחן ערוך (או"ח סימן נה סי"ג) צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ דהיינו כשסוגר הדלת ממקום פנימית של עובי הדלת ולחוץ כלחוץ. ושם (סעיף טו) אם מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ ושליח צבור תוך הפתח הוא מצרפן. ובמשנה ברורה שם (סקנ"ד): דכיון שהוא ש"ץ כל אחד נותן דעתו עליו והוא מחברן יחד. וכ"ש אם תשעה מבפנים והוא תוך הפתח דהוא מצטרף להם וההיא דסעיף י"ז שאני דכיון שהוא בחצר הגדולה הרי הוא מופלג מהצבור. ובאדם אחר שאינו ש"ץ אפילו הוא לבדו על מפתן הבית אינו מצטרף עמהם כדלעיל בסי"ג וכ"ז דוקא בשאינן רואין אלו לאלו אבל אם מקצתן רואין אלו את אלו בכל גווני מצטרפי להדדי, עכ"ד. ומכך יש מקום לבוא לנדון דידן. סיני ועוקר הרים (שיחה) 23:26, 16 באפריל 2020 (UTC)

הפכו לגל של עצמות - כח העיניים

מצאנו שלשה מקומות (ואולי יותר) שחז"ל נתנו עיניהם באדם ועשאוהו גל של עצמות. ברשב"י שנתן עיניו באותו זקן שתמה על שטיהר את השוק בטבריה. ברבי יוחנן שנתן עיניו בתלמידו שלא האמין לדברי חז"ל עד שראה בעיניו המלאכים המנסרים אבנים טובות להניחם בשערי ירושלים. וברב ששת שנתן עינו באותו מין שהלך עמו לראות פני המלך. המכנה המשותף בין כל אלו הוא שלא השתמשו בעיניהם, רשב"י שנטמן במערה שלש עשרה שנה, רבי יוחנן שהיו ריסיו ארוכים והוצרך להרימם במזלג בכדי שיוכל לראות, ורב ששת שהיה עיוור. אי שימושם בכח הגשמי שבעין חיזק הכח הרוחני עד שיכלו בכח עיניהם להפוך אדם לגל של עצמות. ש"ס יידן (שיחה) 23:20, 9 במאי 2020 (UTC)

תיקון קל (אך כמובן לא מפריעה לדרשה היפה, ישר כוח!) רשב"י לא הפך לגל עצמות את הזקן אלא נח נפשיה, בגמרא כתוב גל של עצמות מייד אח"כ גבי יהודה בן גרים... (למרות שר"ת וכנראה גם רש"י גרסו גם ביהודה בן גרים נח נפשיה דהוה גברא רבה... תוס' שם ורש"י שם...) אליה (שיחה) 19:42, 17 במאי 2020 (UTC)