אומר מיהודא/מגילה/ד/א
דף ד ע"א[עריכה]
אמר ריב"ל לוד ואונו וגיא החרשים וכו'. רש"י ד"ה לוד וכו' דבמתני' דערכין תנן תרתי מינהו וכו' ולפי שחומותיהן נראות חדשות כדאמרינן לקמן שנפלו והחזיקן הוזקק ריב"ל להעיד שבכלל מוקפות הן לקרוא מילה בט"ו, עכ"ל.
וקשה דאכתי קשה האיך מתרץ רש"י קושייתו לפי שחומתיהן וכו' דהא כיון דרבי סתום התם בערכין לוד ואונו מוקפות הן לענין בתי ערי חומה ממילא נשמע שהמה גם כן מוקפין לענין קריאת מגילה וא"ל לפי שחומותיהן נראות חדשות וכו', זה אינו, דהא רבי היה אחר אסא ואלפעל וסתם במתני' דערכין אע"ג דנראו חדשות אפ"ה הוין מוקפות חומה לענין בתי ערי חומה, ממילה נמי נשמע דדין מוקפין יש להם לענין קריאת מגילה.
ועוד יל"ד למה הוצרך רש"י להאריך בלשונו שבכלל מוקפות הן לקרות מגילה בט"ו הוי ליה לרש"י למימר שבכלל מוקפות הן ותו לא, וממילא משמע כיון שמוקפות הן קורין בט"ו. כדתנן לעיל במתני' כרכין המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו.
ונראה לפע"ד לתרץ דהנה תוס' ד"ה לוד הקשה ג"כ קושית רש"י ותירצו דאגב דאיצטרך לאשמועינן לוד וגיא החרשים תנא נמי אונו. ולכאורה צריכין אנו להבין אמאי לא תירץ רש"י ג"כ כתירוץ תוס'. ונראה דהא רש"י גרס דהתם בעירוכין תנא שנים לוד ואונו כמו שכתב המרש"א וא"כ אין יכול לתרץ דאגב דאיצטרך גיא חרשים תנא נמי לוד ואונו זה אינו דהאיך שייך למיתני' תרתי אטו חדא. אבל תוס' גרסו התם אונו לחוד ואם כן שפיר תירצו דהכא תנא אונו לוד וגיא החרשים והוי חדא אטו תרתי, וק"ל.
ולפי זה נ"ל דזהו כוונת רש"י בלא ריב"ל לא הוי ידעינן דלוד ואונו יהיו בכלל מוקפין לקרות מגילה בט"ו אע"ג דהתם בעירכין סתם רבי דהוי בכלל מוקפין הוי אמרינן דרבי היה מסופק אי המה מוקפין מימות יהושע בן נון או לא ולפיכך סתם רבי התם לחומרא, דהיינו דיהיה להם דין ערי חומה דהוא חומרא דאינו נגאל אלא בשנה ראשונה. ואם כן הוי אמרינן דלענין מגילה נמי יהיה להם דין ספק מוקף, ובספק מוקף פסקינן לחומרא שצריך לקרות בי"ד ובט"ו ולפיכך הוזקק ריב"ל להעיד שבכלל מוקפת וודאי הן לקרות מגילה בט"ו לבד ולא בי"ד ובט"ו כדין ספק. וזה דייק רש"י הוצרך להעיד שבכלל מוקפת הן לקרות מגילה בט"ו ודוק.
ולפי זה נ"ל לפע"ד לתרץ עוד קושי' דהנה תוס' בד"ה הא אלפעל הקשה וז"ל אמאי לא פריך בפרק בתרא דעירוכן כה"ג ותי' דהתם לא תנן אלא אונו והי' יודע דמצי לשנויי' תרי אונו הוי. אבל הא דהוי שלש ובשלשתן לא שייך לומר כפולת, עכ"ל. וכתב מהרש"א ז"ל אין זו מדוקדק דהא הכא לא פריך אלא משני' וא"כ קשה אמאי לא אמר כאן כפולות. ונ"ל ב"ב נמי לא שייך כפולות, עכ"ל ע"ש.
וקשה לי על רש"י קושית התוס' במקומה עומדת אמאי לא פריך התם וכו' דהא רש"י היה לפניו הגירסא בעירוכין לוד ואונו וא"כ אין לתרץ כתירוץ של תוס' דהתם היה יכול לומר כפולות ז"א דהא התם הוי ב' וב"ב לא שייך לומר כפולות כסברת מהרש"א.
וא"ל דרש"י סבר בב"ב נמי יכולין לומר כפולות קשה מאי פריך הכא והא אלפעל בנינהו אימא כפולות הי' דהא הכא לא פריך אלא מ"ב וממה נפשך קושית תוספת על רש"י במ"ע.
ונ"ל ותחילה נתרץ קושית מהרש"א ונאמר דבדיוק כתבו תוס' בשלשתן לא שייך כפולות דהא איתא התם בעירוכין דחשיב ירושלים לענין בתי ערי חומה. וקאמר הגמרא אין זו ירושלים עיר הקדושה וכו' אלא תרי ירושלים הוי. ולפי זה מתורץ קושית מהרש"א דשפיר כתבו תוס' דהתם לא תנן אלא אונו והי' יודע דמצי לשנויי' הרי אונו ותרי ירושלים הוי וב"ב שייך כפולות אבל הכא דהוי שלשתן רצה לומר תרי לוד ואונו וירושלים דהוי' שלשתן וב"ג לא שייך כפולות ודו"ק.
ולפי זה מתורץ קושית תוס' על רש"י דוודאי התם לא היה יכול להקשות והא אלפעל וכו' די"ל כפולות ורש"י סבר דב"ב וה"ה בג' שייך נמי כפולות ובכולם נוהג בהם דין בתי ערי חומה לחומרא מספיקא אבל כאן לפי דברינו הנ"ל עיקר רבותא דריב"ל הוא דהמה בכלל מוקפין וודאי לקרות מגילה בט"ו לבד כנ"ל ונמצא פריך הגמרא שפיר והא אלפעל וכו' וא"ל כפולות קשה קושית רש"י מה צריך ריב"ל לאשמועינן הא משנה שלימה היא וכו'. ואין לומר דריב"ל אשמועינן דהמה בכלל מוקפין וודאי כנ"ל, זה אינו דאי כפולות הן אכתי לא ידעינן באיזה לוד ואונו שהוא מוקף חומה מימות יהושע בן נון שיהיה קורין בט"ו לבד. דהא ב' לוד ואונות וא"כ בשניהם הוי ספיקא וקורין בי"ד ובט"ו מספיקא. וזה ידעינן בלא ריב"ל דהא עיקר רבותא דריב"ל הוא שהן מוקפות וודאי. ואי כפולות הן האיך ידעינן איזו לוד ואונו היא מוקפת וודאי ואיזו אינו מוקפת. אלא וודאי צ"ל דלא היו כפולות ופריך הגמרא שפיר והני יהושע בנינהו והא אלפעל בנינהו, ודו"ק כי ברור הוא: